1. גמר האח הגדול

 כן, כולנו צפינו בתקווה גדעון יוצאת אחרונה מבית האח הגדול וממתינה שלירון ויצמן וגיא זוארץ ירימו את ידיה לאות ניצחון. כך היא חיכתה במשך 3 שניות עד שמנחי התוכנית החליטו להפר את ההנחיות ולגעת בתקווה הזוכה. ולאחר מכן, שקט. בדרך כלל אנחנו רגילים לסערה גדולה סביב הזוכים של האח הגדול, אבל חוץ מערב הגמר, בו דובר רבות על כך שהתוכנית מכורה ושמעריצי ירדן ותקווה התקוטטו על הזכאות לזכייה, לא היו עוד דיבורים. גם העובדה שגדעון יצאה מהבית בזוגיות עם ליאור דואק, שמחזיקה עד היום, לא ממלאה יותר מכותרת קטנה באתרי הרכילות. גמר האח הגדול הפך כבר לערב שיא ואמנם צפו בו לא מעט אנשים, אבל הבאזז סביבו הושתק בעקבות הקורונה והזוכה כמו שאר חבריה לוילה לא נהנתה אפילו מ-15 דקות של תהילה. 

2. גיוס הכוכבות הגדולות

 צה"ל קיבל לחיקו כוכבות גדולות בזמן הקורונה, עדי ביטי, יעל שלביה, אלין כהן, חברות להקת "פורמולה" והמלכה האם נועה קירל. כולן התגייסו בתקופה האחרונה, אך זכו רק לתמונה בעיתון וסטורי מרגש. היחידה שעוררה סערה, היא קירל כמובן, שבעקבות הופעתה ביום העצמאות בליווי רקדנים צבאיים, התנהל דיון  על ביטול אירועי התרבות הצבאיים והיא זכתה לחשיפה ממשוכת בחדשות 12.

יעל שלביה מתגייסת לצה
צילום: צינו פפראצי

3. חגי ומועדי ישראל

התחלנו בפורים, פספסנו את פסח, לאחר מכן יום העצמאות ול"ג בעומר. כל החגים הללו עברו בצל הקורונה, ולא נתנו לנו את האופציה לשמוח עד הסוף. מסיבות הענק בפורים בוטלו, ליל הסדר התקיים במתכונת מצומצמת במיוחד, יום העצמאות היה ללא חגיגות, ללא הופעות בפארקים וללא מימונה ול"ג בעומר ללא מדורות. בזמן כתיבת שורות אלה, מסתמן שגם חג השבועות שחל בסוף חודש מאי, יתקיים בחיק המשפחה המצומצמת. גם ימי הזיכרון עברו כלא היו ברגע אחד, והלוואי והיינו יכולים לייחס חשיבות גדולה יותר לכל החגים והמועדים, בלי לפחד לצאת מהבית.

4/ תחילת הקיץ

 כבר באפריל, כשהשמש יוצאת אל השמיים ומתחילים להרגיש את החופש הגדול, החיוך עולה לנו על הפנים באופן אוטומטי. עוד רגע נגמרת שנת לימודים נוספת, ממש עוד שנייה חודשיים של חופש וכיף וכל מה שנותר זה לרוץ אל שמורות הטבע, הפארקים וכמובן אל הים. אך השנה, למרות שכבר חם בחוץ, הקיץ התחיל באיחור אופנתי ולא יכלנו לחגוג את תחילתו. נקווה שמשאר חודשי החום נוכל להנות ללא הגבלה.

5. ביטולים, ביטולים, ביטולים

 האירוויזיון, הופעות ענק בארץ ובעולם, ליגות הכדורסל והכדורגל, העדלאידע בחולון, פסטיבלי המוזיקה וגם כמובן, החופשות המתוכננות לחגים. הכול בוטל בשקט, עם כאב לב גדול אך בלי תלונות, כי כולם הבינו שלא הייתה שום ברירה. ועכשיו, רק נותר לנו לחכות שהכל יסתדר והאמנים האהובים עליינו יחזרו במהירות לבמה.

נטע ברזילי
צילום: NurPhoto Contributor

6. פרידות, לידות, אירוסין ומה שביניהם

 לי בירן ואליאנה תדהר התארסו, עדן בן זקן ילדה בן בכור, טיילור מלכוב ובן זיני נפרדו, ואמא של דניאלה קריסטה, לריסה, חלתה בקורונה והחלימה. כל הדברים האלו היו מעסיקים אותנו ימים שלמים, אך פתאום לצד הקורונה הם מתגמדים. אנחנו שמחים/ עצובים בשבילם, אבל ממש מרחוק. רחוק מאוד.

7. המהפך של אדל

יש מישהו שלא ראה את התמונה המהממת של הזמרת הבינלאומית אדל, שהשילה קילוגרמים רבים ממשקלה ונראית כמו אדם שונה לחלוטין? נתקלתי בתמונה הזו ברשת, ונראה שכולם פרסמו אותה, אבל שם זה נגמר. איפה כל כוכבות הרשת והדעות שלהם, האם משקל הוא אישיו והאם זה בכלל מעניין או שצריך לפרגן בשקט או לא לדבר בכלל על הנושא? כנראה שזמן הקורונה מעסיק גם את מובילות דעת הקהל בדברים חשובים יותר.

אדל. מאי 2020
צילום: @@LAURENPAUL8, instagram

8. ההופעה של עומר אדם ואייל גולן

 איחוד כזה מרגש שווה יותר מסטורי אחד. אייל גולן ועומר אדם, יחד עם מרינה מקסימיליאן, שלישיית "מה קשור" ונסרין קדרי הופיעו על במת יום העצמאות בחיפה וגרמו לערב הזה להיראות מעט שמח יותר, גם בלי קהל. איחוד שכזה היה ממלא את אתרי הרכילות, אך זה לא מה שקרה. ועכשיו, כל מה שנותר לנו לקוות, הוא שתהיה הופעה כזו, גם כשיאשרו קהל.

9. שחרורו של אבא של אנג'ל, רוני ברנס

 חברת להקת "פורמולה" וכוכבת הרשת כבר מנהלת זמן רב קמפיין לשחרורו של אביה, שהיה בכלא במשך 9 שנים. אנג'ל אף הוציאה שיר בשם "מתי אתה חוזר", אך בוועדה שלאחר שחרור השיר, הוחלט שאביה נשאר במאסר. לאחר מכן הם ציפו לוועדה נוספת, שנדחתה בגלל הקורונה ובסוף אפריל התקבלה ההחלטה על שחרור אביה של אנג'ל. לא בטוח שהקמפיין שלה קשור לעניין, אבל מה שחשוב הוא שהמשפחה מאוחדת.

אנג'ל ברנס, דצמבר 19
אנג'ל ברנס, דצמבר 19 | צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של אנג'ל ברנס

10. שלושה חודשים בלי חיי פנאי ובלי בית ספר

 לא, הזום לא נחשב. בלי לשים לב, עברו כמעט שלושה חודשים בהם לא הלכנו לשום מסעדה, לקולנוע, למסיבה, לסתם ישיבה גדולה בבית של חברים, לבית הספר, לקניונים, למרכזי הקניות הפתוחים. כמעט 3 חודשים שפגשנו את אותם אנשים שוב ושוב ולא הכרנו אף אחד מעבר. מרוב שכולנו חיינו את זה ביחד, אף אחד לא שם לב, כמה זמן עבר וכמה לא התעמקנו בזה מספיק. מטורף.