חדר הנסיכות של מוריה

כל הילדים והילדות שחוזרים היום לבית הספר מתרגשים, ויחד איתם מתרגשים הוריהם. גם מוריה גולד ואמא טלי מתרגשות, ובמקרה שלהן ההתרגשות רבה במיוחד. למוריה, המתחילה כיתה ב', יש תסמונת דאון והשנה היא מצטרפת לראשונה לבית ספר "רגיל". לכבוד הרגע המשמעותי ביקשה מוריה חדר ילדים חדש, וטלי - הום סטייליסטית, מלבישה בתים פרטיים, עסקים וחללי עבודה ועוסקת בסטיילינג לצילומים - שמחה למלא את הבקשה. 

>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק

עיצוב חדר לילדים עם צרכים מיוחדים הוא משימה לא קלה שמצריכה התמודדות עם משתנים רבים, והמראה הוא רק אחד מהם. "האתגר שעמד בפני כמעצבת והום סטייליסטית הוא לעצב למוריה חדר נסיכותי, כמו שהיא אוהבת, שברגע יהפוך לחדר תרפויטי שתומך בשיטות לימוד לילדה עם צרכים מיוחדים", מספרת גולד על התהליך. "כשהתחלתי לתכנן את הלבשת החדר ולגבש את הקונספט, היה ברור לי שאני הולכת לעצב לה חדר שמתאים לנסיכה אמיתית - חדר, נעים, רגוע, אסתטי, עם המון דברים כיפיים שילדות אוהבות, ומשולבים בו אלמנטים טיפוליים".

מוריה ואחיה התאום הם בני 8. "כשבוע אחרי הלידה, התבשרנו בהפתעה מוחלטת שלמוריה יש תסמונת דאון", מספרת גולד. "היומיים שלאחר מכן היו טעונים רגשית, לא מתוך רחמים עצמיים אלא מתוך דאגה, מחשבה ותהיות לגבי העתיד. מחשבות של איך אפשר לעזור לבת שלנו ואם בכלל נוכל לעזור לה, ועוד שאלות גדולות ומלחיצות שלא הייתה לי עליהן תשובה בזמנו. בעלי ואני החלטנו להודות על המתנה שקיבלנו ולאהוב את הבת שלנו שזה עתה נולדה. החלטנו להתמקד בהווה ולבחור בעשייה. לאט לאט נחשפנו לעולם עשיר באנושיות, תמימות, סבלנות, אכפתיות ושמחה אמיתית". שדרוג החדר ועיצובו מחדש הם עוד תחנה מרגשת בדרך הארוכה של המשפחה ושל מוריה.

"היה ברור לנו כשמש שמוריה תשתלב במערכת החינוך הרגילה", אומרת גולד. "היא תלווה בסייעת מדי יום יש לה מערכת לימודים אישית המשולבת בתוך המערכת של הכיתה. השילוב מאפשר עצמאות, תפקוד בחברה והשתייכות לקהילה. לילדים עם תסמונת דאון יש לרוב חוש חברתי טוב ולכן אפשר לרתום זאת לטובתם. זה גם מה שהנחה אותי בעיצוב החדר – לעצב חלל שמתאים למפגשים חברתיים אחרי הצהריים. רציתי חדר שמוריה תוכל לארח בו חברות לפגישות משחק. כדי לחזק ולתמוך בשילוב החברתי עיצבתי פינות למגוון פעילויות ולמשחקי דמיון המותאמים לבנות גילה, כמו ארגז תחפושות ואביזרים, תכשיטים, בובות, אוהל טיפי, פינת יצירה ומשחקי קופסה".

כמעצבת, אומרת גולד, היא מקפידה לשתף ילדים בעיצוב חדריהם, וכך עשתה גם הפעם. "בכל תהליך של הלבשת חדר ילדים אני משתפת את הילדים, שואלת על התחביבים שלהם, הבחירות וההעדפות שלהם, ומשתפת אותם עד כמה שאפשר בתהליך. גם הפעם נהגתי כך", היא אומרת. "התחביב של מוריה הוא ריקוד, והוא קיבל ביטוי בעיצוב - תלבושת הבלרינה שמוריה מאוד אוהבת תלויה ונגישה לצד מראה גדולה. על הקירות תלויות תמונות של רקדנית כך שהן משתקפות במראה ומזכירות למוריה חלק מהתנועות. מוריה גם תרמה לעיצוב בפועל, והיא ואני צבענו את הקירות והרהיטים. את שולחן הכתיבה, שהיה בצבע אורן, צבענו בלבן, את שידת המגירות, שהייתה בחום ונגה, ואת בית הבובות צבענו בטורקיז. בעלי תלה את הווילונות, את התמונות ואת לוחות הלימוד, והדביק את פס הדקור על הקירות". 

רוב הפריטים והאביזרים, כולל הווילונות, נרכשו באיקאה, המזוודות נרכשו בהרמוניה לבית, בית הבובות נרכש במקס סטוק, המנורות נרכשו במחסני תאורה, התמונות וחפצי האומנות הוזמנו בעלי אקספרס, שטיח המשחק והטפט נרכשו ב-Alea design studio. "עם בחירות ושילוב נכון אפשר ליצור חדר הרמוני ומעוצב גם בתקציב קטן", אומרת גולד. "כל פריט שנבחר ונמצא בחדר יש לו משמעות ותפקיד בתהליך הלמידה. את ההמלצות התרפויטיות, שמתבססות על מחקרים ושנים של ניסיון והצלחות ברחבי העולם, קיבלנו מאילאיל לדר, מנהלת עמותת ית"ד. אילאיל מלווה אותנו מאז תחילת השילוב של מוריה בחינוך 'הרגיל'", היא מוסיפה. 

