בוני מצמצה בבלבול. הפלאש הלבן שוב הבהיק בחדר, אולי כבר בפעם העשירית. היא תלתה זוג עיניים לא מבינות מעל ללשון משורבבת ביונתן. הוא עמד באמצע החדר ומכף ידו שאחזה חפץ שחור בקעו מדי כמה שניות ההבזקים הלבנים. אחרי כמה הבזקים הוא התרוצץ בחדר עד שמצא מקום אחר ושוב החלו ההבזקים, מפה ומשם. בום! פלאש אחד חזק הגיע לבוני. היא הפנתה את הראש הצידה בהפגנתיות, מה יש לו? לכו תסבירו לה שהאור הלבן החזק הוא בכלל פלאש של מצלמה. לכו תסבירו לה שהוא צילם כבר 50 תמונות בניסיון להשיג את התמונה המושלמת. לכו תסבירו לה שיש מישהי ספציפית שהוא חושב שאולי תראה את התמונה באינסטה ותחשוב שהוא חתיך. אם רק היה לבוני מושג. טוב נו, היא כלבה.

הסיטואציה הזאת נשמעת לכם מוכרת? אנחנו נמצאים המון ברשתות החברתיות, זה ידוע – אינסטגרם, סנאפצ'ט, וואטסאפ, רק תגידו. אבל האם מי שנמצא באפליקציות האלה הם באמת אנחנו? כמה פעמים עברתם על הפיד שלכם והרגשתם שאתם צופים בחיים לא אמיתיים? יפים יותר, מרגשים יותר, גדולים יותר. כמה פעמים העמסתם פילטרים על תמונה, עד שרגע אחרי ששיתפתם את התמונה ובחנתם אותה תהיתם לעצמכם "רגע, מי זה?". ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה לנו להפוך להיות מיני מפורסמים, כולם יכולים לראות אותנו ואנחנו בוחרים באיזה אופן, אבל האם האופן שבו אנחנו מציגים את עצמנו ברשתות החברתיות תואם בכלל את מה שקורה במציאות?
עידו קינן הוא מרצה ובלוגר תרבות רשת (הבלוג "חדר 404") והוא חושב שהתשובה היא ממש לא: "כמובן שאנחנו מציגים זהויות שונות או מסכות ברשתות החברתיות, אבל זה משהו שאנחנו עושים בחיים גם ככה. הרי לא נתנהג באופן שבו אנחנו מתנהגים בכיתה כפי שאנחנו מתנהגים כשאנחנו מבלים עם חברים. ההתנהגויות שלנו משתנות כי הן משרתות מטרות שונות".

כוכבת "איט גירלז" דנה זרמון פתחה לאחרונה בית ספר לצילום בשם "Instacademy" ולומדת כיום פסיכולוגיה בבינתחומי. לדעתה הבעיה מתחילה ברגע שמתחילים ליצור מציאות אחרת: "אני חושבת שאפשר לפאר את הקיים, אבל אני לא מאמינה בליצור דמות. הכרתי לא מעט אנשים שדרך האינסטגרם נראו מלאי ביטחון ועם חיים מטורפים, אבל בפועל הם ממש לא כאלה. העולם יוצר לפעמים תחושה שלאנשים אחרים טוב יותר מכם, אבל בפועל לרובנו יש את אותם רגעים טובים יותר וטובים פחות. ההבדל הוא בפילטרים שמשנים את התפיסה".

אין תמונה

הפילטרים הפכו לאחד הדברים המזוהים עם אפליקציות תמונות כמו אינסטגרם וזכו מצד אחד להתלהבות רבה ומצד שני לטענות על כך שהן יוצרות מציאות מזויפת, אבל האם הפילטרים הם האחראיים הבלעדיים לזיוף? "לפעמים אתה מצלם תמונה ודופק חיוך והכול נראה סבבה, אבל בתכל'ס אין לך כוח לאף אחד. כמובן שלא תמיד זה ככה, לפעמים אני מעלה תמונה וכיף לי, אבל גם כשלא – אנחנו רוצים לשמור על החלום שהכול מושלם". הציטוט הזה אגב, שייך לעומרי מזרחי, 17 וחצי, שפרץ לחיינו בתכנית "הבנים והבנות" ב-2015 וביוטי בוי שמתחזק פרופיל אינסטגרם וערוץ יוטיוב. מי שעשתה זאת שנתיים קודם היא קים אור אזולאי, 15, גם היא כוכבת רשת ובלוגרית אופנה וכשהיא נתקלת ברגע קשה, היא מעדיפה שלא להעלות כלום: "אני משתדלת להציג את החיים שלי בצורה הכי אמיתית, ואני לא אהיה בבאסה מטורפת ואעלה סרטונים שלי שרה וצוחקת, אלא פשוט אבחר לא לשתף כלום באותו הרגע. עם זאת, לא תמיד הכול תואם את המציאות, במיוחד בתמונות, ולא כל מה שמציגים הוא באמת נכון". גם נויה ארביב, 15 וחצי, דוגמנית ותלמידת משחק, מחזיקה בדעה שיש רגעים שפחות נעים לשתף: "אם למשל היה לי אודישן פחות טוב, אני לא אעלה עכשיו סטורי. לא מבושה כמובן, אלא פשוט כי לא בא לי לחלוק את הרגע הזה עם כולם. לא צריך ליצור תדמית שונה לחלוטין ממי שאת, אבל זה ממש לגיטימי לא לחשוף דברים. אני לא חושפת את כל סודותיי באינסטגרם".

