הדיירת: רווקה בת 30 (שהיא גם המעצבת).

הדירה: דירת שני חדרים בת 35 מ"ר עם שתי מרפסות בגודל כולל של 15 מ"ר. הדירה, קומה חמישית, ממוקמת על גג בניין בשכונת פלורנטין, מול שוק לוינסקי. הבניין בן כ-40 שנה, שמור יחסית ושימש בעבר כבניין משרדים.
הדיירת הקודמת גרה בדירה עשר שנים בשכירות. הדירה הייתה במצב בינוני, הקירות היו מלוכלכים ומוזנחים, האמבטיה במצב נוראי והכיור שבור. המרפסות היו סגורות עם דלתות.

החזון: להכניס אל הדירה את הצבעוניות של השכונה ושל השוק, להביא לידי ביטוי את אופייה של הדיירת ולהצליח להגיע לניצול מקסימלי של החלל הקטן בעלות מינימלית.

עלות השיפוץ: כ-55,000 שקל, כולל הריסת קירות, פתיחת פתחים אל המרפסות, החלפת אינסטלציה, אלומיניום ודלתות, ריצוף וצביעה.

משך השיפוץ: שלושה שבועות.

סלון+מטבח אחרי שיפוץ - שני רינג (צילום: עמנואל מאייר)
מזוודה ישנה הפכה לשולחן סלוני | צילום: עמנואל מאייר
שילוב של חדש עם ישן

הנכס העיקרי של הדירה טמון בגובהה ובנוף הפתוח. מרפסת הסלון פונה מערבה, אל הים והשקיעות, ומרפסת חדר השינה פונה מזרחה, אל ההרים והזריחות. לדירה חזית צפונית המשובצת חלונות גדולים, שמכניסים אור נעים במהלך היום. כשהשמש יורדת, קו הרקיע של רמת גן-תל אביב-יפו ניבט מכל כיווני הדירה.
האילוץ העיקרי היה נעוץ בסכום שהוקצב לשיפוץ, והביא למציאת פתרונות יצירתיים שהוכיחו עצמם לבסוף כמוצלחים.

השלב הראשון היה לנצל את משאב האור הטבעי, ולהכניס את נוכחות המרפסות אל הסלון וחדר השינה. הדלתות שפנו אל המרפסות בוטלו, ובמקומם נפתח פתח כפול עם ויטרינה. הגדלת הפתחים הגדילה את החדרים באופן משמעותי, הכניסה אור ושמיים מהחוץ ואת הצבע הסגול של המרפסות והירוק של הצמחייה.

הקו המנחה בבחירת הפריטים לדירה הינו שילוב של ישן וחדש - מדפי מתכת ומשטחי נירוסטה מחד, ופריטים כמו גופי תאורה ישנים, שידות לילה עתיקות ואריחים מעוטרים מאידך. המפתח מצוי במינונים נכונים ובבחירה מדויקת של כל פריט ריהוט ותאורה. רובד נוסף מצוי בפרטים הקטנים - הספרים, הבדים שמשמשים לתפירה, כלי האוכל ופריטים נוספים מוסיפים לדירה חום, ייחוד ואופי.

סלון: הסלון נצבע, הדלתות הוחלפו, הריהוט הוחלף. בגלל גודל הדירה, היה לי חשוב לנצל את כל הקיר הכחול לאחסון, שהיא תמיד נקודת תורפה בדירות קטנות. למעשה לכל אורך הדירה (מחדר השינה לסלון) יש 3.20 מ' גובה של מדפים - עם ספרים, דיסקים, רדיו ישן ובדי תפירה. לאורך הסלון וחדר השינה הונח פרקט, שמאחד את כל הדירה.

חדר שינה ואמבטיה: חדר השינה המקורי היה קטן, והוגבל על ידי חדר אמבטיה קטן גם כן. כדי להגדיל את האמבטיה היה צריך להקטין את חדר השינה או את הסלון - וזה לא בא בחשבון בדירה קטנה שכזו. לאחר ניסיונות רבים הוחלט לאחד את האמבטיה עם חדר השינה - וכך למעשה שניהם גדלו. הבחירה באריחי בטון מעוטרים ארזה את הכל באריזה מעודנת, וחדר השינה מרגיש כמו מלון יוקרתי. במקום ארון רגיל, שמתי מערכת מודולארית.

שירותים: השירותים הופרדו מחדר האמבטיה, ולמעשה נשארה בהם רק אסלה. בחרתי לשירותים אריחים מעוטרים, שהקפיצו את החדר הקטן.

מרפסת: הדלתות למרפסות הוחלפו בויטרינה. צבעתי את המרפסות בצבע סגול לא שגרתי, מתוך רצון להתכתב עם הצבעוניות של השוק. ככלל, ההשראה לצבעוניות של הבית היא ממכסיקו. בשתי המרפסות שמתי פינות ישיבה ועציצים.

מרפסת קדמית אחרי שיפוץ 3 - שני רינג (צילום: עמנואל מאייר)
פינת הישיבה צופה לקו הרקיע של תל אביב-יפו | צילום: עמנואל מאייר

עדיף כורסה יפה מאסלה תלויה

פריט אהוב: הפריטים האהובים הם אלו שמלווים אותי כבר שנים, כמו הכורסה שרופדה מחדש אצל רפד בבד קורדרוי עבה, או שולחן סלון שעשוי מזוודה ישנה שחוברו אליה גלגלים תעשייתיים. יש צעצועי פח שהבאתי מכל מיני מקומות מאירופה והרבה פריטי עיצוב שאספתי אחד אחד מכל מיני נסיעות בעולם. לצד אלו יש פריטים רבים שתפרתי, כמו אהיל למנורת רגל שעשוי סרטי תפירה או עץ עשוי לבד ממנו תלויים ענני פיקה. ומעל לכל - מכונת התפירה הישנה שלי שמגשימה חלומות.

טיפ: במיוחד כשהתקציב מוגבל, צריך לעשות סדרי עדיפויות ולהבין היכן מוותרים והיכן מתעקשים. למשל, בכלים הסניטריים יש טווח מחירים רחב, ואני בחרתי בפריטים בסיסיים והשקעתי במקומות אחרים. יותר חשובה לי כורסה יפה מאשר אסלה תלויה. ואולי הכי חשוב - צריך לדעת לזהות את הפריטים שהופכים את הדירה לבית עם אופי שמשקף את יושביו.

דבר המעצבת: ההנאה הרבה הגיעה מתוך האינטנסיביות והמהירות של התהליך - הפיכת דירה מוזנחת וחשוכה לדירה מוארת רחבה ושמחה, בפרק זמן של שלושה שבועות בלבד. וכמו בכל פרויקט, שלב הצבעים היה המהנה ביותר. כשהלקוחה היא המעצבת, אין כל מגבלה ואין פחד מצבעוניות עזה.

שני רינג, מעצבת פנים

>> לבית הקודם במדור: תל אביבית בעננים
לכל הבתים במדור

מעצבים ודיירים, יש לכם בית להשוויץ בו? יש תמונות לפני השיפוץ ולאחריו? כתבו לנו