בתחילת פברואר עתיד להתקיים יום האינטרנט הבטוח, שנועד להעלות את המודעות לסכנות שטומן בחובו האינטרנט. כבכל שנה, נראה שהנושאים שיזכו לכותרות הם הצ'אטים, אתרי הפורנוגרפיה והיעדר הפרטיות ברשת. נושא שכנראה לא ידובר הוא ההימורים המקוונים – זאת למרות ששיעור בני הנוער המהמרים באינטרנט, והמהמרים באופן כללי, רק עלה בשנים האחרונות.

הימורים נתפסים לעיתים רבות כהתנהגות בלתי מזיקה עם תוצאות שליליות מעטות. בהתאם, תופעת ההימורים בקרב בני נוער וצעירים לא זוכה לסיקור תקשורתי רחב, או לפחות רחב מספיק. כשהיא כן עולה לכותרות, זה בדרך כלל בהקשר של כוכבים צעירים שהתמכרו. אולם במציאות הדבר נוצץ הרבה פחות, וכואב הרבה יותר – מחוסר נעימות כשהדבר מתגלה להורים, ועד התמודדות עם חוב של מיליון שקלים ועם נושים חסרי רחמים.

חובות ושקרים

העיתונאי האמריקאי האנטר ס. תומפסון אמר: "ישנם הרבה שיעורים קשים שלומדים מחוויית ההימורים, אבל הקשה מכולם הוא ההבדל בין ליהנות לבין להיות חכם". כשדניאל (שם בדוי), צעיר ישראלי בן 21, שומע את הציטוט הזה, הוא מחייך: "להמר זה באמת כיף. יש משהו בריגוש שעושה לך את זה, ומקשה עליך להיות חכם ולשים לזה סוף. בעצם", הוא חושב ואומר, "אם הייתי חכם לא הייתי נכנס לזה מלכתחילה".

אבל דניאל לא לגמרי צודק. חוכמה לא בהכרח יכולה להציל מהידרדרות במדרון חלקלק כל כך כמו זה של המהמרים, וכידוע, החוכמה מתגלה פעמים רבות רק לאחר מעשה. אפשר לצאת מנקודת הנחה שכולנו יודעים להבחין בין טוב לרע, ורובינו המכריע נשפוט שהימורים הם דבר רע. כך, למעשה, נדלג באלגנטיות על סאגת ההטפה הפחות מעניינת, ונגיע ללב העניין – ההבנה שבעולם ההימורים, הדרך למטה מהירה וקצרה, וכן – זה יכול לקרות לכל אחד.

ובחזרה לדניאל. כשהיה תלמיד כיתה ט', החל להמר בווינר על תוצאות משחקי כדורגל. לא מדובר בסכומי עתק, אלא משהו כמו 10 עד 20 שקלים בשבוע – סכום הגיוני לכל הדעות, שנתפס בעיניו ובעיני חבריו, שהימרו גם הם בסכומים דומים, כתחביב. בחלק מהמשחקים הרוויח, ברובם הפסיד. "בכל אופן, מה שגרם לי להמשיך הוא לא הכסף שהרווחתי פה ושם אלא הריגוש", הוא מספר. "לראות משחק בידיעה שאם הקבוצה שהימרת עליה זוכה - אתה מרוויח כסף, זו חוויה אחרת לגמרי מאשר סתם לצפות באותו המשחק".

תרמית ענק ברשת, אילוסטרציה
מתחיל בסכומים קטנים ומידרדר במהירות. הימורים ברשת | צילום: רויטרס

שנתיים מאוחר יותר, בכיתה י"א, דניאל התחיל לעבוד כמלצר, ופתאום היו ברשותו סכומים גדולים יותר. עכשיו הוא היה יכול להשקיע בווינר לא רק 20 שקלים בשבוע, אלא מאתיים ואף יותר. באותו הזמן בערך נחשף לראשונה להימורים מסוג אחר: "חבר סיפר לי על אתר הימורים ואמר שהוא עושה שם סכומים לא רעים בכלל", הוא מספר. "חשבתי שאם הוא מרוויח שם, למה שאני לא אוכל? נכנסתי לאתר, ואני זוכר שהוא היה מאוד אטרקטיבי בעיניי, כאילו הייתה לו אווירה משל עצמו. האמת שבפעמים הראשונות די הצלחתי, אולי זה מזל של מתחילים. הרווחתי סכומים לא רעים בכלל ותוך זמן קצר זה גרם לי להגדיל את הסכומים שהימרתי עליהם. אלא שאז איבדתי בשני משחקים את כל מה שהרווחתי".

