לין אשרוב היא בחורה שאי אפשר לפספס. זה לא רק בזכות השיער הבלונדיני הגולש, העיניים המאירות, החיוך הרחב ושמחת החיים שהיא מביאה עמה לכל מקום אליו היא מגיעה, אלא גם כי בגיל 24 היא כבר הספיקה לכבוש יעדים ששחקניות מנוסות ממנה טרם הגיעו אליהם. בקרוב תוכלו לצפות בסרט דוקומנטרי על ביקורה בארגנטינה בצילומי הטלנובלה החדשה "סוי לונה", ובימים אלה תוכלו לשמוע את קולה בגרסה המדובבת של "זוטרופוליס" (תפקיד שבמקור ביצעה שאקירה!) וכמובן לראות אותה מגלמת את נועה מדי יום בפרקי העונה השנייה של "כוכב הצפון", שחוזרת אלינו היום (א') מהפסקה קצרה (א-ה בשעה 14:30 בערוץ דיסני לצופי yes). "אני ממש מתרגשת כי אני יודעת איזה פרקים מעולים הולכים להיות", לין מתאפקת לא לחשוף יותר מדי. "לא ראיתי כלום עדיין ואני ממש מתה לראות. זו עונה מאוד שונה מהעונה הקודמת. העונה הזאת יותר מסתורית והרפתקנית, יש בה יותר מתח ורומנטיקה והכול מאוד קיצוני. כשקראתי את התסריט הייתי בהלם. זאת באמת עונה מצוינת בעיני".

יש נקודות דמיון בינך לבין נועה?

"בטח! אני מאוד דומה לה. הבאתי המון דברים מהחיים שלי אל הדמות מבחינת הצחוקים והקופצניות. זו הדמות הכי קלילה בסדרה, הכי מצחיקה והכי שטותניקית - וזה לאו דווקא כתוב בתסריט. זה הרבה פעמים דברים שאני מביאה מעצמי. מה שבעיקר דומה אצלנו זה שהיא שחקנית - היא חולמת להיות שחקנית בעונה הראשונה, ובעונה השנייה היא באמת הופכת לשחקנית מאוד מפורסמת עד כדי כך שקשה לה ללכת ברחוב או להיפגש עם חברים, כי כל הזמן רוצים להצטלם איתה. זה מצחיק שמה שקרה לי בחיים אחרי העונה הראשונה זה בדיוק מה שהיה כתוב בתסריט שלה. בגלל זה היה לי נורא קל להתחבר לדמות של נועה בעונה השנייה, הכול היה מאוד מוכר לי".

ובמה אתן שונות?

"השוני בינינו הוא שהיא לפעמים טיפה מוותרת על עצמה כשאכפת לה מאחרים. זאת תכונה מדהימה, אבל צריך שהיא תהיה קיימת במידה כדי לא לבטל את עצמך. זה מאוד חשוב לדאוג לחברים שלך ומאוד חשוב שיהיה להם טוב, אבל שזה לא יבוא על חשבון הדברים שלך - ונועה הרבה פעמים מוותרת על עצמה. זה גבול מאוד דק שצריך לשים לב אליו".

לין אשרוב בצילומי השער למעריב לנוער (צילום: רמי זרנגר, מעריב לנוער)
צילום: רמי זרנגר, מעריב לנוער

איך היית מתארת את האווירה על הסט?

"הכי כיף על הסט - זאת התקופה הכי מדהימה שהייתה לי בחיים ונהניתי מכל רגע. הייתי צריכה לקום בחמש בבוקר, ואנשים אומרים לי 'אבל חמש בבוקר זה ממש מוקדם!', אבל אני רק מחכה לקום כדי שהמונית תאסוף אותי. דיסני זו המשפחה שלי לכל דבר. החברים הכי טובים שלי נמצאים איתי על הסט ולעבוד עם החברים הכי טובים שלך זה הכי כיף. כל הצוות שלנו נותן אווירה של משפחה".

יש מישהו מהצוות שהתחברת אליו במיוחד?

"אנחנו די חבורה. יובי (יובל שבח) הוא חבר ממש טוב שלי. אנחנו משחקים בני זוג בסדרה ככה שכל היום הצטלמנו ביחד. יש לנו נוהל שבועי ללכת לאכול איפשהו או לראות ביחד פרקים של 'כוכב הצפון'".

מה למדת על עצמך במהלך הצילומים?

