מדינת ישראל היא מעצמת חינוך דמוקרטי. בית הספר הדמוקרטי הראשון הוקם בחדרה כבר בשנת 1987 - ובאותה תקופה היה מדובר בקונספט מהפכני של ממש. אחריו נוסד בית ספר נוסף ביפו, ובשנות התשעים הוקמו בתי ספר דמוקרטיים רבים נוספים ברחבי הארץ. למרות זאת, בתי הספר הדמוקרטיים סובלים מדעות קדומות, אולי יותר מכל מסגרת אחרת. יצאנו לברר מה זה באמת אומר ללמוד בבית ספר דמוקרטי.

"חינוך דמוקרטי זה חינוך שמבוסס על דיאלוג - בין התלמידים למבוגרים ובין התלמידים לבין עצמם, ועל בחירה - שנמצאת אצל התלמידים כבר מגיל צעיר. הדמוקרטיה היא למעשה לא התכלית אלא כלי לממש את החינוך", מסביר יובל ארנפרוינד כהן, לשעבר מנהל בית הספר הדמוקרטי בערד, שהיה ועודנו היחיד מסוגו בדרום.

למה בעצם כדאי לבחור בחינוך דמוקרטי?

"בבית ספר דמוקרטי לומדים דברים חשובים לא פחות ממתמטיקה - כמו למשל איך להיות בן אדם, איך להיות חבר בקהילה ואיך להקשיב לאחר מגיל צעיר מאוד, שזה דבר שישראלים לא מצטיינים בו. במקום להיות חלק מכיתה של 40 תלמידים ולשמוע הרצאה אחרי הרצאה, הילדים שותפים לכל החלטה בבית הספר, לומדים את המשמעות של בחירות ותוצאותיהן, וכך קורים תהליכי למידה מדהימים".

איך בית הספר מתנהל?

"כל בית ספר דמוקרטי מתנהל קצת אחרת. בבית הספר שאני ניהלתי, למשל, אין כיתות. יש קבוצות למידה לפי תחומי עניין, ויכול להיות שילד בכיתה ה' ילמד עם ילדים בתיכון. אנחנו מתוכנתים לחשוב שבכל גיל ילד צריך לדעת משהו אחר, לפי מה שקובע משרד החינוך, אבל כשמשתחררים מהתפיסה הזאת, מאפשרים לתלמידים להגיע לרמה גבוהה יותר. הבחירה הופכת את הלימודים לדבר חיובי: אתה לא רוצה לברוח מהם למגרש - אתה רוצה ללמוד! בנוסף, בית הספר מורכב מוועדות - ועדת משמעת, ועדת מחשבים, ועדת טיולים, ועדת פינת חי ועוד. כך למעשה אנחנו מאפשרים לתלמידים לרכוש כלים שמבחינתי הם התשתית לחיים".

מה מוביל הורים לבחור דווקא במסגרת דמוקרטית?

"בגדול, יש שני סוגים של הורים. הסוג הראשון הוא ההורים האידיאולוגים, שיש להם דעה שלילית מאוד על מערכת החינוך והם מחפשים אלטרנטיבה. הסוג השני הוא של הורים שלילדים שלהם לא היה טוב במסגרת רגילה, בגלל ילדים שהציקו להם, מבחנים שהקשו עליהם וכו'. המערכת הדמוקרטית מתאימה את עצמה לתלמיד, מצמידה לו חונך ומנסה להבין מי הוא, כך שאין מישהו שהמערכת הזו לא מתאימה לו".

החינוך הדמוקרטי מבפנים - יובל ארנפרוינד כהן (צילום: צילום פרטי, מעריב לנוער)
יובל ארנפרוינד כהן | צילום: צילום פרטי, מעריב לנוער

מה בנוגע למבחנים? בגרויות?

"אני לא מאמין במבחנים, וכך גם רבים מבתי הספר הדמוקרטיים. לדעתי הם עושים יותר עוול מטוב - 90% מהתלמידים לא נכללים בעשירון העליון של המצטיינים, ומרגישים שהם פחות חכמים ופחות טובים, וזה לא בהכרח נכון - הם בסך הכול פחות טובים בלהיבחן בכתב. זה לא דבר חשוב מאוד בחיים, ובכל זאת מערכת החינוך סובבת סביב זה במשך 12 שנות הלימוד בה. בנוגע לבגרויות, בית הספר מאפשר לגשת למבחני הבגרות, אבל זו לא התכלית שלנו. יש גם מי שבוחרים לא לגשת, וזה לגמרי לגיטימי כי תמיד אפשר להשלים בגרויות אחר כך. יש גם תלמידים שבוחרים לעזוב לתיכון רגיל ולקחת על עצמם את הבגרויות כאתגר. מניסיוני, בדרך כלל הרבה מביניהם מצטיינים".

