הדיירים: זוג הורים בסוף שנות השלושים לחייהם, עם שלושה ילדים בגילאי בית ספר יסודי. האב עורך דין והאם סטודנטית.

הדירה: בית פרטי בן 9 חדרים ביישוב מכבים. הבית יושב על מגרש בגודל של כ-600 מ"ר, ושטחו הבנוי הוא כ-240 מ"ר. הוא נבנה לפני יותר מ-15 שנים, לא שופץ מאז והיה במצב רעוע ומוזנח ביותר. הבית מחולק לשלושה מפלסים: במפלס הכניסה ממוקמים המטבח, הסלון ופינת האוכל; במפלס השני שלושת חדרי הילדים ובמפלס העליון קומת ההורים שכוללת חדר שינה, סלון קטן, חדר עבודה ומרפסת חיצונית.
כמו כן, במסגרת השיפוץ נחפר מרתף שבו שירותי האורחים, שני חדרי שינה לאורחים וחדר קולנוע ביתי.

משך השיפוץ: כעשרה חודשים. הבית עבר שיפוץ מהיסוד שכלל תוספת בנייה בגודל של כ-80 מ"ר, חלוקה מחדש של החדרים, החלפת תשתיות ביוב, חשמל ומים, הרחבת הפתחים ובנייה של יחידות נגרות בכל הבית.

החזון: הדיירים רצו בית יפה, חמים ורומנטי, אבל לא כפרי. זה בא לידי ביטוי בצבעים ובטקסטורות של החומרים, שרובם טבעיים. התרחקנו מהסגנון המודרני ותכננו בית שהפריטים בו יהיו בעלי אופי: הם אמנם חדשים ומפנקים, אך נראים כאילו הם יושבים שם שנים וזה מה שהופך את החלל לביתי מאוד. כמו כן, הרהיטים בכל חלל שונים זה מזה ולא נראים כחלק מסט, כמו גם הצבעים השונים שלהם שמשתלבים יחד בהרמוניה שקטה.

מבט למטבח אחרי שיפוץ - שרון קליין מרזן (תמונת AVI: שי בן אפרים)
חמים ורומנטי, אבל לא כפרי. פינת האוכל והמטבח | תמונת AVI: שי בן אפרים

סמל מלוכה על דלת הכניסה

תכננו מחדש את כל חלקי הבית, חילקנו מחדש את החדרים, פתחנו חלונות רבים בכל קיר אפשרי, ובנינו יחידות נגרות לכל חלקי הבית. תוספת הבנייה בעצם הרחיבה את הסלון ואת פינת האוכל על חשבון הגינה בקומת הכניסה, ואת קומת ההורים.

אחד האילוצים שהיינו צריכים להתמודד מולם היה עמוד באמצע הסלון שלא ניתן היה להוריד. לפני ההרחבה, שבעצם הכפילה את גודלו של הסלון, העמוד פשוט היה חלק מהקיר החיצוני וכעת הוא עמד באמצע. הפתרון שמצאתי לכך זה בעצם להרחיב אותו, וכך הוא לא נראה עוד כעמוד אלא כאלמנט חיץ בין האזורים השונים בקומת הכניסה. הוא גם חופה בלבנים עתיקות ומואר בתאורה מיוחדת, והפך לאלמנט מרכזי ואסתטי בלב החלל.

הכניסה: דלת הכניסה עשויה ברזל ויש בה פרט שחוזר על עצמו גם בחלון המטבח: פרח "פלר דה ליס", שהוא סמל מלוכה צרפתי. מעל לדלת ממוקם תריס המזגן שנצבע גם הוא בצבע הדלת ואינו מורגש.

הסלון: הסלון נמצא בעצם בחלק החדש של הבית. הספה הגדולה ושתי הכורסאות לא מהווים חלק מסט אחד, אך מאוד מתאימים אחד לשני. הם מאוד נוחים ומזמינים וזה הרעיון. כורסאות הקפיטונאז' מוסיפות מראה מרשים לחלל ועל אף שהן חדשות הן לא נראות כאלו. הקיר שמעל הספה נצבע בגוון ירקרק מסדרת צבעי סווייד של טמבור ומשווה לקיר טקסטורה של זמש שעוטפת את החלל.

