ביל גייטס, סטיב ג'ובס, מארק צוקרברג, מייקל דל (מייסד ומנכ"ל Dell) וריצ'ארד שולץ (מייסד ומנכ"ל Best Buy לשעבר) – כולם לא סיימו את הלימודים הגבוהים, אבל הפכו ליזמים מצליחים של חברות שמגלגלות מיליארדי דולרים. כולנו מכירים את הדוגמאות האלה, ובכל זאת – רבים מהתיכוניסטים נאבקים בחמש יחידות מתמטיקה או בוחרים במגמה ריאלית גם אם היא לא לגמרי מעניינת אותם, מתוך מחשבה שזה מה שיסייע להם בטווח הארוך.

אחד האלמנטים הבולטים בבחירת המגמות בבתי הספר בשנים האחרונות הוא השיווק, שנראה כי דחק הצדה ערכים חינוכיים כמו סקרנות ויצירתיות. כך, בתי הספר מציעים יותר ויותר מגמות עם שמות גדולים שנשמעים טוב, כמו ננו-ביוטכנולוגיה או הנדסה ביו-רפואית, ואפילו משפטים כבר הפך למקצוע עם בחינת בגרות. זאת לצד מקצועות ריאליים כמו פיזיקה וכימיה, שכבודם במקומם מונח. לתפיסת החברה, כל אלה הם המקצועות שמובילים להצלחה ושעוזרים לבוגרי התיכון להתקבל לאוניברסיטאות הנחשבות.

בצד השני נמצאים מקצועות הומאניים כמו היסטוריה, ספרות או, מי ישמע, תיאטרון. נראה שיהיו מי שירימו גבה למשמע הבחירות האלה ויגידו שחבל, כי המקצועות האלו פשוט לא יעזרו לכם בעתיד. אהבה לתחום? זה כנראה שיקול שהפך להרבה פחות רלוונטי בעיני אנשים רבים. כך למעשה מופעל על התיכוניסטים לחץ מצד ההורים והסביבה כאחד, בין אם מודע ובין אם לאו, לבחור במגמות הריאליות. אבל עד כמה הבחירות האלה באמת משפיעות על העתיד שלנו?

ביל גייטס (צילום: Ron Wurzer, GettyImages IL)
לא סיים תיכון, אבל זה לא אומר שאתם יכולים גם. ביל גייטס | צילום: Ron Wurzer, GettyImages IL

בחירה הרת גורל?

שחר, בת 20 מתל אביב, בחרה להרחיב ערבית ופיזיקה: "השיקולים שלי היו רציונליים - בחרתי בערבית כי היה לי ברור שאני רוצה לשרת בחיל המודיעין, ובפיזיקה כי ידעתי שזה יעזור לי בחיים. כלומר, גם מפני שלימודי פיזיקה מפתחים היגיון וחשיבה, גם כי זה אתגר שכיף לעמוד בו, ובעיקר בזכות כך שלומר שהרחבתי פיזיקה זה מרשים ונראה טוב בקורות החיים, למשל בראיונות לצבא. אולי אשתמש בזה בעתיד, אם אלמד משהו ריאלי כמו חשבונאות או הנדסה, אבל בכל אופן – לא הייתי משנה את הבחירה שלי".

האם הבחירה בפיזיקה מבטיחה הצלחה? ובכן, בואו נעזוב לרגע את בחירת המגמות ונדלג לשלב בחירת התואר והמקצוע, שממנו אפשר להשליך גם על הנושא המדובר. יותר ויותר מחקרים מראים שלא המקצוע עצמו הוא הדבר המהותי, אלא מה שהביא אותנו לבחור בו. מה זה אומר? החוקרים למעשה טוענים כי כשאנחנו בוחרים בדבר שמעניין אותנו, אנחנו נהנה בתקופת הלימודים ונתפתח בה, ולכן האהבה לתחום היא האלמנט המרכזי שמביא הצלחה, ובלעדיה – כנראה שרוב האנשים לא יגיעו להישגים משמעותיים. כך, למשל, מחקר שפורסם באתר Network and Finance מצא שלהבין לאילו תחומים אתם נוטים היא דרך טובה למצוא קריירה שמספקת את הצרכים הכלכליים והנפשיים שלכם.

למעשה, רבים ממי שבוחרים בתואר או במקצוע שלא מעניין אותם לא מחזיקים בו מעמד. מעבר לכך, יש מומחים שטוענים שעדיף ללמוד משהו שמעניין אתכם גם אם היכולות שלכם בו לא גבוהות במיוחד, מאשר ללמוד תחום שלא מעניין אתכם אבל אתם טובים בו. בנוסף, רבים בוחרים במקצוע מתוך שיקולים כלכליים גרידא – האם יש כסף בתחום. אבל בעולם המודרני הדברים האלה כל כך דינמיים, שלא בטוח שהייתם רוצים להסתמך עליהם.