למה, בעצם?

"אני חושב שהמפתח להצלחה בחיים וגם בלימודים זה מוטיבציה, ולתלמידים שבאים מבית ספר דמוקרטי יש רצון להוכיח את עצמם, דווקא בגלל הדרך שבה המערכת הרגילה רואה אותם - כאנשים שלא לומדים ורק משחקים כל היום".

מה דעתך על זה שהחינוך הדמוקרטי לא נגיש לכולם?

"שר החינוך לשעבר שי פירון התחיל מהלך משמעותי שנועד ליצור שוויון בחינוך. במסגרת המהלך עברו לא מעט מבתי הספר הדמוקרטיים, לצד בתי ספר מזרמים נוספים, מבעלות פרטית אל החינוך הציבורי, כולל בית הספר שניהלתי בערד. משרד החינוך ובתי הספר הדמוקרטיים כתבו יחד מסמך עקרונות שמתאר מהו בית ספר דמוקרטי רשמי, מתוך הבנה שזו תופעה שאי אפשר להתעלם ממנה".

בכל אופן, לדבריו, המהות של בתי הספר הדמוקרטיים שהפכו ממלכתיים כמעט ולא השתנתה: "הרעיון של בית ספר דמוקרטי מבוסס על זה שתכנית הלימודים מתחילה מהתלמיד, ולא במטה של משרד החינוך, שם המלומדים מחליטים מה נכון לכל התלמידים כקבוצה". ארנפרוינד כהן אומר כי נראה שגם השר הנוכחי נפתלי בנט תומך במהלך, ושנמשיך לראות בתי ספר דמוקרטיים שהופכים לממלכתיים ונגישים לציבור הרחב גם ללא תשלום.

איך משרד החינוך מתקצב את החינוך הדמוקרטי?

"עדיין אין פורמט אחיד בין כל בתי הספר. יש פערים בירוקרטיים בינינו לבין משרד החינוך, שנובעים מהדרך שבה אנחנו תופסים את המהות של בית הספר - אנחנו לא משלמים למורים רק על הוראה, אלא גם על השתתפות בוועדות למשל, ומשרד החינוך לא מכיר בזה. לכן, תשלומי ההורים ברוב בתי הספר הדמוקרטיים הם די גבוהים, והכניסה לחינוך הממלכתי נועדה להפוך אותו לנגיש".

איך היית רוצה שייראה החינוך הדמוקרטי בישראל?

"מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. בעיניי, כמו שכל תלמיד יכול לבחור ללמוד בבית ספר דתי יהודי, צריכה להיות לכל תלמיד את האפשרות לבחור בבית ספר דמוקרטי. זו לא צריכה להיות פריבילגיה של אנשים עם אמצעים או של אנשים שגרים במרכז. לא מצאתי שיטה טובה יותר לחנך תלמידים מהדרך הדמוקרטית. זה שיעור האזרחות של החיים שלהם".

ומה חושבים התלמידים?

דורון כרמי, בוגרת תיכון והיום בשנת שירות, בת 18 ממצפה גיתה

מתי עברת לבית הספר?

"מכיתה ג' הייתי במסגרות אלטרנטיביות, ובית הספר הדמוקרטי היווה את המסגרת האידיאלית עבורי".

כמה תלמידים הייתם?

"בכיתה שלי היו עשרים ושישה תלמידים, בשכבה בערך חמישים".

החינוך הדמוקרטי מבפנים - דורון כרמי (צילום: צילום פרטי, מעריב לנוער)
דורון כרמי | צילום: צילום פרטי, מעריב לנוער

באיזו מגמה למדת?

"מוזיקה".

איך נראו הלימודים?

"בבית הספר שלי הייתה מערכת קבועה, אבל אף אחד לא בא אלייך בטענות אם החלטת שאתה לא נכנס לשיעור או לא ניגש לבגרות במקצוע מסוים".

יש שיעורי בית? מבחנים?

