הדיירים: אישה בת 30 פלוס עם שתי בנות.

הדירה: דירת חמישה חדרים במרכז הוד השרון, פונה לפארק. קומה 3 מתוך 8, בבניין בן כ- 10 שנים.

החזון: הדיירת עברה לדירה מבית פרטי, וביקשה ליצור לוק חמים ולא מעוצב מדי, בלי יותר מדי נישות גבס. לא מראה רטרו, אבל כן עם נגיעות צבע, כאשר הגוונים השולטים הם אפור ולבן. כמו כן, היה חשוב לה הטקסטיל בבית - וילונות וכריות. היה חשוב לה ששולחן האוכל יהיה מרכז הבית - רוב הפעילות היא במטבח, כאשר השולחן משמש גם לעבודות יצירה של הבנות. הבקשה הייתה שהטלוויזיה לא תהיה מרכז הבית.

השיפוץ: סלון ופינת אוכל, חדר שינה ומקלחת הורים.
עלות השיפוץ: 100 אלף שקל.
משך השיפוץ: שלושה חודשים.

עציצים במקום תמונות

בשיפוץ הזה הלכנו עם הטעם של הדיירת, שהיה מאוד אישי וברור. היא רצתה ליצור לוק מסוים, ואוהבת במיוחד את המראה של עץ האלון, שמשולב בכל מיני אלמנטים בבית, אבל לא בהגזמה. הדבר יצר מראה כפרי מעט, אבל נקי.
ראינו בית עם המון פוטנציאל, עם מרחב גדול וכיפי. כשהגענו לראות אותו לראשונה, היו שם עדיין הרהיטים הכבדים של הדיירים הקודמים, והיה לנו ברור שאנחנו רוצים מראה קליל יותר. 

הכניסה: שמנו ארונית לאיחסון נעליים, ועליה מתלים למעילים. רצינו משהו לא עמוס ופרקטי.

בית מבט כללי (צילום: חני דומבה ושרון ולך)
גווני שמנת ועץ אלון. מבט מפינת האוכל | צילום: חני דומבה ושרון ולך

הסלון: חוץ מהריהוט הכבד, היו בו וילונות תחרה ישנים, תאורה עמומה ופסנתר ישן - הכל מאוד חונק ולא מאוורר. הטלוויזיה עמדה בזווית לא נכונה, בכלל לא לכיוון הסלון.
ראשית, הזמנו ספה לפי מידה, וקנינו כורסאות בלוק שאהבנו. ריפדנו אותן וצבענו בלבן, שייראו עדכניות יותר. בד הריפוד שנבחר הוא מוטיב שחוזר על עצמו גם באחת מכריות הספה.
החלפנו את הווילונות הישנים לווילונות גלילה בהירים ועדכניים, ושינינו את מיקום הטלוויזיה כך שתפנה למרפסת. בצורה כזו אפשר בקיץ לשבת במרפסת ולראות טלוויזיה.
בין הטלוויזיה לכניסה לבית היה קיר אלכסוני שסגרנו לפינה ישרה, ויצרנו נישה מגבס שעליה תלינו שני גופי תאורה.

הקירות: הלכנו על אפקט צביעה של טיח וגה עדין, בצבע שמנת. במקום תמונות, יצרנו נישות גבס שצבענו באדום, ובכל נישה שמנו עציץ מלאכותי מאיקאה. נוצר מראה הרבה יותר מעניין מסתם תמונה.

פינת האוכל: העיקר זה כמובן השולחן הגדול שעשוי מעץ אלון, וכיסאות בצבע שמנת. לידו בנינו מדפים מגבס לספרים ודיסקים, ויש גם מנורה אדומה שיוצרת עניין.
מתחת לחלון בפינת האוכל יש נישה שהפכנו אותה למקום איחסון - הזמנו מנגר מגירות גדולות ושימושיות.

המטבח: המטבח הקודם היה כהה ומיושן, עשוי כולו עץ. במקום לקנות מטבח חדש, צבענו את כולו בשמנת, בעזרת איש מקצוע - מה שמאוד פתח את האזור.
התלבטנו האם להדביק על הארון טפט, דבר שזול יותר מצביעה, אבל בסוף החלטנו שצביעה תהיה יותר מוצלחת ואלגנטית במקרה הזה.
גם הקרמיקה הישנה הוחלפה לקרמיקה בצורת פסים, מה שמעניק למטבח קצת צבע ועניין.
מאחר שהמטבח ופינת האוכל ממוקמים בחלל אחד, שמנו במטבח וילון גלילה רומאי בצבע טבעי, שמתחבר לשולחן העץ בפינת האוכל.
התאורה מאוד נקייה ולא מקושקשת, פרקטית ומינימליסטית.

חדר שינה מנורה (צילום: חני דומבה ושרון ולך)
צבעים קרים שפותחים את החלל. מנורה בחדר השינה | צילום: חני דומבה ושרון ולך
ארון זכוכית, כיור בצבע טורקיז

חדר השינה: החדר די קטן, והמיטה של הדיירת ברוחב שני מטר - לא משאירה הרבה מקום.
בכל זאת המראה החדש יצר תחושה של אוורור: ארון הקיר נצבע בלבן-אפור, וילונות רומאים לבנים מעניקים לחדר מראה נקי, וארון זכוכית נותן אווירה רגועה. בזכות הצבעים הקרים ישנה תחושה של מרחב.

אמבטיה: המראה העצי היה מאוד מודגש כאן, עם ארונית פינתית שחסמה את כל האוויר וקרניז מעל המראה. מדובר בחלל כל כך קטן גם ככה, ועם הריהוט שהיה בו הוא נראה קטן אפילו יותר.
הוצאנו הכל, הזמנו ארונית ישרה לפי מידה, בצבע לבן ועם משטח כהה וכיור מונח בצבע טורקיז. קרמיקה לבנה עם פסיפס לרוחב האמבטיה נתנו אשליה שהחדר גדול ורחב. להשלמת המראה - תאורה חמימה מעל לכיור.

טיפ למעצבים: בחללים קטנים וצפופים כדאי להשתמש בצבעים קרים כמו לבן, אפור בהיר, תכלת, גוונים ירוקים וסגולים מסוימים. כמו כן, עדיף להשתמש ברהיטים מזכוכית, ובמראות שיוצרות אשליה של גודל.
לעומת זאת, בחללים גדולים זה עובד הפוך; צבעים קרים נותנים שם תחושה קרה ולא אינטימית, ולכן כדאי ללכת על עץ וצבעים חמימים כמו אדום וכתום.

מקום אהוב: יחידת ההורים. אנחנו אוהבות אותה כי ניצלנו שם כל מילימטר, האתגר היה גדול והתוצאה טובה. שם קרה השינוי הכי גדול בבית.

דבר המעצבות: הדירה הזאת מיוחדת בעינינו, כי היא שונה מעבודות שאנחנו עושות בדרך כלל. כאן פחות הלכנו עם הקטע העיצובי, ויותר עם הטעם המובהק של הדיירת. לכן הדגש הוא פחות על הלוק המעוצב ויותר על תחושה אישית. מי שנכנס לבית הזה יכול להכיר את האדם שגר בו, שזה מקסים בעינינו.

חני דומבה ושרון ולך, סטודיו spice it

>> לכתבה הקודמת במדור: מי אמר שאפור זה משעמם?
לכל הבתים במדור בשיפוץ

מעצבים ודיירים, יש לכם בית להשוויץ בו? יש תמונות לפני השיפוץ ולאחריו? כתבו לנו