דלת הכניסה אחרי שיפוץ - שרון קליין מרזן (תמונת AVI: שי בן אפרים)
הפרח הוא מוטיב חוזר בדלת הכניסה וחלונות הבית | תמונת AVI: שי בן אפרים

מטבח: ארונות המטבח נבחרו בצבע שמנת וכך זה נראה כאילו הם לא תופסים נפח רב בחלל, למרות שהם מהווים חלק ניכר מהמטבח. הם עומדים על רגליים ולא מונחים על הקרקע כפי שנהוג – אלמנט שמשווה להם מראה של שידות ולא של ארונות מטבח סטנדרטיים.

גם כאן נעשה שימוש בחומרים טבעיים - משטח העבודה מחולק לשניים: חלקו עשוי עץ וחלק אחר אבן; מסגרות החלונות עשויות ברזל ולא אלומיניום ומעל הכיריים יש אריחים שבמקור היו אריחי רצפה של טירה ישנה שפורקה באירופה, ויובאו לארץ על ידי חברת קרן סטון. אגב, גם הלבנים המחפים את העמוד בסלון פורקו מבית עתיק בבלגיה.

במטבח גם יש פינת אוכל יומיומית שעשויה מעץ בצבע לבן ובכל חלקי המטבח מפוזרים פריטים בצבעים שונים, כאלו שמשתלבים יפה ומכניסים חיים, ביניהם מנורות צהובות ומדפי עץ בצבע תכלת בהיר.

תמונות בחדר הרחצה

פינת האוכל: הפתחים בפינת האוכל הורחבו מהרצפה ועד לתקרה עם חלונות גדולים שמטשטשים את הגבול בין חוץ לפנים. גם כאן יש שילוב הרמוני של צבעים עדינים ושונים: השולחן בצבע עץ והכיסאות בצבע ירוק מעושן ועדין. מעל תלויות שתי מנורות ולא אחת כדי להדגיש ולהאיר את הפינה הגדולה.

המרתף: הדיירים רצו קומת מרתף שתשמש לאירוח, משחק ובידור. הוא נחפר במיוחד ותוכננו בו שני חדרי שינה לאורחים וחדר קולנוע ביתי.

שירותי האורחים שהיו לפני השיפוץ בקומת הכניסה בוטלו ועברו למרתף. הכנסנו בהם פריטים בעלי אופי חם כך שיראו כמו חדרים שגרים בהם ולא כמו חדרי רחצה סניטריים.

מבט מהמטבח לסלון אחרי שיפוץ - שרון קליין מרזן (תמונת AVI: שי בן אפרים)
העמוד חופה בלבנים והפך לאלמנט עיצובי שמפריד בין החללים | תמונת AVI: שי בן אפרים

קומת הילדים: בקומת הילדים יש שלושה חדרי שינה. קיר אחד בחדרו של הבן שאוהב את הביטלס נצבע בכחול ג'ינס עם תמונה ענקית של חברי הלהקה, ושני חדרי הבנות מעוצבים בגוונים ורודים.

חדר הרחצה של הילדים: גם כאן היה לי חשוב שהוא יראה כמו חדר נעים שגרים בו ולא כמו חדר רחצה רגיל, קר ומנוכר. חיפויי קיר מאריחים איטלקיים יש רק במקומות שבאמת נרטבים ויתר החלקים פשוט נצבעו. הכנסנו תמונות צבעוניות והאסלה מוצנעת על יד חצי קיר קטן שבנינו לשם כך.

ממלכה להורים

קומת ההורים: הדיירים רצו שניצור עבורם בקומה העליונה "ממלכה להורים", והכי חשוב שתהיה בה פרטיות. תכננו שם חדר שינה מרווח, סלון פרטי, חדר רחצה גדול, יציאה למרפסת שמש וחדר עבודה ובו ספרייה.

התקרה מעץ בכל הקומה נצבעה בלבן והרהיטים בחדר השינה עצמו הם גווני שמנת ולבן. גם כאן היה לי חשוב ששום דבר לא יראה כמו סט, אלא רהיטים עם אופי. משני צידי המיטה למשל יש שתי שידות שונות: אחת ירוקה והשנייה נראית כמו תיבת אוצר סינית. כמו כן, ארון הבגדים אינו מגיע עד התקרה ולא נראה כמו ארון קיר משעמם אלא כרהיט עצמאי. מהקיר יוצאת מנורת קריסטל שמשווה לחלל מראה חגיגי כמו גם המראות הזהובות שעל כיסוי המיטה.

