עיצוב: טירת חלומות בקיסריה

הדיירים: הורים ו-4 ילדים בגילאי 8-19. האב הוא איש עסקים שמנהל מפעל בחו"ל בשלט-רחוק,האם מנהלת עסק שיווק עצמאי. הבת הבכורה לומדת בחו"ל ומגיעה הביתה רק בחופשות, שלושת הילדים האחרים גרים בבית.

הבית: בן 11 שנה, בשטח בנוי של כ-460 מ"ר, נמצא בקיסריה ברחוב שקט וירוק על מגרש של כדונם המשקיף לים. בבית שתי קומות וקומת מרתף, ובחוץ חצר גדולה עם בריכת שחייה וג'קוזי, וגינה המשקיפה לכיוון הים.
שלד הבית היה במצב טוב, אך כל השאר במצב ירוד: תשתית החשמל מינימלית, ואיטום ומערכת מיזוג אוויר לא מוצלחים. כמו כן, לא היו מערכות מתקדמות כמו מערכת שמע, אזעקה ומיגון, תקשורת מחשבים וכו'.
בעיצוב הפנים ניכרה אי אחידות והשקעה נמוכה באלמנטים חשובים: חלונות אלומיניום בסיסיים ביותר; כלים סניטריים וברזים ברמה נמוכה; מדרגות פשוטות מאוד עם מעקה מתכת מאולתר, לא תקני ומסוכן; חדרי ארונות עם מידוף מינימלי וללא כל אבזור.

משך השיפוץ: תכנון השיפוץ נמשך כ-3 חודשים והביצוע ארך כ-4 חודשים.
עלות השיפוץ: כמיליון וחצי שקל, כולל התכנון, הפיקוח, כל עבודות התשתית והגמר בבית ובחוץ, וכל רכישות החומרים, הכלים והשירותים.

אפילו בשירותים השקענו

בחרנו לכל הבית מערכת אחידה של גוונים - מהבהיר ביותר בקומה העליונה, דרך גווני ביניים במדרגות ובקומת הקרקע, עד לכהה מאוד בחדר הקולנוע שבמרתף. גם הטיח החיצוני השתלב בפלטה.
הרצפה בכל הבית הייתה רצפת אבן מושקעת. משיקולי תקציב לא נגענו בה. אבל אם לפני השיפוץ היא הרגישה סתמית, לאחריו היא הפכה להיות חלק ממשהו מתוכנן ומסוגנן, וכך תרמה לאחידות.

עוד שינוי זול יחסית אבל משמעותי: החלפנו את ההלבשות (הלייסט שמסביב למשקוף) של כל הדלתות החלונות בקומת הקרקע - במקום פס אלומיניום מינימלי ושטוח, לפס רחב עם גל מעוצב. זה עושה פלאים בתחושה, כאילו תפרו את הבית בתפר אחיד.
במקום חלונות מצבע אלומיניום טבעי, שלא הרגישו שייכים, שמנו חלונות בצבע שמנת. זה מוטיב חוזר שמשרה רוגע והרמוני עם הגוונים של הבית. מדובר בניואנסים דקים, אבל זה עובד.

קומת קרקע: כוללת את אזור המגורים ואזור השירות. בנוסף, נמצא בקומת הכניסה גם חדר השינה של ההורים, עם אמבטיה וחדר ארונות.

מטבח ופינת אוכל: הדרך למטבח הייתה מכיוון פינת האוכל בלבד, וכדי להגיע אליו מן הכניסה, מחדר ההורים או מן הקומה העליונה צריך היה לעשות עיקוף גדול. פתיחת מעבר מאזור הול הכניסה אל המטבח שיפרה בצורה ניכרת את התנועה בבית ותרמה רבות לנוחות השימוש. בנוסף, הקמנו במרכז המטבח אי משולב לעבודה ואכילה.

סלון: כדי לשפר את המראה לנוף, הנמכנו את החלונות הפונים לחצר, ויצקנו מרפסות קטנות שמהם ניתן להשקיף החוצה. את הריהוט הקיים השארנו, ורק שינינו את המיקום.

חדר הורים: שינינו את מיקום המיטה, כך שהיא עומדת מול היציאה לחצר. המשפחה הביאה את הווילונות עם המיטה מאירופה, וכדי להשלים את המראה הם הזמינו טפט שמהווה סוג של נגטיב לווילון. חידשנו את חדר הארונות, תוך הקפדה על צבעים בהירים כי מדובר בחדר צפוף.

שירותים: בחדר הזה השקענו מכל הלב - בחרנו כיור מיוחד, התאמנו מראה באותה צורה, שמנו טפט במקום קרמיקה. בקיר היה חלון מיותר שביטלנו, ובמקומו שמנו נישה דקורטיבית, עם אותה הלבשה שמאפיינת את כל הבית.

סינמה סיטי במרתף

בקומה העליונה יש הול גדול המשמש כפינת משפחה וטלוויזיה, חדר עבודה המשקיף לבריכה ולנוף הים, ארבעה חדרי שינה לילדים שלכל אחד חדר אמבטיה צמוד, וחדר כביסה עם מרפסת שירות.

