אתם מתלבשים בבגדי קיץ

אנחנו יודעים שבגדי הקיץ מסייעים לכם להבליט את מה שאלוהים, הפלסטיקאי או חדר הכושר העניק לכם, אבל עכשיו סוף דצמבר, והשמלה הדקיקה, הקצרצרה והאדומה עם המחשוף לא ממש מתאימה למזג האוויר בחוץ. זה תקף גם לגביך, חבר – גופיה ששוקלת גרם וחצי אמנם חושפת את עבודתך הקשה במכון הכושר, אבל מה זה שווה אם אתה קופא מקור?

אתם יוצאים למקום לא מוכר

מישהו הזמין אתכם למסיבה שנשמעת לכם סופר מגניבה באיזה לופט במושב בטיזינבי. אתם לא ממש מכירים את האיש, וגם לא ממש מכירים את הלופט או את האנשים שאמורים להתכנס בתוכו, אבל זה נשמע לכם סופר מדליק ואתם מחליטים לקחת את הסיכון. ואז יוצא שאתם מבזבזים שעתיים וחצי בניסיונות להגיע לאותו חור נידח שאפילו לוויז נשמע כמו ארץ לעולם לא, ומגלים די ג'יי מנומנם, במבה מאתמול ודיאט קריסטל. התבאסתם, עשיתם אחורה פנה וחזרתם לתל אביב? הבוקר עוד שנייה עולה והכול כבר נגמר. הפי ניו ייר.

אתם מתלהבים באופן מוגזם

חודש לפני אתם כבר מבררים על מסיבות, טיסות לחו"ל או אירועים שונים ומשונים שקשורים בסילבסטר, ומערבים בכך את כל מי שמסתמן כפרטנר ראוי לבילוי משותף. אנחנו הכי שמחים לקפוץ על כל סיבה למסיבה, אבל מפה להתלהבות המוגזמת שלכם יש מרחק גדול. זה טרן-אוף.

אתם לחוצי נשיקה

אנחנו יודעים שאתם צמאים למגע, ונשיקה בסילבסטר זה אחלה תירוץ להתחיל עם כל מה שזז סביבכם, אבל עדיף שתרגיעו ולא תטרידו חצי עולם בשאלה המטופשת "אז מה, בא לך להתנשק איתי בסילבסטר?". זה בדרך כלל לא משעשע את הנשאלת (אולי את הנשאל), ויגרום לכם להיראות בדיוק מה שאתם – לחוצי נשיקה. תאמינו לנו, זו לו הגדרה מושכת. עדיף פשוט לוותר על האקט, גם ככה הוא אובררייטד.

אתם מחליטים לארח

כשאתם מחליטים להפיק אירוע ולארח בדירתכם, אתם מזמנים אליכם לחץ ובלאגן מיותרים שמחסלים כל סיכוי שתיהנו מהערב. במקום לרקוד, לשמוח ולאכול טוב, אתם תהיו עסוקים במי הגיע, מי צריך להגיע, אם יש מספיק שתייה ואוכל לכולם ובעוד מליון ואחת בעיות שיצצו בדרך. ושלא נדבר בכלל על לגרש את ההורים מהבית ולוודא שהם נשארים רחוק ככל האפשר ממנו.

אתם מבטיחים לבוא ליותר ממקום אחד

יש לכם יותר מחבר אחד שישמח לבלות אתכם בסילבסטר? מזל טוב, פופולריים שכמותכם, אבל אם פשוט תגידו כן לכולם תמצאו את עצמכם מתזזים ממקום למקום ולא מצליחים ליהנות.

אתם מתכננים ללמוד ביום המחרת

"בטח, אין בעיה, אני אצליח לקום בשבע בבוקר למרות שאחזור הביתה רק בשש", אמר כל תלמיד אי פעם. או שתחזרו בשעה סבירה (אחרי חצות, כמובן, ועדיין), או שתוותרו על יום לימודים אחד (או על חלקו). אין טעם שתגיעו לבית הספר ותעבירו יום שלם בניסיונות לא להירדם. כי מה זה, יום רגיל?