המעצב הגרמני סמואל טריינדל (Samuel Treindl) אינו הראשון שמשחק עם הרהיטים של איקאה בניסיון לייצר מהם משהו פחות שבלוני, אבל לא פחות שימושי. למעשה, ברחבי הרשת אפשר למצוא שלל דוגמאות לעיצובים מחודשים לפריטים של ענקית הרהיטים השוודית. עם זאת, חייבים להודות, שהאופן שבו טריינדל עושה את זה, הופך את הריהוט המשוכפל של איקאה, לפריט חד פעמי בעל אופי ייחודי.
מאחד יוצא שלושה
המעצב הדני ניקולאי הנסן (Nicholai Wiig Hansen), למשל, שתיכנן עבור איקאה את ה-PS Locker האדום ב-1998, ודאי לא תיאר לעצמו שיום אחד מישהו יחתוך חלקים מהארונית שלו, ויהפוך אותם לאביזרים ביתיים מעוצבים, כמו מנורת קריאה, קערה או שעון קיר. אבל טריינדל לא רק עשה זאת, אלא גם הותיר את עקבותיו בלי להתבייש.
טריינדל מכנה את הגישה שלו "פרזיטית", קרי - יצירה שנשענת על קיומה של יצירה אחרת. את טכניקת העבודה שלו אפשר לתאר כך: הוא לוקח ביס מטאפורי מהרהיט, מעכל אותו ואז מייצר ממנו משהו חדש. איך הוא בוחר מאיפה לקחת ביס? ובכן, הוא חותך החוצה חתיכה שלתחושתו אינה נחוצה ביותר לרהיט, כמו הגב או אחד הצדדים, ואז יוצר ממנה פריט אחר, תואם.
אבל טריינדל לא עצר באיקאה, ואחד הפרוייקטים האחרונים שלו כלל נגיסת ביסים בספריית ספרים עשויית פליז. גם בפרויקט הזה השתמש טריינדל בטכניקת הפרזיטיות, על מנת לעשות שימוש חוזר מאובייקט אחד, ליצירת מספר אובייקטים שונים. ספריית הפליז הפכה למתלה בגדים מרהיב, ושעון קיר. אהבנו