בשלב זה דניאל החליט להשתמש בכרטיס האשראי של ההורים כדי לממן את הימוריו. "זו אולי ההחלטה שאני הכי מתבייש בה. רציתי להמר על סכומים גדולים יותר שלא היו לי, אז באחד הלילות לאחר שההורים שלי הלכו לישון, לקחתי את כרטיס האשראי שלהם ונרשמתי דרכו". כשאנו שואלים אותו אם להוריו היה מושג כלשהו על ההימורים, הוא נראה מופתע מעצם השאלה: "לא, לא היה להם מושג על כלום, לא על הווינר ובטח שלא על ההימורים באינטרנט. אם הם היו יודעים, הם היו הורגים אותי. לא סיפרתי להם כי חשבתי שהם יעשו עניין ולא יבינו".

ואכן, להוריו של דניאל לא הייתה סיבה לחשוד. אחרי הכול, הוא תלמיד מצטיין ("ההימורים מעולם לא פגעו בציונים שלי"), ספורטאי ומוקף בחברים. אלא שאז הם החלו לראות חיובים מוזרים בסך אלפי שקלים בכרטיס האשראי. "הם באו אליי ושאלו אם יש לי מושג במה מדובר. ישר סיפרתי להם הכול, לא היה לי עניין לשקר להם".

לדבריו, ההורים כעסו מאוד. "הפסדתי בערך 20,000 שקל. האמת, היה לי מזל וההורים שלי תפסו את זה בשלב מוקדם, כשעוד הייתה להם את היכולת לכסות את החוב. אני לא יודע מה היה קורה אם הייתי ממשיך ככה עוד כמה חודשים", הוא מהרהר לעצמו. "בעצם אני כן יודע. כנראה שהייתי מגיע לחובות הרבה יותר משמעותיים".

ההורים של דניאל החרימו לו את המחשב לתקופה ושלחו אותו לדבר עם מומחה שעוסק בהתמכרויות בקרב בני נוער, ומאז, הוא מספר, למד את הלקח ולא התקרב להימורים. אבל לדבריו, הוא מכיר סיפורים רבים שנגמרו בצורה הרבה פחות טובה. "הכרתי הרבה מאוד בני נוער שעוסקים בהימורים, התופעה הזו הרבה יותר רחבה ממה שאנשים מתארים לעצמם. המקרה שלי עוד קל. שמעתי על מישהו שצבר חוב של רבע מיליון שקלים דרך האתרים האלה ולא סיפר לאף אחד. תוך תקופה לא יותר מדי ארוכה, בגלל הריבית הרצחנית, זה הפך לחוב של מיליון שקל. זה פשוט סכום הזוי. בסופו של דבר ההורים שלו גילו על זה, ולא הייתה להם ברירה אלא להחזיר את החוב - מדובר בעבריינים שלא אכפת להם מכלום. אז מה אם זה בסך הכול ילד שעשה כמה טעויות? מבחינתם חוב זה חוב, ואם לא שילמת – יהיה רע. ההורים של אותו נער נאלצו למשכן את הבית שלהם. אני לא יודע איך הוא יכול לחיות עם הידיעה הזו".

אתר הימורים
אתר הימורים | צילום: חדשות 2

מה הסיכויים?

