לפי מורן זלמה - עיתונאית, שחקנית די מוכשרת ומחברת הספר "מועדון החנונים: העולם על פי יותם" - להיות חנון זה לא קל בכלל. לא נדרש רק לקבל 100 בכל מבחן ולנעול על בסיס קבוע סנדלים עם גרביים, אלא גם להיות אלוף בהישרדות, בהמצאות ובקומבינות. אבל עם דמויות כיפיות, מורים משוגעים והרפתקאות כמו שבספר שלה, אנחנו לגמרי מוכנים לקחת על עצמנו את האתגר הזה - אם זה אומר שגם אנחנו נהיה חלק מהמועדון.

וידוי: אני בן 17, ועדיין מכור לכל סדרות הילדים בהן צופה אחי הקטן, מ"האי" ועד "משפחת קרדישאן" (אל תגלו לאמא שהוא רואה את זה). יש בהן משהו כיפי, קליל ואסקפיסטי שמחזיק אותי. המשהו הזה עובר כמו שצריך גם לספר: עולם החנונים המתואר בו עובד טוב יותר אפילו מזה הטלוויזיוני. העלילה קצבית, החיבור לדמויות מעמיק מפרק לפרק, והספר מתובל בגימיקים חמודים ומעניינים כמו שאלונים, רשימות פרי עטם של החנונים ומשחקים שונים.

האם גם מורן זלמה, הכותבת מלאת החן, היא חנונית לשעבר? בין אם כן ואם לא, היא עושה עבודה נהדרת בכניסה לנעליו של יותם, החנון הדייקן והביישן, שדואג לחבריו וחרד משיעורי ספורט, ושיותר מהכול רוצה לאהוב ולהיות נאהב – יותם שמזכיר לכם שגם החנונים הם בני אדם. הוא אמנם לא ארוך, אבל הספר הזה מספק אתנחתא קצרה וכיפית מהעולם האמיתי – ויותר מזה לא צריך.

אין תמונה
כיפי בטירוף. כריכת הספר