1. המדענים שחפרו מנהרה בסיביר ומצאו את הגיהנום

ב-1989, קבוצת מדענים רוסים קדחה מנהרה באזור נידח בסיביר. אחרי שקדחו 14.5 ק"מ בעומק הקרקע, נתקלו המדענים בחלל מסתורי. הם הורידו לתוך החלל מיקרופון עמיד בחום יחד עם אמצעי חישה נוספים כדי להקליט את מה שקורה שם, והופתעו לשמוע זעקות של אנשים נואשים. ממצא נוסף שהפתיע אותם היה הטמפרטורה בעומק הזה כפי שנמדדה במכשיריהם: 1093 מעלות צלזיוס!

בשנים לאחר מכן הממצאים של המדענים הופצו וההקלטות אפילו הועלו לאינטרנט, והמסקנה הייתה שהמדענים מצאו את הגיהנום. כמובן שזה עורר רעש גדול בזמנו, ואנשים רבים טענו שמדובר בבדיחה. בסופו של דבר התברר כי באותה תקופה ברית המועצות אכן קדחה מנהרה כזו, באורך 12.9 ק"מ, אך זה לא היה בסיביר אלא בגבול בין נורבגיה לפינלנד, והטמפרטורה המקסימלית שנמדדה היא בסך הכל 180 מעלות. והצעקות? מיקס מתוחכם בין פסקול סרט אימה משנות השבעים ואפקטים מפחידים. אבל תודו שזה היה סיפור מתוחכם!

2. המדען שמצא את גן עדן כשהיה בתרדמת

ב-2008, מנתח מוח מאוניברסיטת הרווארד היוקרתית בשם אבן אלכסנדר ה-III נכנס לתרדמת אחרי שחלה בדלקת קרום המוח. הרופאים צפו שהסיכויים שאלכסנדר ישרוד נמוכים – אך למרבה הפלא הוא התעורר כעבור שבוע. ולא רק זה, הוא גם טען שבמהלך אותו השבוע נשמתו עזבה את גופו והוא מצא את גן עדן. עד כדי כך הוא היה משוכנע בחוויה שלו, שב-2013 הוא הוציא ספר שמתאר אותה; הספר הפך מיד הפך לרב-מכר. ואכן, מי לא יאמין לאדם כזה?

אז מתברר שהקולגות של אלכסנדר לא ממש האמינו לו. הם מצאו הוכחות לכך שבמהלך התרדמת הוא בעצם כן היה בהכרה, ופשוט סבל מהזיות. בנוסף, בשנה שקדמה לפרסום הספר, אלכסנדר פוטר מתפקידים רבים בבתי חולים וכן היו כנגדו תביעות רבות על רשלנות רפואית. המממ... נשמע כאילו מישהו היה צריך את הכסף והבין שלכתוב רב-מכר זו הדרך לשם.

3. הפרופסור שמצא פסלים שגולפו בידי אלוהים

ב-1725, פרופסר יוהאן ברתולומיאוס אדם ברינגר, דיקן הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת ורצבורג שבגרמניה, מצא מצבור של חתיכות אבן גיר מגולפות בצורות של לטאות, צפרדעים, עכבישים, ציפורים וכוכבים באחד ההרים במדינה. על חלק מהפסלים הקטנים היו כיתובים של שמו העברי של אלוהים בלטינית, ערבית ועברית. המסקנה המתבקשת הייתה שאלוהים עצמו גילף את הפסלים כשחשב על אילו צורות חיים הוא רוצה לברוא. אבל מתברר שברינגר המסכן בסך הכל היה קורבן למתיחה של עמיתיו, הספרן של האוניברסיטה ופרופסור למתמטיקה וגאוגרפיה. את הפרופסור הזועם זה לא הצחיק בכלל, והוא תבע את העמיתים הסוררים.

4. ההימור של פסקל: או שאלוהים קיים – או שלא

בלז פסקל היה מתמטיקאי, פיזיקאי ופילוסוף נודע במאה ה-17. במהלך הקריירה הענפה שלו, שנקטעה בגיל צעיר מאד (הוא מת כשהיה בן 39), פסקל המציא ניסוי מחשבתי מעניין, שנקרא "ההימור של פסקל". ההנחה בהימור היא שכל בני האדם מהמרים בחייהם על כך שאלוהים קיים או לא קיים. בהנחה שאלוהים קיים, אמונה בו מובילה לאושר נצחי, והיעדר אמונה בו מוביל לסבל נצחי. ולכן, אדם רציונלי צריך לחיות כאילו אלוהים קיים ולנסות להאמין באלוהים. גם אם אלוהים אינו קיים והאדם מאמין, ההפסד עבורו הוא זניח; ואם אלוהים אינו קיים והאדם אינו מאמין, הרווח גם הוא זניח מאחר שהחיים מסתיימים בשלב כלשהו וכך גם הרגש. אם אלוהים קיים והאדם מאמין, לעומת זאת, הוא יזכה לחיי-נצח בגן העדן והכול יהיה יופי טופי. שווה!