המקרה שדניאל מדבר עליו הוא אולי מקרה קיצון, אך כפי שאמר, תופעת ההימורים רחבה בהרבה ממה שאנו נוטים לתאר לעצמנו. מבדיקת מכון מחקר אמריקאי משנת 2015 עולה כי בין 60% ל-80% מתלמידי התיכון הימרו בשנה האחרונה. כמו כן, 4-6% מהם נחשבים למהמרים פתולוגיים (כלומר מהמרים בעלי מאפיינים פתולוגיים, כמו חוסר מנוחה או עצבנות בעת ניסיון להפסיק את ההימורים, שקרים לסביבה הקרובה כדי להסתירם, הצורך להגדיל את הסכום שעליו מהמרים כדי לחוש ריגוש ועוד), ו-6-8% אחרים נמצאים בסכנה לפתח בעיית הימורים רצינית או מראים סימנים של איבוד שליטה בהימורים.

בישראל לא נערך בשנים האחרונות מחקר מקיף בנוגע להתמכרות בני נוער להימורים. עם זאת, לפי עמותת "עלם" נרשם גידול משמעותי במספר הנערים שמוגדרים כמכורים להימורים. נתון נוסף שמצביע על היקף התופעה הוא הערכת משרד הרווחה (שאמון בין השאר על טיפול בבני נוער בעלי התמכרויות) מ-2009, לפיה כ-20% מתוך 1,500 בני הנוער המטופלים מדי שנה במשרד בשל התמכרויות סובלים מהתמכרות להימורים.

בנוסף למשרד הרווחה, שמטפל, כאמור, בבני נוער מכורים, קיימים גורמים פרטיים, אנשי מקצוע ומכוני גמילה, שמציעים טיפול גם הם. הורים רבים מעדיפים לפנות למכונים פרטיים מאשר לגורמים ממשלתיים או למשטרה, כדי למנוע תיעוד של המקרה שעלול להיות בבחינת "כתם שחור". למעשה, מספר בני הנוער שמגיעים לטיפול בגיל ההתבגרות נמוך בהרבה ממספר בני הנוער שמהמרים, לדברי מנהלי המכונים; זאת על סמך העובדה שרבים מהמטופלים הבוגרים במכונים החלו להמר בגיל ההתבגרות, אך הצליחו להסתיר את העניין במשך כמה שנים.

רק חמישית פונים לקבל עזרה
המהמרים מסתירים את התמכרותם מההורים - עד רגע הגילוי הבלתי נמנע | צילום: רויטרס

למה, בעצם, בני נוער מהמרים בהיקף רחב כל כך? הנתונים הגבוהים אולי מזעזעים מעט במבט ראשון, אך כשחושבים על העניין לעומק – הם לא כל כך מפתיעים. קודם כל, מפני שלמתבגרים, מטבעם, יש נטייה להתנסות בהתנהגויות מסוכנות. חלקן מזיקות פחות, כמו פעילויות אקסטרים כאלה ואחרות, וחלקן, כמובן, מזיקות יותר. בנוסף, אי אפשר להתעלם מהנגישות להימורים, שעלתה מאוד בעשורים האחרונים. מה הפלא שבני הנוער, שגישתם לאינטרנט קלה לאינטרנט אולי יותר מכולם, מגיעים גם הם לאתרי ההימורים ומקבלים החלטה שהיא אולי לא נכונה, אך לבטח מאוד מפתה? ובוא לא נשכח שעל אלה נוסף הלחץ החברתי ("אני מהמר כי זה מגניב וכי אני רוצה להיות אחד מהחבר'ה").

מחקרים מגדירים את בני נוער כקבוצת סיכון מיוחדת בכל הנוגע להימורים. אחת הסיבות לכך היא שבני נוער עוברים מהר יותר ממבוגרים משלב של הימורים חברתיים (כלומר הימורים שהם בגדר בילוי שאינו מוביל לתוצאות חמורות) להימורים פתולוגיים. לפי מחקרים שבוצעו באירופה ובארצות הברית, בין אחוז לארבעה אחוזים מן המהמרים מפתחים התנהגות הימורים בעייתית ופתולוגית.