חדר שינה אחרי שיפוץ - שרון קליין מרזן (תמונת AVI: שי בן אפרים)
מראות קטנות ומוזהבות בהשראה מרוקאית על כיסוי המיטה. חדר השינה | תמונת AVI: שי בן אפרים

בסלון הקטן מוצבת ספת שזלונג בצבע חום אפור, תיבת עץ שמשמשת כשולחן קפה ומעליהם מנורה אלגנטית שמשווה לחדר מראה רומנטי.

כל הווילונות בקומת ההורים לבנים ואווריריים, אבל מאחוריהם קיימים גם וילונות גלילה אטומים אם רוצים למנוע כניסה של אור.

חדר הרחצה: גם כאן רצינו להשיג מראה בעל אופי ושהפריטים לא יהוו חלק מסט. על אחד הקירות הדבקנו טפט עם הדפס של פרחים בגוונים זהב ולבן שמשווה לחדר מראה של חדר אמיתי ולא של חדר רחצה. הארון עומד על רגליים, ונראה יותר כמו שידה מאשר ארון אמבטיה. בהמשך לשימוש בחומרים טבעיים, רצפת המקלחון עשויה בעצם מעץ עמיד בפני מים וגם כאן הקירות מחופים רק היכן שצריך.

חדר עבודה: שונה מיתר חדרי הבית. זהו חדר שאני מגדירה כגברי. יש בו כורסא אדומה, מנורה עם כדורים במראה סבנטיז, ספרייה גדולה ואחד הקירות צבועים בצבע זמש ירקרק.

חצר: הגינה של הבית נראית כמו שדה טבעי. אין בה שבילים אלא פזורים בכולה אבני מדרך שמוקפת בצמחייה. גולת הכותרת של החצר היא בריכת הדגים המהממת.

מבחוץ גם רואים את צבעו המיוחד של הבית. הלקוחה, בעקבות ביקור במרוקו, ביקשה לשנות את הגוונים שכבר בחרנו לטיח החיצוני של הבית ולפרופיל הבלגי (בטרם בוצע כמובן). הבית טויח בצבע חול נוטה לחמרה והחלונות בכחלחל אפרפר, כציטוט לצבעי הכחול והכתום העזים של הבתים במרוקו. במקור בחרנו גוון שמנת לטיח, ותכלת בהיר לפרופיל הבלגי.

הבית מבחוץ אחרי שיפוץ - שרון קליין מרזן (תמונת AVI: שי בן אפרים)
מחווה לצבעי הבתים במרוקו. הבית מבחוץ | תמונת AVI: שי בן אפרים

דבר המעצבת: זו הייתה חוויה נהדרת. הייתה לי שפה משותפת והרמוניה טובה עם בעלת הבית - שותפה אמיתית למלאכת העיצוב. בזכות יצירה בשיתוף פעולה פורה ומפרה ששרר בינינו, זכיתי לאמון מלא של הלקוחות ומכאן התוצאה הטובה לכולם. במקביל לתכנון וליצירת השפה העיצובית המיוחדת לבית שוטטנו יחד לבחירת פריטים, גופי תאורה ועוד, כשהכיוון והטעם תאם בינינו והיה פשוט כיף לעבוד יחד.

טיפ: בחדרי הרחצה והשירותים אין צורך לחפות את כל הקירות מהרצפה ועד התקרה, אלא רק במקומות שבאמת נרטבים. ברגע שהחדר מאוורר, אין חשש לרטיבות ולחות שתקלף את הצבע, משום שהצבעים היום הם רחיצים ומתאימים לחדרים עם רטיבות. כך, במקום להיראות כמו אטליז, חדר הרחצה נראה כמו חדר עם אופי, ואפשר לתלות בו תמונות ולצבוע קירות. לא פחות חשוב, זה גם מאוד חסכוני.

טיפ נוסף הוא לא לחשוש מהבלאי שנוצר בפריטים העשויים מחומרים טבעיים. לחומרים כאלו יש בלאי שרק מוסיף לו כבוד ויופי. שולחן מעץ שסופג חבטות ושריטות עדיין יישאר יפה, כך גם אבן שמשמשת כמשטח עבודה במטבח שסופגת כתמים.

פריט אהוב: האריחים מעל הכיריים במטבח מ"קרן סטון" והשידות שלצידי המיטה בחדר השינה מ"מרקו פולו".

המעצבת: שרון קליין | עיצוב ואדריכלות פנים; 052-3363560

>> במדור הקודם: איך נראה בית של מעצבי אופנה?

לכל הבתים במדור