"כשאני מרגיש שאני לא נראה טוב זה פוגע לי בביטחון העצמי" 

אפשר לומר שהאינסטה, הסנאפ ושאר הרשתות החברתיות הציבו לנו בחירה מסוימת – אתם יכולים להיות אתם אבל לא בטוח שזה יביא לכם יותר מדי לייקים ועוקבים, או שתהיו דמות כלשהי - יפה, גדולה מהחיים ומעניינת. במילים אחרות, ליצור דמות מסוימת, לעטות מסכה - הגולשים כבר יצביעו באצבעות. דביר כמיסה, גם הוא כוכב "הבנים והבנות" (העונה האחרונה) חושב שזה קצת יותר מורכב: "זה נכון שמדובר בשתי דמויות, אבל אלה לא לגמרי דמויות – חלק ממני וחלק מומצא". גם אם רק חלק מהחיים שלנו ברשתות החברתיות מומצאים אלה עדיין חיים שאנחנו לא בהכרח חווים מחוץ לרשתות החברתיות, וכשאנחנו כן – הדמות שיצרנו משפיעה עלינו. ", מודה דביר, "אני גם חושב שהרבה אנשים מנסים להראות את המציאות שהיו רוצים שתהיה להם".

אין תמונה

נראה שלפעמים הגבול בין שתי הדמויות מיטשטש, אבל בחלק מהמקרים זאת גם פשוט העבודה של מי שמעלים תמונות מושלמות באינסטגרם. "אני אשתדל להעלות יותר תמונות עם הלוקים הכי פיין שלי ופחות לוקים יומיומיים עם טי-שירט וגינס", אומרת קים, "זאת כבר הקריירה שלי והתחום שבו אני מתמחה, זה מה שהעוקבים שלי מחפשים ממני".

יש אפקט לעובדה שאנחנו רואים כל כך הרבה תמונות מושלמות. דנה זרמון מסבירה: "חלק מהאנשים מקבלים השראה מלהתבונן בתמונות יפות ולחלקם זה דווקא גורם להרגיש קטנים ולתחושה שלהם אין מה שלאחרים יש. אני חושבת שזה תלוי סיטואציה וסוג הקשר לאדם שאחריו עוקבים. צריך תמיד להפעיל את הראש. האינסטגרם הוא אשליה כיפית, אבל הוא לא מאה אחוז מציאות". עידו קינן מבקש לשים את האצבע על נקודה מעניינת: "למרות שחלק גדול מהחיים שלנו מתנהל ברשת, כשמישהו עושה ברשת משהו שאנחנו לא רגילים לראות אותו עושה בחיים האמיתיים, אנחנו בטוחים שהוא מזייף ברשת, ולא חושבים שאולי הזיוף הוא דווקא גם בחיים.

קים אור אזולאי  (צילום: שי קדם)
צילום: שי קדם

כלומר, אנחנו יודעים לעשות את ההפרדה בין מה שאמיתי למה שלא. מבחינתו של קינן, האופציה לריבוי דמויות נושא איתו גם צד חיובי: "כמו שחקנים ביישנים שפורחים על הבמה, כך יש גם אנשים שבעזרת הרשתות החברתיות מצליחים להוציא מעצמם צדדים שלא היו נחשפים פנים מול פנים בגלל הצנזורה החברתית – אנשים יוצאים מהארון ברשתות החברתיות, מספרים על דיכאון, על מחלה שהם מתמודדים איתה".

"יש אמונה שאנשים שמצלמים לא נהנים כי הם עסוקים בלצלם"

אלה מכם שהיה בהופעות האחרונות של עומר אדם בוודאי כבר נחשף ללהיט "תוציאו פלאפונים, תפתחו ת'סטורי" שהפך לוויראלי ולא במקרה. אנשים אמנם לא צריכים הזמנה מיוחדת כדי לצלם ולהעלות, פשוט כי זה כיף, אבל הבעיה מתחילה כשצילום הופך להיות עיקר החוויה. עמרי מזרחי מודה שזה קורה לו לא מעט: "הייתי בהופעה האחרונה של ג'סטין ביבר ופשוט לא הפסקתי לצלם. הייתי כל כך קרוב אליו, ברמה שהוא היה יכול לתת לי כיף, ופשוט עמדתי כמו משוגע וצילמתי חלקים גדולים מההופעה". האם החוויה נפגעת כשעסוקים כל הזמן בלצלם? עמרי חושב שכן, אבל בכל זאת אומר "רציתי לשמר את החוויה והיא אולי קצת נפגעה, אבל הרווחתי חוויה אחרת שנשמרת איתי. אחר כך בדרך הביתה ישבתי וראיתי את הסרטונים וזה היה כאילו אני שוב שם". גם נויה הייתה בהופעה של ג'סטין וצילמה המון. "היה לי חשוב שיהיה לי זיכרון מההופעה הזאת", היא מספרת, "אבל יום למחרת הפלאפון נפל לי לים והתבאסתי בטירוף. ועדיין, זה כבר הרגל שיש לכולנו – לצלם ולתעד שוב ושוב. עברתי לאחרונה על מיני תמונות חוויות שעברתי לאחרונה והיה ממש כיף לראות את זה. גם האינסטגרם הוא של אוסף זיכרונות".