"למדתי שאני מאוד פרפקציוניסטית. אין דבר כזה שאני אגיע ליום צילום ולא אדע מא' ועד ת' איך אני רוצה שהוא יראה. זה טוב ולא טוב. אולי לפעמים צריך לדעת לשחרר, אבל אחרי שצילמנו סצנה אני ישר באה לבמאי ושואלת אותו איך היה או מנסה לשכנע אותו שנצלם אותה שוב. לפעמים אני חופרת ומעצבנת, אבל נראה לי אני עושה את זה בחן אז סובלים אותי איכשהו".

איך היה להיכנס לעולם הדיבוב ב"זוטרופוליס"?

"חשבתי שזה עולם שיחסית קרוב למשחק אבל זה לא - זה מאוד קשה, למרות שזה נראה קל. פנו אליי מדיסני ונתנו לי את ההזדמנות להיכנס לסרט שלהם ולא סתם – נתנו לי את התפקיד של גאזל, שבגרסת המקור מדובבת אותה שאקירה. זה היה באמת מדהים. את צריכה לשחק אבל לעמוד מאחורי מיקרופון, לשחק רק עם הקול. הדמות עושה ג'סטה עם הגוף ואת צריכה להביא את זה בקול שלך בלי לזוז. ממש צריך לדעת איך לעשות את זה, אבל נראה לי שצברתי מזה ניסיון לסרט הבא".

הצילומים בארגנטינה, בהם ראיינת את כוכבי "סוי לונה", היו גם הם לא צפויים מהבחינה הזאת?

"בארגנטינה היה מטורף. יום בהיר אחד המנכ"ל של דיסני התקשר אליי ושאל אותי 'לין את יושבת?' ואז אמר לי שאני נוסעת לראיין את הכוכבים הכי גדולים בארגנטינה על סדרה חדשה בשם 'סוי לונה' שבקרוב עולה גם בישראל בערוץ דיסני. הסדרה מספרת על ילדה שעוברת ממקסיקו לארגנטינה ולומדת להכיר את עצמה בחייה החדשים. כל הסדרה מלווה ברכיבה על גלגיליות - זה הקטע שלהם. מאוד נחלצתי מהראיונות איתם כי אני לא מדברת ספרדית והם לא מדברים אנגלית כל כך טוב, אבל הם היו כל כך מקסימים והייתה לי כימיה איתם ואיכשהו זה זרם. אלה היו שמונה ימים קשים של עבודה מאוד אינטנסיבית, אבל זאת הייתה התנסות מדהימה".

את מרגישה שההשתתפות ב"פרויקט הלהקה" ציידה אותך בכלים כלשהם?

"ל'פרויקט הלהקה' הגעתי דרך מיכל אמדורסקי ששיחקה איתי בלא מעט הצגות. היא משכה אותי לאודישנים אחרי הצגה משותפת שלנו. מפה לשם עברתי כמה אודישנים ואז אמרו לי שצריך להיכנס לגור באיזו וילה. אבל הייתי בצבא ולא אישרו לי להיכנס לווילה לחודש, אז מההפקה אמרו לי שהם צריכים לביים לי הדחה. בסופו של דבר הכול לטובה כמובן, כי אני חושבת שזה לא ממש הכיוון שלי. זאת הייתה חוויה מאוד קצרה וחזרתי לצבא וללהקה ולתיאטרון צה"ל ומשם המשיכו החיים שלי והתקבלתי לסדרות שעשיתי אחרי זה. אני מאוד כיוונתי למקום שאני נמצאת בו היום. אני לומדת עכשיו משחק ב'ניסן נתיב' כי רציתי להתמקצע בתחום המשחק ושזה לא יהיה משהו בר חלוף. רציתי שזה ילווה אותי לכל החיים ושאני באמת אהיה טובה בזה".

איזה שחקן או שחקנית הם המודל שלך?

"בחו"ל אני לגמרי מעריצה את הילרי סוונק. כל סרט שהיא עושה אני פשוט מתמגנטת למסך ומנסה לשאוב כמה שיותר מטכניקות המשחק שלה. כל מה שהיא עושה בבחירות המשחקיות שלה הוא כל כך חכם ואינטליגנטי. שחקן תמיד מסתכל על טקטיקות ועל טכניקות במשחק ועל כל מיני דברים קטנים כאלה - והיא פשוט מבריקה בעיני".

