"אמא, אבא, אני מצטערת. אני אוהבת אתכם. אני מצטערת, אמא, שאת עומדת למצוא אותי ככה". אלו היו המילים האחרונות שכתבה רוסאלי אבילה, נערה בת 13 מקליפורניה, שניסיון ההתאבדות שלה השבוע השאיר אותה מחוברת למכונת החייאה.

הוריה של רוסאלי התראיינו השבוע לרשתות הטלוויזיה המקומיות, ושחיזרו את הבריונות שחוותה בתם בבית הספר  - "הם היו אומרים לה שהיא מכוערת, הם צחקו על השיניים שלה. העולם סביבנו קורס".

ההורים, שרלין ופרדי, שיתפו שאפילו אחרי ניסיון ההתאבדות, הם ממשיכים לקבל מכתבי בריונות מאלו שהתעללו בבתם. פוסט אינסטגרם שנשלח אליהם מציג את רוסאלי, בשתי תמונות שונות, האחת ליד מיטה עם הכיתוב "אמא, אל תכניסי אותי לכאן", והשנייה מראה אותה ליד קבר פתוח עם הכיתוב "תכניסי אותי לכאן".  

"בשביל לעשות משהו כזה צריך להיות בן אדם בלי לב. אתה אדם נוראי, ואין בך חמלה", אמרה אמא של רוסאלי.

אין תמונה
דו קרב חסר היגיון אך מרהיב על הצד

ביום שני הוריה של רוסאלי ינתקו אותה ממכונות ההחייאה, ויתרמו את אבריה לאלו שזקוקים להם, כדי שתוכל להציל של חיים של אחרים. אביה מקווה שהטרגדיה הזו תעורר את בית הספר בו למדה – "עשיתי את כל מה שאני יכול לעשות כאבא, אך הם (בית הספר) לא הגיבו לתלונות שלנו. הבריונים האלה עדיין נמצאים בבית הספר, בזמן שהבת שלי כבר לא אתנו".

התאבדויות של צעירים בארה"ב הם הגורם השלישי הנפוץ ביותר למוות בקרב צעירים בגילאי 15-24, ובכל שנה אלפי בני נוער מבצעים ניסיונות התאבדות. בישראל, בין השנים 2010-2014 נרשמה הכמות הגדולה ביותר של בני נוער ששמו קץ לחייהם (24 בני נוער), ונכון לשנת 2017 נרשמה ירידה במספר ההתאבדויות בקרב בני נוער בארץ.

ועדיין, התאבדויות הם נושא מדאיג בבתי הספר. בני נוער רבים סובלים מבריונות והתעללות נפשית קשה בבתי הספר, שמצדם כמעט ולא מפקחים על הנושא. בנוסף, בריונות רשת הפכה לגורם נפוץ להתאבדויות בקרב בני נוער, שחווים התעללות, לעיתים רבות בצורה אנונימית, מקרב בני כיתתם. למרות שהנושא מעורר הדים רבים, ולמרות הניסיונות לצמצם את הבריונות עד כמה שניתן על ידי קמפיינים מדיניים, ותוכניות טלוויזיה מצליחות דוגמת "13 סיבות למה" של נטפליקס, בני נוער רבים עדיין סובלים מהנושא, והמקרה של רוסאלי הוא דוגמה נוספת לחוסר היכולת של המערכת להתמודד עם המצב.

אנחנו רק יכולים לקוות שההורים ילמדו את ילדיהם להיות אדיבים האחד לשני, במיוחד בעולם שבו קשרים בין אישיים מתחלפים בקשרים וירטואליים, שהופכים לכוח פוגעני במיוחד. עלינו לזכור להיות טובים יותר אחד כלפי השני. זה חשוב – למען כולנו.

איך להתמודד עם מחשבות אובדניות?

זכרו שמדובר בגלים 

מחשבות אובדניות ודחף אובדני באים בגלים שמתחזקים ומתחזקים עד שהם נחלשים וההרגשה משתפרת קצת. כשהסבל עולה, המחשבות מתחזקות, אבל אם מצליחים לשרוד את הגל ההרגשה משתפרת.

זכרו שישנן עוד דרכים להפסיק לסבול

התאבדות עלולה להיראות בטעות כמו הפתרון היחיד שנותר, אולם היא לא באמת פותרת שום דבר. כאשר ההרגשה משתפרת ויש יותר כוח להתמודד, מתאפשר פתאום לראות פתרונות נוספים.

הימנעו מדברים שמלחיצים אתכם

כשאתם בתוך הגל, נסו לעשות כל מה שמרגיע אתכם כמו לצפות בסדרת טלוויזיה אהובה, לשמוע מוזיקה או לכול משהו שאתם אוהבים ולהימנע מדברים מלחיצים ולא נעימים.

היזכרו בסיבות לחיות

ברגעי סבל, אפשר לחשוב על הדברים שמחזקים אתכם או חשובים לכם – כמו אנשים שאכפת להם מכם, מטרות וחלומות לעתיד, או אפילו אמונה דתית. אלה גורמי החוסן והכוחות שלכם – היאחזו בהם.

שתפו אחרים

ספרו על התחושות שלכם למישהו שאתם סומכים עליו, כמו חבר טוב, מורה, יועצת בית הספר, הורים או אחים. גם אם נדמה לכם שאתם לבד – אתם לא! אם אין מישהו זמין, אפשר ליצור קשר עם ער"ן (בטלפון 1201 או בפורום או צ'אט באינטרנט) או עם עמותת "סהר" לסיוע והקשבה ברשת.

התייעצו עם אנשי מקצוע

גשו להתייעץ עם איש מקצוע כמו פסיכולוג – לפעמים זה הדבר הכי נכון לעשות כדי לשמור על יציבות נפשית עד שהגל יעבור. אם הסבל מתגבר, אפשר לגשת לחדר מיון ולהגיד "אני חושב/ת להתאבד" – הצוות המקצועי שם יודע לטפל במצבי חירום כאלה. 

הטיפים באדיבות רוני איס-כרמל, פסיכולוגית חינוכית מומחית