כמו כן, מומחים גיבשו רשימה של גורמי סיכון להתנהגות הימורים פתולוגית בקרב בני נוער, ביניהם נמנים מגדר (בנים נוטים להמר יותר מבנות), תכונות אישיות ודפוסי התנהגות (כמו דימוי עצמי נמוך, אימפולסיביות ונטייה ליטול סיכונים, בעיות כספיות ועוד), גורמים משפחתיים (כמו היסטוריה משפחתית של התמכרויות) וגורמים חברתיים (כמו סביבה בעייתית). לצד אלה, קיימים בני נוער רבים שאינם עונים על אף אחד מהקריטריונים הנ"ל, כפי שלמדנו מסיפורו של דניאל, ופשוט עשו כמה החלטות לא נכונות, מבלי לדעת עד כמה קל ליפול בעולם ההימורים.

רולטה
ההימורים וירטואליים, החובות - אמיתיים לגמרי | צילום: mbbirdy, Istock

אף אחד לא יודע

ההתמכרות להימורים הוגדרה על ידי חוקרים כ"התמכרות סמויה", מפני שבניגוד להתמכרות לסמים או אלכוהול, למשל, אין לה סממנים פיזיים גלויים - כלומר, הרבה יותר קשה לגלות אותה. למרות זאת, כפי שראינו בסיפוריו של דניאל, יכולות להיות לה השלכות חמורות על הנער ועל משפחתו.

"הבעיה הגדולה כשמדברים על התמכרות להימורים, בהשוואה להתמכרות לסמים או לאלכוהול, היא שהימורים הם דבר שנתפס כפחות מסוכן", אומר לנו ניר אורן, מנהל קהילת הנוער במרכז הפסיכולוגי חינוכי לגמילה מהתמכרויות והעצמה. "מעבר לזה, בתחום ההימורים ההידרדרות היא בדרך כלל איטית יותר מאשר כשמדובר בסמים ובאלכוהול. המהמרים שמגיעים אלינו הם כמעט תמיד מקהילת הבוגרים, כשזה ממש הסיכוי האחרון שלהם – לאחר ששקעו בחובות משמעותיים. אבל למעשה, רבים מהם התחילו להמר כשהיו צעירים".

לדבריו, קיים דמיון רב בין התמכרות להימורים לבין זו לסמים ולאלכוהול: "בכל מקרי ההתמכרויות שטיפלתי בהם, הסיבתיות הייתה דומה, זה איזשהו מנגנון הגנה. כלומר, ההתמכרות עצמה היא לא הבעיה אלא 'הפתרון', מענה למצוקה – מודעת או לא מודעת, שמרגיע את האדם ועוזר לו, לפחות בעיניו, לייצר סוג של מזור לכאב הנפשי שהוא חווה".

הסיבתיות הזו יוצרת אחריות להורים, למערכת החינוך ולחברה באופן כללי, לדאוג לפרט. "אפשר לדבר על הסכנות שבהתמכרות להימורים, אבל לפני כן, צריך לתת מענה לבעיות העמוקות יותר שגורמות לאותו נער או נערה להתמכר מלכתחילה", מסביר אורן. לדעתו, לא מטפלים במצוקות של הנוער במידה מספקת: "במערכת החינוך, למשל, נער שקט שלא מפריע במהלך השיעור נחשב 'בסדר' בכיתה. בפועל, יכול להיות שהוא במצוקה קשה ולא זוכה להתייחסות".

להמר זה קל, ולשקוע בחובות ובשקרים זה קל מדי. ההשלכות של ההימורים, לא רק הכלכליות אלא גם המשפחתיות והאישיות, יכולות להיות קשות מאוד. לומר שלהמר זה רע זה דבר מובן מאליו, אפוא. לכן נסיים באמירה אחרת, שגורה אך נכונה תמיד בנושאים כאלה: שימו לב לחברים שלכם. אם מישהו במעגלים החברתיים שלכם נמצא במצוקה, יהיה לכם הרבה יותר קל לגלות את זה מאשר להורים שלו. זכרו שדיווח פירושו, בעצם, הצלה.