"כן. גם אם לפעמים אין כוח, אף פעם לא הרגשתי שאני עושה משהו מזה לחינם".

איך נראה בית הספר עצמו?

"המקום לא גדול, מאוד אינטימי ומעודד רב גילאיות. יש מרחבים והרבה דשא, זה חשוב".

באיזו מידה את מרגישה שבית הספר הכין אותך לחיים?

"נתנו לי כלים ללכת בדרך שלי, לפי הדברים שאהבתי ושהייתי טובה בהם. זה מגיע מהתלמיד, בליווי של בית הספר. כשסיימתי את הלימודים אפשר לומר ש'קיבלתי סטירה', כי פגשתי הרבה אנשים עם תפיסה שונה שאמרו לי שהחיים קשים ושבית הספר לא הכין אותי. בהמשך גיליתי שזה לא בהכרח נכון, ונובע בדרך כלל מפחדים של אנשים אחרים".

במה שונה בית ספר דמוקרטי מבית ספר ממלכתי רגיל, לדעתך?

"בבית הספר הדמוקרטי לא מתייחסים אליך כמו למכונת ציונים, יש למידה אמיתית".

מה הדבר הכי טוב בבית ספר דמוקרטי?

"המקום הזה גרם לי לרצות ללמוד. רוב המורים היו ממש חברים ובית הספר היה כמו בית. מעבר לזה, היה ממש כיף ושמחתי לבוא כל בוקר. אני זוכרת למשל שיעור תנ"ך שהיה כולו שירה בציבור, פשוט כי המורה הייתה במצב רוח ממש טוב – שיעור דמוקרטי טיפוסי".

מה הדבר הכי פחות טוב?

"לפעמים יותר מדי חופש ואפשרויות יכולים לבלבל".

מה אנשים חושבים על בתי ספר דמוקרטיים?

"אני שומעת הרבה פעמים את השאלה 'איך תסתדרי בחיים?'. הרבה אנשים פשוט לא מבינים איך זה עובד, אבל בדרך כלל מקבלים את זה אחרי שאני מסבירה".

מה תרצי לעשות כשתהיי גדולה?

"אני עמוק בתוך המוזיקה, אולי אלמד מוזיקה באקדמיה".

רעות קרסניק, תלמידת כיתה ח', בת 13 מהוד השרון

מתי עברת לבית הספר?

"בכיתה ד', לפני כן למדתי בבית ספר רגיל".

כמה תלמידים אתם?

"בשכבה שלי אנחנו 35 תלמידים. אנחנו לא מחולקים לפי כיתות".

איך נראים הלימודים?

"יש לנו חופש אבל גם גבולות מסוימים. אנחנו מרכיבים לעצמנו את מערכת השעות. בשבועיים הראשונים בכל שנה אפשר לנסות את כל השיעורים שבית הספר מציע לשכבה, ואז מרכיבים את המערכת יחד עם החונך. החונך הוא בעצם איש צוות שנפגשים איתו כל שבוע כדי לדבר על הכול. הוא האיש שלך בבית הספר ואפשר ללכת אליו גם אם סתם אין לך מצב רוח".

החינוך הדמוקרטי מבפנים - רעות קרסניק (צילום: צילום פרטי, מעריב לנוער)
רעות קרסניק | צילום: צילום פרטי, מעריב לנוער

יש משמעת בבית הספר?

"לגמרי. כלומר, אין דבר כזה לא להיכנס לשיעורים או לא לבוא לבית הספר. מי שלא מגיע, משתמש בטלפון בשיעור או אפילו מרביץ או מקלל - מגישים עליו טופס לוועדת הזכויות והחובות. בכל שבוע הוועדה מתכנסת ובוחנת את הטפסים: אם זה מקרה קל מעבירים את זה לוועדת גישור שלא מענישה. אם מדובר באלימות, הברזה ודברים כאלה - ועדת הזכויות והחובות מזמנת את שני הצדדים, שומעת מה קרה ובמידת הצורך מחליטה על עונש".

יש שיעורי בית? מבחנים?

"שיעורי בית יש, מבחנים בקושי".

איך נראה בית הספר?

"הוא לא גדול. הוא בנוי בתוך חורשה, אז יש הרבה עצים וחול".

עד כמה את מרגישה שבית הספר מכין אותך לחיים?