במקום השיקול הכלכלי, החוקרים ממליצים לכם לבדוק האם מדובר במקצוע שיספק אתכם, האם הוא מתאים לכם מבחינת אינטנסיביות ולחץ והאם אופי התפקיד מתאים עבורכם. אם אנחנו משליכים את המסקנות האלה על בחירת מגמות, המסר הוא פשוט: אם אתם יודעים שאתם לא מתכוונים להשקיע – עדיף שתוותרו על הפיזיקה לטובת משהו שדורש פחות מאמץ, במיוחד אם אתם לא באמת אוהבים את המקצוע. אם הדבר שאתם הכי לא אוהבים הוא לשנן חומר או לכתוב הרבה – כנראה שהיסטוריה היא לא בשבילכם, גם אם זה נשמע מעניין.  ואם, למשל, אתם יודעים שאתם רוצים ללמוד משפטים בעתיד – במקום להרחיב כימיה, עדיף שתרחיבו מקצוע הומאני שיעזור לכם להתנסות בכתיבה קולחת ובשינון של הרבה חומר.

הנקודה שאולי הכי חשובה בנושא בחירת המגמות היא העובדה שמגמות בתיכון הן לא תואר (וגם תואר אפשר לשנות). כלומר, ההשפעה של הבחירה הזו על העתיד שלכם היא באמת לא כזו קריטית. ואם כבר מדברים, מה שמשנה יותר הוא הממוצע שלכם, אם אתם מתכוונים להתקבל לאוניברסיטה. כמו שחר, תלמידים רבים בוחרים בפיזיקה רק במקרה ובעתיד יחליטו שמקצוע ריאלי יעניין אותם, גם אם בפועל זה כנראה לא באופק. אז כן, פיזיקה היא דרישת חובה לכל המקצועות המדעיים וההנדסיים באוניברסיטאות מכובדות. אבל האוניברסיטאות גם מציעות קורסי השלמה קצרים, בדרך כלל בני שלושה חודשים, למי שלא הרחיב פיזיקה בתיכון – כך שהבחירה הזו אינה הרת גורל.

נער (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
הקלישאות נכונות - עדיף ללכת עם הלב | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

ריאלי VS הומאני

נוי, בת 20 מחיפה, הרחיבה ביולוגיה ופסיכולוגיה-סוציולוגיה. לדבריה, היא "טיפוס הומאני", ובחרה בביולוגיה מכיוון שהיא המגמה הריאלית "הכי פחות ריאלית", עם הרבה מלל ומעט נוסחאות, שמזכירה מעט מקצוע הומאני. "אהבתי ביולוגיה", היא מספרת. "אבל בחרתי להרחיב את המקצוע כי הקשבתי לעצתו של אבא שלי, שאמר לי שחשוב שארחיב מגמה ריאלית אחת למקרה שארצה להתקבל ללימודים מדעיים בעתיד, ובאמת לא רציתי שהאפשרות הזו תיחסם בפניי. היום אני יודעת שזה לא הכיוון שלי".

"אמנם היה לי נחמד בביולוגיה בסך הכול, אבל אם הייתי יכולה לחזור אחורה ולבחור מחדש, הייתי בוחרת אחרת", היא ממשיכה. "במקום ביולוגיה, הייתי מעדיפה ללכת על תקשורת, היסטוריה או ספרות –מקצועות שמעניינים אותי הרבה יותר". כשאנו שואלים לדעתה על ההשפעה של המגמות על העתיד, היא אומרת: "כשהייתי בתיכון הייתי בטוחה שזה ממש חשוב, אבל היום אני מבינה שעושים מהמגמות סיפור הרבה יותר גדול ממה שהן באמת. שום בחירה לא חורצת גורלות – הרבה אנשים משלימים בגרויות או עושים מכינה לפני שהם מתחילים ללמוד. כאן נכנס, לדעתי, השיקול הכלכלי: אם לא רוצים לבזבז זמן וכסף לפני הלימודים, וכבר יודעים מה רוצים לעשות בעתיד, באמת כדאי לבחור מגמה שלא תגביל אותנו ושאפשר להוציא בה ציונים טובים. מעבר לזה, זה לא כזה חשוב".

בנוסף לאלה, נוי גם בחרה ללמוד חמש יחידות מתמטיקה. "סבלתי מכל רגע", היא מספרת בחיוך של מי שכבר סיימה את הבגרות. "ידעתי שבהקבצה של ארבע יחידות אני יכולה להוציא מאה בלי להתאמץ בכלל, אבל העדפתי להתאמץ בחמש יחידות כדי להוכיח לעצמי שאני מסוגלת למרות הקושי. הלכתי לשיעורים פרטיים ולמדתי הרבה, ובאמת קיבלתי ציון טוב, אבל אין לזה שום השפעה על החיים שלי. בן דוד שלי, למשל, נבחן בשלוש יחידות מתמטיקה בתיכון, והיום הוא לומד רפואה. הוא פשוט השלים אחרי הצבא לחמש, כי אם אתה רוצה משהו - אין דבר שעומד בפני זה".

