תמר ליברמן, או תומיק כפי שהיא מכונה בפי כולם, היא נגרית ומעצבת צעירה בת 33, שהתמזל מזלה והיא זוכה לעסוק בתחום שהיא אוהבת ושהיא טובה בו. זה ניכר בכל פינה בגלריה שלה ובביתה הפרטי. היא החלה את דרכה המקצועית בתחום שונה בתכלית - פיזיותרפיה בבית החולים אסותא - והגיעה לעיצוב ולשיפוץ רהיטים ייחודיים לגמרי במקרה. את הבית שלה ושל ארז בעלה באבן יהודה הם ריהטו ברהיטים ישנים שהם מצאו וקיבלו. הם לא רק ביקשו לחסוך אלא ליצור לעצמם בית שונה ומקורי, לא כמו של כולם. "רצינו לרהט את דירת הקבלן שקנינו וגילינו שהכל נורא יקר ועשינו לבד אני ובעלי, בעלי הוא הנדימן כזה", אומרת תומיק.
אחרי חופשת הלידה השנייה עם בנה יונתן (השני מתוך שלושה ילדים) החליטה תומיק שהיא חייבת שינוי והצטרפה לקורס נגרות של אמן העץ חי פלח. בעקבות הקורס החליטה להתמסר לגמרי לתשוקה ולפתוח בית מלאכה משלה. התוצאה המדויקת היא אוסף אקלקטי של רהיטים מעץ מלא בסגנון כפרי ווינטג', שאפשר לרכוש כמו שהוא או להתאים לפי הטעם. "את 'תומיק' הקמתי בעליית הגג שלנו בבית הפרטי שלנו, מתוך אהבה גדולה לעץ ולעיצוב. כל הרהיטים וחפצי הבית שתמצאו אצלי בגלריה ייחודיים, one piece, עשויים בעבודת יד ובעלי אופי מיוחד", היא אומרת.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
רואה את הייעוד של פלטת העץ
בהמשך נוספו גם רהיטי עץ בייבוא, שאותם מלקטת תומיק במזרח הרחוק ובאירופה. "אני מכתתת רגליים בחיפוש אחר הדברים המיוחדים שהייתי רוצה שיהיו אצלי בבית ואותם אני מביאה", היא אומרת, "פה אני משפצת, משייפת, צובעת, מיישנת לפי טעמי או לפי בקשת הלקוח שמתלהב מהרהיט". פה ושם יש גם פריט שתומיק מייבאת או מייצרת שאינו למכירה. היא פשוט לא מסוגלת להיפרד ממנו, לפחות בשלב זה. אנחנו משוחחות ליד שולחן עץ גולמי שמאחוריו מזנון עץ ענקי עם ויטרינה בצבע טורקיז שאינו עומד למכירה. "איזה מהמם הוא, נכון? אני לא מסוגלת למכור אותו. נראה לי שאשאיר לי אותו", אומרת תומיק. את העצים היא בוחרת במחסן עצים, ויש לה את היכולת לראות בדמיונה את הייעוד של פלטת העץ נטולת השיק המונחת במחסן מאובק. "אני רואה כבר לפי הפלטה איך הרהיט ייראה. בחופשת הלידה עם בתי הקטנה דפנה סחבתי אותה איתי לכל המחסנים וכל הספקים כדי לבחור עצים וחומרים לרהיטים", מספרת תומיק, "כולם כבר הכירו אותה".
כל הרהיטים עשויים מעץ מלא או ממוחזר ומיוצרים ומעוצבים מתוך אהבה גדולה לעץ ולעיצוב. התחושה כשנכנסים לגלריה החדשה של תומיק באבן יהודה, שפעם הייתה לול תרנגולות ואף סטודיו של ציירת, היא של כפריות נינוחה ונעימה. מסביב משתרעים שדות חקלאיים ירוקים ונשמע ציוץ ציפורים, כך שמדובר בתפאורה המושלמת לרהיטים הכפריים של היוצרת הצעירה והצנומה שעומדת מולי. חלק ממקורות ההשראה של תומיק הוא מוצאה ההולנדי. "אבא שלי הולנדי ועדיין מסתובב ברחבי נתניה על אופניים. הוא גם זה שהמציא לי את הכינוי תומיק, בהגייה עם מבטא הולנדי כזה", היא מספרת.