"מאוד. אנחנו לא לומדים 'לימודים יבשים', אלא מדברים על דברים שקורים בעולם, וזה מה שבאמת מכין אותנו לחיים".

במה שונה בית ספר דמוקרטי מבית ספר ממלכתי רגיל, לדעתך?

"יש לך בחירה, ובאמת מקשיבים לך. כל אחד יכול להציע חוקים, גם הילדים וגם אנשי הצוות. למשל, לא מזמן אחד המורים הציע שבימי שישי יהיה אסור לגעת בטלפונים - והחוק התקבל".

מה הדבר הכי טוב בבית ספר דמוקרטי?

"באמת מקבלים בו את כל התלמידים".

מה הדבר הכי פחות טוב?

"העירייה לא תמיד מתייחסת אלינו, בגלל שאנחנו לא בית ספר ממלכתי".

מה תרצי לעשות כשתהיי גדולה?

"אני חושבת ללמוד קרימינולוגיה, אבל שום דבר עוד לא בטוח".

נדב לוינשטיין, תלמיד כיתה ט', בן 14 מרמת גן

ממתי אתה לומד במסגרת דמוקרטית?

"לשמחתי, אני בבית הספר כבר מכיתה א', שזה יתרון אדיר, כי מאז ומתמיד הייתי בבית ספר שאני אוהב עם צוות שתומך בי".

כמה תלמידים אתם?

"זה משתנה משיעור לשיעור, כי לכל תלמיד יש מערכת שיעורים שונה, קצת כמו באוניברסיטה. יש שיעורים עם חמישה-עשר ילדים בכיתה, ובשיעורים הפופולריים שבהם יש תלמידים מגילאים שונים יכולים להיות גם ארבעים".

איך נראים הלימודים?

"בתחילת השנה כל תלמיד בוחר לעצמו את מערכת השיעורים, והוא מחויב אליה. אנחנו בוחרים את השיעורים כי הם מעניינים אותנו - לא כי מישהו הכריח אותנו. יש אצלנו הרבה אנשים שממש שנאו את בית הספר הרגיל, ואצלנו הם התחילו לאהוב ללמוד ולאהוב את בית הספר. אני חושב שזה דבר מדהים".

יש שיעורי בית? מבחנים?

"יש שיעורי בית ודפי עבודה, אבל בקושי יש מבחנים כי בבית הספר לא מאמינים בכך שזו השיטה הכי יעילה ללמוד. כשלומדים רק כדי להצליח במבחן בדרך כלל שוכחים את זה אחר כך".

עד כמה אתה מרגיש שבית הספר מכין אותך לחיים האמיתיים?

"בית הספר נותן לי את היכולת לבחור, שזה אחד הדברים הכי חשובים בחינוך ובחיים בכלל, הרבה אנשים פוחדים לבחור בחירות חשובות. מצד שני, בית הספר מוכוון מאוד לרצונות של כל תלמיד, ויכול להיות שבעתיד יהיה לי קשה לעשות דברים שאני חייב אבל לא רוצה".

במה שונה בית ספר דמוקרטי מבית ספר ממלכתי רגיל, לדעתך?

"האידיאולוגיה הליברלית של בית הספר, הראייה הביקורתית, היחסים בין המורים לתלמידים, ויותר מכל - האמונה בתלמידים".

מה הדבר הכי טוב בבית ספר דמוקרטי?

"היכולת להיות חופשי, ועצם זה שמאמינים בי וביכולות שלי. המורים גורמים לי ליהנות מתהליך הלמידה, נותנים יחס אישי לכל תלמיד ואת ההרגשה שאפשר לדבר איתם על הכול".

מה הדבר הכי פחות טוב?

"אפשר לומר שאני נמצא בבועה - בית הספר לא מייצג את המציאות הישראלית כפי שהיא היום. מעבר לזה, הייתי רוצה שאנשים שבאים מאוכלוסייה סוציו-אקונומית נמוכה יוכלו גם ליהנות מבית ספר דמוקרטי".

מה אנשים חושבים על חינוך דמוקרטי?

"אנשים אף פעם לא אדישים - בדרך כלל התגובות הן חיוביות מאוד או שליליות ומלאות בסטיגמות. אומרים לי 'זה בית הספר של המוזרים'".

מה תרצה לעשות כשתהיה גדול?

"משהו שיסקרן אותי. אולי אלמד פילוסופיה או פסיכולוגיה".