דביר כמיסה (צילום: צילום פרטי, מתוך instagram)
"כל המשפחה שלי אומרת לי שאני מאוהב בעצמי" | צילום: צילום פרטי, מתוך instagram

"יש איזו אמונה שאנשים שמצלמים לא נהנים כי הם עסוקים בלצלם, אבל אמרו את זה פעם גם על הורים שהיו מתעדים במצלמת וידאו את טקס הסיום של הילדים שלהם", מזכיר עידו, "אני ממש זוכר קריקטורה משנות ה-80 שבה רואים חבורה של חיות טרף מעל צבי ועל אחד מהם תלויה מצלמה והשני אומר לו 'בכל אירוע אתה חייב לצלם?'. בקיצור, זאת לא המצאה של הרשת. בנוסף לכך, אם נחשוב על הזיכרונות שלנו, נגלה שאנחנו זוכרים בעיקר את הדברים שתועדו. הזיכרון ממש התעצב והתגבש סביבם והדברים האחרים נשכחו". דנה מציעה טיפ חכם בהקשר הזה: "ברגע שאתם מגיעים למקום שבא לכם לתעד, צלמו כמה תמונות מגניבות ואז תרגישו יותר בנוח לשים את הטלפון בצד, כי כבר יש לכם כמה זיכרונות".

"אין דבר כזה 'תמונה טבעית'"

בחזרה לעניין איכות התמונות – חשבתם פעם למה חשוב לנו שהתמונות שלנו יהיו כל כך יפות? הרי אם הרשתות החברתיות הן כלי מסוים להביע את עצמנו, למה שלא נציג גם את הרגעים הפחות פוטוגניים שלנו? הם הרי שם, קיימים, ואי אפשר להתעלם מהם. "האינסטגרם נותן לך אפשרות ליצור משהו שהוא לא תמיד אמיתי, לחיות חלום שהוא לפעמים רחוק מהמציאות", אומר עומרי, "אני משחק דמות באינסטגרם. אני לא מאה אחוז ככה ביומיום. ראיתי גם פרק ב'נוקמים עם קלואי קרדשיאן' על מישהו שמצלם את התמונות הכי מהממות באינסטגרם, אבל סיפר שבפועל הוא פשוט הולך לחנויות בגדים, מצטלם בתאי הלבשה ומחזיר". הנראות באינסטגרם היא מה שמושך את הקהל בסופו של דבר, מוסיפה נויה, ואומרת: "אני משדלת להיראות מאה אחוז ומעדיפה להעלות תמונות מקצועיות או סלפים פשוטים, פשוט כי זה נראה יותר טוב. עם זאת, אני מרשה לעצמי להעלות גם דברים שאני פחות אוהבת בי – למשל אני לא אוהבת את הפרופיל שלי, אבל זה לא שאני לא אעלה תמונות שלי בפוזה הזאת בגלל זה". קים מזכירה שיש צד חיובי לעובדה שלכולם קל יותר להיראות טוב: "מאז עליית הרשתות החברתיות אני שמה לב לאנשים שלא היו מצטלמים בשום מחיר, והיום מוכנים לקבל את עצמם מול המצלמה".

נויה ארביב (צילום: צילום פרטי, מתוך instagram)
"אם היה לי אודישן פחות טוב, אני לא אעלה עכשיו סטורי" | צילום: צילום פרטי, מתוך instagram

"אני חושב שאין דבר כזה תמונה טבעית, אין מי שלא עורך תמונה באינסטגרם, גם אני", אומר עומרי, "הייתי רוצה להיות יותר משוחרר בעניין הזה, פשוט איכשהו אני תמיד מתפתה לפילטרים - הם יפים מדי". קים דווקא לא מסכימה עם העמדה הזאת: "לגמרי יש דבר כזה שנקרא תמונה טבעית! התמונות הכי יפות שלי הן התמונות שבהן צילמו אותי דווקא כשלא הייתי מוכנה – כשנרדמתי באיזה מקום או כשצילמו אותי בלי ששמתי לב". דביר מוסיף: "הרגעים האלה שבהם כל המשפחה קופצת יחד לבריכה ומשחקים כדור מים ופתאום אמא שולפת את הנייד ומצלמת בלי שאף אחד שם לב – זה רגע טבעי".