5. המשוואה של אוילר לקיומו של אלוהים

עוד מתמטיקאי ידוע שהתעסק בשאלת קיומו של אלוהים היה לאונרד אוילר השוויצרי, שחי במאה ה-18. אוילר היה ידוע באמונתו האדוקה; ולכן כאשר הפילוסוף הצרפתי דידרו, שהיה אתאיסט מוחלט, ביקר ברוסיה, אוילר נקרא לדגל. הקיסרית קתרינה הגדולה של רוסיה, שהיתה זו שהזמינה את דידרו, נחרדה מכך שהוא מפיץ את האתאיזם שלו בחצר המלכות, וביקשה מאוילר להתעמת אתו. בשעת המפגש, אוילר צעד לקראת דידרו, והכריז בטון נחוש: "אדוני, a ועוד b בחזקת n כפול n שווה ל-x, ולכן אלוהים קיים – השב לזה!" דידרו, שלא הבין במתמטיקה כלל, עמד נדהם – והקהל סביב השניים פרץ בצחוק. בעקבות התקרית, דידרו הנבוך ביקש לעזוב את רוסיה, והקיסרית הנדיבה אפשרה לו לעשות זאת.

6. המדען שלא רואה סתירה בין אמונה ומדע

פרנסיס קולינס, גנטיקאי ורופא אמריקאי שמנהל את פרוייקט הגנום האנושי (שמטרתו היא לקבוע את רצף הבסיסים שמרכיבים את הקוד הגנטי של בני האדם) מאמין שהפרויקט הזה, בין היתר, הוא הוכחה לקיומו של אלוהים. לדברי קולינס, ה-DNA הוא שפתו של אלוהים, והאלגנטיות והמורכבות של הגוף שלנו משקפים את התוכנית האלוהית. בעבר, כאשר קולינס רק התחיל את לימודיו, הוא היה אתאיסט; אך כשהפך לרופא ונתקל מקרוב בסוגיות שקשורות לחיים ומוות, וראה שהמדע לא יכול להשיב על שאלות כמו "מהי משמעות החיים?", הוא התחיל לחפש תשובות, ומצא אותן באמונה. לדבריו, הוא מרגיש שיש הרמוניה מופלאה בין האמת שמספק המדע והאמת שמספקת האמונה – ושאלוהים של התנ"ך הוא גם האלוהים של הגנום האנושי; וכך המדע, בעצם, הוא חקר הבריאה האלוהית.

7. הנוירולוגים שטוענים שחוויות חוץ-גופיות יכולות לקרות במציאות

לא פעם שומעים על אנשים שהיו בתרדמת, שבמהלכה הרגישו שהם עוזבים את גופם ורואים מולם מנהרה שבסופה אור לבן בוהק, מה שנקרא "חוויה חוץ-גופית". רבים מאמינים שתופעה זו מוכיחה שלבני אדם יש נשמה נצחית שיכולה להתקיים בנפרד מהגוף – והרעיון של נשמה נצחית קשור בדרך כלל גם לאמונה באלוהים. לפני כמה שנים, מספר חוקרים בבלגיה החליטו לנסות לפצח את התעלומה. קבוצת החוקרים, שכללה חוקרי תרדמת וחוקרי פסיכולוגיה קוגניטיבית, חילקה למשתתפים שאלונים בו התבקשו לתאר את החוויות הרגשיות והחושיות שלהם מחוויות חוץ-גופיות שחוו כשהיו במצב קרוב למוות, ובין חוויות עוצמתיות אחרות שחוו במהלך החיים, בין אם היו אמיתיות או מדומיינות בחלומות ובמחשבות.

החוקרים הופתעו לגלות שהזיכרונות מהחוויות החוץ-גופיות היו החזקים ביותר והעשירים ביותר בפרטים, הרבה יותר מזיכרונות של אירועים אמיתיים או מדומיינים. בעקבות כך, הרופא שהוביל את המחקר, ד"ר סטיבן לאורייס, הסיק שאותם האנשים זכרו חוויות אלו כאילו התרחשו במציאות. זה לא אומר שהן באמת התרחשו במציאות... אבל מצד שני, זה אומר שהאנשים האלה לא משקרים.