מדרגות: בין המדרגות והקיר היה מרווח מסוכן שסגרנו. משם המשכנו להחלפת המעקה וחיפוי המדרגות בעץ, שהפכו את המדרגות לחלק מהבית.

הול: שימש כמעבר לחדרים. היה בו שולחן עבודה שלא ניתן היה לעבוד בו - בלי פרטיות ובלי תשתיות. הוספנו ספות, שטיח ומסך, וכך הוא הפך לפינת משפחה אהובה המשמשת לישיבה וצפייה בטלוויזיה.

חדרי ילדים: שאלנו כל ילד מה הגוון הדומיננטי שהוא רוצה בחדר. הילדה קיבלה ורוד, הבן הצעיר קיבל גוונים שונים של כחול והבן המתבגר, שרצה משהו גברי, קיבל שילוב של שחור- אפור- אדום. בהתאם, בעלת הבית בחרה טפטים בחו"ל. את החלונות לא החלפנו, אבל הסתרנו אותם באופן חלקי עם וילונות שאני תכננתי.
בנוסף, תכננו והזמנו ריהוט חדש ותואם. גם בחדרי האמבטיה יצרנו גיוון בצבעים, אבל את כולם מלווה אותו עץ שנמצא בכל הבית, כדי להמשיך את תחושת האחידות.

חדר עבודה: רצינו ליצור חדר עבודה מסודר ועתיר תשתיות עבור האב, העובד בעיקר מן הבית. השתמשנו בריהוט ובאביזרים הקיימים, שדרגנו את תשתיות התקשורת, הוספנו פרקט והחלפנו את החלונות וגופי התאורה.

אולם: במרתף הבית, לצד חדר אורחים ואמבטיה, היה חלל סתמי, קר ומוזנח. הפכנו אותו לחדר קולנוע נעים ואינטימי. השתמשנו בריהוט קיים ממקומות שונים בבית ליצירת פינת ישיבה אינטימית וחמימה, והתקנו מערכות וידאו ושמע מתקדמות. כדי להתאים לשימוש כחדר קולנוע, הקירות צבועים בצבע כהה.

אפילו לטלוויזיה יש מעלית

דבר המעצב: לאחר שחיו בבית שנה שלמה לפני השיפוץ, הדיירים ידעו לספר בדיוק מה מפריע או חסר להם. כמובן שבמהלך התכנון הצעתי והוספתי רעיונות שחשבתי שיוכלו לתרום לשיפור החיים בבית. למשל, השינויים שהצעתי במטבח תרמו להפיכתו למוקד להתכנסות משפחתית, ובכך הושג אחד היעדים המרכזיים של השיפוץ.
בבתים גדולים חשוב במיוחד למצוא קו מאחד, כי הסכנה של ליצור קרקס עיצובי היא יותר גדולה מאשר בבית קטן. גודש של חומרים וצבעים יוצר אי שקט, והמטרה שלנו היא לייצר עולם שנעים לחיות בו.

טיפ: כל שיפוץ מוגבל בתקציב, שמאלץ אותנו לעשות ויתורים. אני ממליצה לבחור תמיד בהשקעה בתשתיות לפני השקעה בפרטי עיצוב, מרשימים ככל שיהיו. נקודת חשמל שחסכתם או צנרת שהחלטתם לא לחדש - הן בכייה לדורות. כל מה שלא קבור בקירות או מחובר אליהם קל יותר להוסיף אחר כך, כשירווח. כך למשל, הוחלט לא להחליף את דלת הכניסה המקורית ואת דלתות הקומה העליונה למרות שלא השתלבו בשיפוץ החדש, ולוותר על שיפוץ שניים מתוך שישה חדרי האמבטיה.

פריט אהוב: אני גאה במיוחד ברהיט המעלית של מסך הטלוויזיה בחדר השינה של ההורים. המיטה הוצבה מול הדלת הגדולה הפונה מערבה, כך שניתן לראות את הבריכה ואת נוף הים. יחד עם זאת, הלקוחות לא רצו לוותר על מסך טלוויזיה המוצב ממש מולם, למרגלות המיטה. הרהיט מאפשר למסך להיות בגובה נוח לצפייה מן המיטה, אך לרדת ולהיעלם כאשר רוצים ליהנות מן הנוף. תכננתי את הרהיט וליוויתי את ביצועו המורכב והמסובך על ידי בעלי מקצוע שונים: נגר, רפד, מהנדסים וטכנאים.

תמר אשר-אבנון, אדריכלית

>> לבית הקודם במדור: ניו יורק ברמת אביב
לכל הבתים במדור
ואיך נראה בית במיליון דולר?

מעצבים ודיירים, יש לכם בית להשוויץ בו? יש תמונות לפני השיפוץ ולאחריו? כתבו לנו

• בית
• וילה
• עיצוב
• שיפוץ