"לאור המציאות החדשה בעידן הקורונה ותחושת חוסר הוודאות והאיום שכל רגע אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בבית, היה חשוב לנו להשקיע בחדר שנעים לשהות בו וללמוד בו זמן ממושך. במקרה של מוריה החדר צריך לאפשר לה להתמודד עם למידה מרחוק בלי כל הסיוע הלימודי והפרא-רפואי של קלינאית תקשורת וריפוי בעיסוק שיש לה בשגרה. העיצוב צריך לתת מענה לא רק ליופי ולאסתטיקה אלא גם לשרת ולתמוך בשיטות הלימוד שמותאמות לילדים עם תסמונת דאון. לאנשים בעלי תסמונת דאון יש קשיים בלמידה שגורמים לעיכוב בכל תחומי ההתפתחות שלהם. עם זאת, לא בכל התחומים יש עיכוב באותה מידה. מכיוון שכיום כבר יודעים ומכירים את קשיי הלמידה הספציפיים לילדים ומתבגרים בעלי תסמונת דאון, אפשר לטפל בהם ולשפר בכל תחום", מסבירה גולד.

טיפים: מה חשוב בחדר של ילד/ה עם תסמונת דאון?

הנגשה: ילדים עם תסמונת דאון בדרך כלל צריכים חלל או חדר ללמידה פרטנית שיש בו גם משחקים וגם חומרי עבודה (טושים, לוח מחיק, פלסטלינה, מנקי מקטרות, שמיניות בריסטול, מספריים, חרוזים, קופסאות, בועות סבון, ציוד לפיתוח המוטוריקה הגסה, מחשב) - במקומות נגישים. בחדר של מוריה כל אלה מאוחסנים בבית הבובות ובמכלים התלויים על הקיר. בנוסף יש בחדר פרסים ופריטים מזרזי מוטיבציה המאוחסנים בשולחן העבודה ובמקומות פחות נגישים.

פעילות מוטורית: לילדים עם תסמונת דאון יש לרוב טונוס שרירים נמוך ועל כן עלינו לעקוף זאת על ידי פעולות מוטוריות קבועות כמו גזירה, ציור, שימוש בשדכן, פלסטלינה, ופעולות לחיזוק שרירי הבטן ורצועת הכתפיים. באזור הלמידה החווייתי בחדר יש מדבקת לוח גירים ולוח מחיק, שעליהם אפשר לצייר ולקשקש. על הקיר תלוי מוט ועליו מכלים לגירים וטושים מחיקים, מספריים ודפים לגזירה. גם שטיח הלינולאום הגדול מאפשר לשכב ולקשקש וכך לחזק את חגורת הכתפיים.

למידה חזותית: ילדים עם תסמונת דאון מתקשים בעיבוד מידע שמיעתי. היכולת שלהם לזכור מילים והוראות נמוכה, ולכן קל להם יותר ללמוד באמצעים חזותיים - תמונות, סיפור ברצף, משחקי דמיון תוך שימוש בחפצים, תיאטרון בובות, המחזות, שירה וריקוד. לצורך כך יש בחדר של מוריה מראה גדולה, בובות וספרים, ארגז תחפושות ועוד - הכל הופך לחלק מתהליך הלמידה.

התאמה לקשיים במוטוריקת הדיבור: רוב ילדי תסמונת דאון סובלים מדיספרקסיה התפתחותית, כלומר למוח יש קושי לתכנן את המוטוריקה של הדיבור. פעילויות יומיומית של קריאת משפטים, עבודה עם תמונות ברצף וחזרות רבות יכולות מאוד לשפר את היכולת לשלוף מילים ולארגן אותן בתוך משפט. ילדים עם תסמונת דאון מתרגלים יום-יום קריאת מילים שלמות תוך שימוש בשיטות חזותיות ולא רק צליליות. בחדר יש כרטיסיות מילים ותמונות תואמות. אפשר לתלות אותן על הלוחות המגנטיים, לשחק איתן כקלפים ומשחק זיכרון על השטיח, להחביא אותן. חשוב שיהיו נגישות ונראות לעין. כל הלמידה היא חווייתית ותוך כדי משחק.

חפצים להמחשה: כמעט לכל הילדים עם תסמונת דאון יש ירידה בשמיעה וקושי לשמוע עיצורים. כדי להתגבר על הבעיה חשוב לקשר בין מילים שלמות לבין הדברים שהן מתארות. זו הסיבה שהחדר מלא בחפצים מגוונים. תרגול המילים נעשה מול המראה.

שטיח משחק: שטיח עם הדפס של מבוך מאפשר לתרגל תנועתיות, תכנון והגעה מיעד ליעד.

תרגול ישיבה זקופה: שולחן הכתיבה נועד לתרגול ישיבה נכונה ליד שולחן עבודה, עם כיסא שתומך ברגליים ובישיבה זקופה. 

"ילדים עם תסמונת דאון לומדים לרוב בלמידה חווייתית תוך משחקי דמיון ועם המון אביזרים כתומכי לימוד. החזרה על הלימוד והחיקוי הם כלים יעילים ביותר ולכן מקסמתי את האופציות ללמידה חווייתית ויצירתית בחדר. עם זאת היה לי חשוב לא ליצור עומס, עד כמה שאפשר. כל אביזרי הלימוד מאוחסנים ובכל פעם משתמשים בעזרים אחרים", מסכמת גולד. חשוב לציין שילדים עם צרכים מיוחדים אחרים צריכים פתרונות שונים (למשל עיצוב מינימליסטי עם מנעד צבעים מאופק לילד עם קושי בקשב או בריכוז), וחשוב לקבל הכוונה מקצועית.