"אין ספק שיש לחץ מהסביבה – ריאלי נחשב, והומאני פחות. אבל גם אנשים שמתחברים לדברים הומאניים יכולים להצליח ולעשות דברים נהדרים", היא מסכמת. "אתה יכול להיות אחלה אדם שבעולם ולהצליח בחיים בלי לשנות את הנטייה הטבעית שלך, ואולי אפילו בזכות זה".

תלמידה ילדה משועממת (צילום: Shutterstock, מעריב לנוער)
חשוב לבחור את המגמה הנכונה - אבל בשביל ההווה, ולא בשביל העתיד | צילום: Shutterstock, מעריב לנוער

ואם כבר הזכרנו חמש יחידות במתמטיקה, אי אפשר שלא להתייחס לאחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת בתחום הלימודים. שיעור התלמידים שלומדים מתמטיקה ברמה של חמש יחידות לימוד נמצא במגמת ירידה. כתגובה לכך, השיק ב-2015 שר החינוך נפתלי בנט תכנית לאומית לחיזוק לימודי המתמטיקה, יחד עם הנשיא לשעבר שמעון פרס וחברות ההיי-טק, במטרה להגדיל את כמות התלמידים שבוחרים בחמש יחידות. דווקא בנושא המתמטיקה, בניגוד לבחירת המגמות, קיימים מחקרים שמוכיחים כי התלמידים שבחרו בחמש הצליחו בעתיד יותר מאלה שבחרו בארבע או בשלוש יחידות. אלה עלו על חבריהם שלמדו ארבע או שלוש יחידות בהצלחתם באוניברסיטה ובמשכורות בשוק העבודה.

אולם הבעיה במחקרים אלה היא שקיימים משתנים נוספים שלאו דווקא הובאו בחשבון. כלומר, חלק מהתלמידים שלמדו חמש יחידות נמצאים שם בזכות העובדה שיש להם יכולות גבוהות מטבעם, ולכן הגיוני שיצליחו יותר בחיים. חלק אחר נמצאים בחמש יחידות פשוט כי להוריהם יש יכולת כלכלית לממן להם תגבור נוסף בדמות מורים פרטיים לאחר שעות הלימודים. תמיכה כלכלית של ההורים גם היא אינדיקציה להצלחה עתידית בחיים. כלומר, לא בהכרח עצם הבחירה בחמש יחידות מתמטיקה היא זו שמביאה את ההצלחה, אלא אולי אותם גורמים שהביאו את התלמידים לבחור בחמש יחידות.

דווקא באתר משרד החינוך, שמואשם בכך שהוא מהווה מוסד שהופך את התלמידים למכונות ציונים, נכתב עבור התלמידים: "בחרו מקצוע מתוך עניין אמיתי שיבטיח התמדה, וייצור אצלכם מוטיבציה להצליח בו. חוויית ההצלחה בלימודים היא חשובה ביותר, מכיוון שהיא מקנה לכם תחושות של ביטחון עצמי והישגיות – תחושות שימשיכו ללוות אתכם לאורך כל חייכם. הצלחה מקנה חוסן נפשי, ומאפשרת לנו להתמודד בעתיד מול האתגרים שהחיים יזמנו. (...) אל תבחרו במקצוע אך ורק כי אמרו לכם שהוא יקדם אתכם למקצוע בעתיד. רק במקרה שיש מספר מקצועות שמעניינים אתכם השיקול הפרקטי של 'איזה מקצוע יעזור לי יותר להסתדר בחיים' הוא רלוונטי. דעו את כישרונותיכם ואת תכונותיכם החזקות בלימודים ובכלל". ועכשיו רק נותר ליישם את זה בכיתות.

אין כאן שחור או לבן ולא חוקים ברורים. ובכל זאת, המומחים מסכימים, רובם ככולם, שבחירות מקצועיות בחיים שלנו, בין אם של מגמות או של תארים, צריכות להיות מונעות בעיקר מהעניין שלנו ומהאהבה לתחום. כך הלימודים עצמם יהיו מעניינים ומהנים, דבר שכנראה ישפיע לטובה על הציונים שלכם. הבחירות שלכם לא צריכות להיות מנותקות מהמציאות, אבל זה רלוונטי בעיקר עבור סטודנטים ופחות עבור תלמידים. כלומר, אם תלמדו פילוסופיה באוניברסיטה כנראה שתתקשו למצוא עבודה (וגם זה ממש לא חד-משמעי) – אבל כשאתם תיכוניסטים שבוחרים מגמה, זה לא ממש משנה.

דבר נוסף ומהותי שהמומחים מסכימים עליו הוא שאחד הדברים שהכי מנבאים הצלחה בחיים הוא יצירתיות - אותה יצירתיות, אגב, שהביאה את היזמים שפתחנו איתם להצליח בענק. אתם יכולים להיוולד עם זה ואתם יכולים גם לפתח את זה. כך או אחרת, חשיבה יצירתית ויזמית היא כנראה גורם המפתח שיעזור לכם להצליח בחיים – בין אם אתם ריאליים ובין אם אתם הומאניים.