רהיטים שרחוקים משלמות
חלק מהקסם הוא התיאום מראש. תומיק לא מעסיקה מוכרת, אלא קופצת על האופניים ומגיעה תוך חמש דקות רכיבה מהסטודיו הנמצא במכולה בבית יהושע, המושב הסמוך, או מהבית שלה, הנמצא לא רחוק מהגלריה. ואכן מפעם לפעם קוטע את השיחה צלצול טלפון של לקוחה "שבמקרה הייתה בסביבה". תומיק שמחה להסביר ולפרוש את שלל האפשרויות. "אפשר את השידה הזו, אבל במקום התריסים הישנים אני יכולה לשבץ לך זכוכית סבתא. את יכולה לבחור איזה צבע שאת רוצה - יש אפרפר, תכלת, טורקיז, מה שתרצי", היא אומרת. הנטייה שלה היא לבחור בעצים ולבנות רהיטים שרחוקים משלמות ומליקוק. "The perfection of imperfection", כהגדרתה.
היא משלבת עצים חדשים, שעוברים "עינויים" תחת ידיה, עם עצים ממוחזרים. "אני לוקחת עץ אורן שהוא הכי מכוער ועובדת עליו. שורפת אותו, מוציאה סיבים, משייפת אותו, מיישנת אותו עד שאני מקבלת את התוצאה שאני רוצה", היא מסבירה ומצביעה על ספסל שהכינה מארגזי תפוזים ישנים שפעם הובילו את התפוזים מהארץ אל מעבר לים.
ההתאמה האישית עושה את הקסם
בגלריה שלה, המשתנה ללא הרף בהתאם לרכישות הלקוחות, אפשר לראות הצעות הגשה ולהתרשם איך תשתלב השידה בחדר הרחצה אם יונח עליה כיור ואיך ייראה שולחן הסלון לצד ספה ושטיח. בניגוד לנהירה הישראלית אחר ריהוט לבן, תומיק ממעטת לצבוע רהיטים בלבן מתוך המחשבה שרהיט לבן נבלע בחלל במקום לבלוט. היא יכולה בקלות להפוך את חלון התריסים הישן למראה או לדלת של שידה, להסב את הדלת הישנה לפלטת שולחן, וכך הלאה. "ההתאמה האישית עושה את הקסם", היא אומרת. כרגע היא עושה הכל בעצמה - מפעל של אישה אחת נמרצת - אבל היא וארז בעלה כבר משתעשעים ברעיון שהוא יצטרף אליה, שכן היא שואפת להתרחב גם לתחומים נוספים, לעצב ולייצר מיטות, ספות, כורסאות ועוד.
אחרי הפגישה בגלריה אנחנו ממשיכות לבית הפרטי של תומיק, הנמצא כמה דקות נסיעה משם. דירת הדופלקס עם הגג הגדול והמרווח ממחישה היטב שהיא חיה את הסגנון עד הסוף. הבית מעוצב ברכות ובסגנון כפרי נעים וקליל, בצבעוניות רכה ותוך מחשבה על כל פרט ופרט. הרבה חומרים טבעיים, כמו כותנה, פשתן וכמובן עץ ממלאים כל פינה. את הקיר ליד גרם המדרגות מעטרות מסגרות שהכינה ובהן משובצות תמונות המשפחה. חדר הבנים הוא ממלכה כיפית ובו ניצב מטבח עץ ועמדת נגרות שתומיק הכינה לילדים, עם שפשופי הצבע האופייניים לה, לצד ספינת עץ ענקית שהכין נגר אחר. נראה שאין פינה לא מטופלת או לא מטופחת.
מחירים: מ-300 שקל לחלון וינטג' עם לוח, מ-350 שקל לחלון וינטג' עם מראה, מ-820 שקל לספסל, מ-920 שקל לשולחן קפה, מ-1,400 שקל למזנון טלוויזיה, מ-3,200 שקל לוויטרינה גדולה.
רוצים להתרשם מעבודות נוספות? היכנסו לאתר של תומיק