לין אשרוב בצילומי השער למעריב לנוער (צילום: רמי זרנגר, מעריב לנוער)
צילום: רמי זרנגר, מעריב לנוער

"היום כולם רק רוצים להתפרסם"

כמעט מכל משפט של לין אפשר להבין שהיא כאן כדי להישאר. והכוונה היא לא כאן בתל-אביב, העיר בה גדלה וחיה עד היום, אלא כאן בתודעה שלנו – המקום בו היא נמצאת כמעט מהרגע בו השתחררה משירותה הצבאי בתיאטרון צה"ל. "כל פעם הפסגה הבאה שלי עולה עוד קצת. לפני שהתגייסתי אמרתי שהדבר שאני הכי רוצה זה להיות בתיאטרון צה"ל והתקבלתי", היא מספרת ומוסיפה: "אחרי זה אמרתי שבא לי לעשות סדרה לילדים ועשיתי את 'בגינה של לין' וזה לא הספיק לי. אחר כך אמרתי שאני רוצה לעשות סדרת נוער מצליחה - ועכשיו זה מה שאני עושה. תמיד מתחשק לי להתקדם, ועם זאת אני באמת שמחה על כל מקום שהגעתי אליו. אני רוצה פשוט לשחק ולהמשיך לעשות את מה שאני אוהבת ואני מקווה שתהיה עונה שלישית ל'כוכב הצפון'".

אילו תגובות את מקבלת ממעריצים?

"כל החוויה שלי עם המעריצים היא של פרגון וכיף. ילדים ונערים הם מאוד אמיתיים ככה שאם הם אוהבים אותך, הם אוהבים אותך עד הסוף ובלי תנאים. הם מביאים לי להשקות מתנות, כותבים לי מלא ברכות, מפרסמים מלא תמונות וסרטונים באינסטגרם ופתחו לי ערוצים ביוטיוב. המעריצים חושבים שזה מביך רק עבורם לבוא ולבקש תמונה, אבל גם לנו זה מביך באותה מידה. לדוגמה, חברים שלי מהלימודים לא ממש יודעים עד הסוף שאני מוכרת בעולם הילדים והנוער. לפני כמה ימים הסתובבנו בשוק הפשפשים ביפו ופתאום מישהי ביקשה שאצטלם איתה. מפה לשם כל מיני חבר'ה שהיו באזור באו להצטלם איתי ונהייתה המולה סביבי. וזאת בסך הכול אני! החברים שלומדים איתי מכירים אותי כלין מהכיתה שלהם שלומדת איתם משחק ובאה בטרנינג ללימודים".

איך זה באמת לשלב את המשחק כמקצוע יחד עם הלימודים?

"זה לא קל. זאת התמודדות מאוד קשה כי לימודי משחק בארץ הם מאוד אינטנסיביים, במיוחד ב'ניסן נתיב'". אבל היה לי חשוב לי ללכת ללמוד. אנחנו מתעסקים שם בדברים לא פשוטים, בקלאסיקות שונות כמו צ'כוב ושייקספיר. זה לא קל, אבל אני מאוד נהנית כי אני מגלה כמה עוד יש לי ללמוד".

מה את יכולה לייעץ לבני נוער שגם רוצים להיכנס לתחום הזה?

"קודם כל אני אייעץ להם לחשוב טוב טוב לפני כן אם הם רוצים לעשות את זה. היום הרבה אנשים רוצים להיכנס לעולם הזה לא מהמקום הנכון  - וחבל. היו כולם רוצים רק להתפרסם, להיות כוכבים ושיכירו אותך  - אבל לא זו צריכה להיות המטרה. אני הגעתי לתחום הזה בגלל שאני באמת אוהבת את המשחק עצמו ולא את מה שנלווה לו. פעם מישהי אמרה לי 'אני רוצה להיות כוכבת כמוך'. אבל מה זה כוכבת? את יכולה להיות כוכבת גם אם את הרקדנית הכי טובה בחוג או אם אתה שחקן הכדורגל הכי טוב בקבוצה שלך או אם אתה מביא את הציונים הכי טובים בביולוגיה. צריך להבין קודם אם אתה באמת אוהב לשחק ואם אתה מרגיש שאתה טוב בזה ולבוא ממקום של 'אני רוצה להיות שחקן' ולא של 'אני רוצה להיות כוכב'".

מה את אוהבת לעשות בזמנך הפנוי?
"כמעט שאין לי זמן פנוי, אנחנו לומדים מהבוקר עד הלילה. אם אני בכל זאת מוצאת זמן פנוי אני באמת משתדלת להקדיש אותו לשמירה על קשר טוב עם החברות שלי למרות שזה נורא לא קל בזמן הלימודים. חשוב לי להשקיע זמן בחברות, בלעשות דברים עם המשפחה שלי, עם אחי הקטן, ללכת לאכול גלידה בים, ללכת עם חברה לסרט או לשבת ולנגן בגיטרה בחדר שלי".

אפרופו חברויות - יש לך חבר?

"בינתיים אין לי חבר. אני תמיד אומרת שהסיבה לזה היא שאין לי זמן - אבל זה סתם תירוץ".