יש המצאות שהוגיהן חשבו עליהן ותכננו אותן שנים רבות, ויש כאלה שהתגלו לגמרי במקרה. ככה קרה עם כמה דברים שהיום קשה לנו לדמיין את הבית שלנו בלעדיהן.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
- לכל הכתבות בערוץ living
- משאירים את הרוכסן פתוח בכביסה? זה מה שקורה
- חשה עצמה: חדר הארונות המטורף של קיילי ג'נר
פתקיות דביקות
ספנסר סילבר היה כימאי שפיתח ב-1968 חומר דביק מספיק חזק להצמיד דפים זה לזה, אבל חלש מספיק כך שאפשר להפריד ביניהם בלי שייקרעו. בנוסף, הדבק אינו משאיר סימן וגם ניתן לשימוש חוזר. סילבר חשב שהדבק יתאים לשימוש בלוחות מודעות ובמשך חמש שנים ניסה לשכנע את עמיתיו בחברת 3M לפתח גרסה מסחרית של המוצר. פריצת הדרך הגיעה בזכות ארתור פריי, גם הוא עובד החברה, שניסה למצוא תחליף לסימניות הנייר שנפלו כל הזמן מספר המזמורים הכנסייתי שלו. סילבר ופריי הצליחו לשכנע את מנהלי החברה והפתקיות הדביקות הושקו ב-1980 וזכו להצלחה רבה.
פלסטיק בועות
ב-1957 ניסו אלפרד פילדינג ומארק צ'בנס חיברו שני וילונות רחצה מפלסטיק עם בועות ביניהם. הם הקימו חברה וניסו לשווק את המוצר כטפט תלת מימד שאפילו אפשר לנקות, ובהמשך גם כיריעות לבניית חממות - ללא הצלחה. למרבה המזל, פרדריק באוורס, עובד אחר בחברה, הבין שיריעת הבועות יכולה לשמש כחומר עטיפה אידיאלי המגן על המוצר בזמן המשלוח. באותו זמן החלה חברת IBM לשווק את אחד הדגמים הראשונים של מחשב עסקי בייצור המוני, באוורס הדגים לאנשי החברה את יכולותיו של הפלסטיק בהגנה על החלקים הפנימיים הרגישים של המחשב - והשאר היסטוריה.
שקיות תה
יבואן התה והקפה הניו יורקי תומס סליבן בסך הכל רצה אריזה נוחה לדוגמאות התה ששיווק ברחבי העולם. הוא ארז את התה בשקיות משי, ואז הצרכנים גילו שקל יותר לחלוט את המשקה כשהעלים עדיין בשקיות - וביקשו עוד.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
סופר גלו
הכימאי הארי קובר גילה את הציאנואקרילט בזמן מלחמת העולם השנייה, כשהוא וצוותו חיפוש חומר מתאים לפיתוח כוונות פלסטיק. החומר לא התאים למטרתם מכיוון שהיה דביק מדי. ב-1951, כשעבד במעבדות איסטמן קודאק, נתקל בחומר פעם נוספת והפעם הבין את ערכו המסחרי. איסטמן קודאק מכרה ב-1964 את הנוסחה לחברת Loctite, וזו החלה לייצר ממנה דבק מהיר וחזק במיוחד המוכר בשם "סופר גלו".
מיקרוגל
בזמן מלחמת העולם השנייה עבד המדען פרסי ספנסר בחברת ריית'און שפיתחה מכשירי מכ"ם לצבא ארצות הברית. באחד הימים, כשעבד ספנסר על מכ"ם פעיל, הוא הבחין כי חטיף השוקולד שהיה בכיסו נמס. הוא החליט לבחון את התופעה והשתמש בקרינה אלקטרומגנטית כדי להכין פופקורן ובהמשך לבשל ביצה (והיא התפוצצה בפניו של אחד המדענים).
ב-1945 רשמה החברה פטנט על תנור המיקרוגל, אך הפיתוח של מכשיר שיהיה קטן וזול מספיק לשימוש ביתי נמשך זמן רב ורק ב-1967 החלו לשווק את המיקרוגל הביתי.