המשתלה העירונית של תל אביב-יפו חוגגת 100 שנות פעילות וזו סיבה טובה להבין מה מתרחש בבית היולדות לצמחים והמקום שממנו הם נודדים לכל רחבי העיר. המשתלה הוקמה לפני 100 שנה, בשנת 1922. תל אביב הייתה אז עיר צעירה, אך צמיחתה המהירה הבהירה שיש לשמר את הטבע לצד הבנייה המסיבית.
המשתלה העירונית הוקמה ברוטשילד פינת אלנבי, עברה לרחוב בני דן, משם לשכונת המשתלה (הקרויה על שמה) וכעת היא נמצאת ברמת החייל, ליד פארק הירקון. שטחה כ-12 דונם ומדי שנה מיוצרים בה כ-550 אלף שתילים ונשתלים בהמשך ברחבי העיר – בבתי ספר, פארקים, כיכרות, שדרות ומוסדות ציבוריים.
>> לכל הכתבות בערוץ living
"המשתלה לא קונה את הצמחים אלא אוספת ברחבי העיר חומרי ריבוי, כלומר חלקים של צמחים שיכולים לשמש ליצירת צמחים חדשים: ייחורים, זרעים או חלוקה. לאחר שהצמחים החדשים במשתלה הגיעו לגודל מתאים, הם מועברים לשתילה בשטחים עירוניים. המשתלה עובדת עם מערך מפקחים וקבלני הגינון העירוניים על מנת למצוא לכל צמח בדיוק את המקום המתאים לו ביותר בעיר", מספרת האגרונומית ליאת שחר קשתן, מנהלת המשתלה העירונית.
"ברחבי העיר שותלים בעיקר צמחים ארץ ישראליים חזקים ועמידים וצמחים מושכי מאביקים. צמחים אלו ימשכו את בעלי החיים המקומיים, בהם ציפורים, פרפרים, יונקים וזוחלים, אל המרחב העירוני", היא מתארת. "במשתלה מגדלים גם מגוון צמחים חסכוניים במים וכאלו שעמידים בתנאי אקלים כמו שמש ישירה, רוח מהים, חול, מליחות, פיח ועוד, למשל לבנדר, רוזמרין, קריסה ואחרים. באזורים מוצלים שותלים צמחים ממוצא טרופי, באזורי חוף שותלים צמחים המתמודדים בקלות עם החול השורט את העלים עם המליחות ועם החום, וכך הלאה. הגינון העירוני מאמין במה שמתאים ועובד, יש אופנות בצמחים אבל תמיד חוזרים לבייסיק, למה שכבר הוכיח עצמו בשטח".
בנוסף מקיימים במשתלה סיורים מודרכים בחינם למחזיקי דיגיתל ובמסגרת אירועים כמו "בתים מבבפנים", מייעצים בנושאי גינון גם לגינות פרטיות בבניינים ברחבי העיר (אפילו אפשר לקבל צמחים בחינם לשתילה דרך מינהל קהילה; כדאי לעקוב אחרי פרסומים בנושא) ולא פחות חשוב – מארחים באופן קבוע מידי שבוע כמה קבוצות של בעלי מוגבלויות לגינון טיפולי. "הם עובדים עם האדמה בידיים, לומדים על המגוון הצומח וזוכים בחוויה מרגיעה בחיק הטבע, בלב העיר, באוויר הפתוח", אומרת שחר קשתן.
250 אלף עצים ברחבי העיר
במשתלה אמנם לא עוסקים בנושא העצים בעיר והצל החיוני שהם מספקים ברחובות, אך שחר קשתן מסבירה כי בצוות העצים בעיר האחראי על הנושא "יש חשיבה על עצים שיורידו את הטמפרטורה בעיר ושיספחו את הרעלים במרחב העירוני", וכי היום מבינים שכדי שהעצים ישגשגו הם זקוקים למקום להתפתח.
עצי השקמה והפיקוס המזוהים עם העיר העברית הראשונה כבר לא ניטעים ברחבי העיר אך אלו שקיימים מטופחים מכיוון שהם מעניקים הרבה צל על אף הלכלוך שכרוך בהם. "כרגע המגמה היא לטעת עצים צרים יותר, פחות נשירים ופחות מלכלכים", היא מוסיפה.
לפי נתוני העירייה, יש בתל אביב-יפו כ-250 אלף עצים, מתוכם כ-150 אלף במרחבים הציבוריים והיתר במרחבים פרטיים. בשנת 2021 נשתלו כ-6,000 עצים. "העירייה מקדמת מהלך 'יער-עירוני' לניהול משאב העצים בעיר, איסוף ותיעוד העצים בעיר, הגברת נטיעות בבתי גידול איכותיים לעצים והגדלת שטחי הצל בעיר. חזון היער העירוני הוגדר כשלד ירוק המהווה תשתית עירונית איתנה, המבוססת עצים בוגרים איכותיים בכלל שטחי העיר תל-אביב יפו, לטובת איכות החיים של תושבי העיר, מבקריה והחיים בה. במסגרת הפרויקט מטופל אתגר צמצום אפקט אי-החום העירוני, תוך מיפוי רחובות 'חמים' לצורך תיגבור ותיעדוף נטיעות בצירי הליכה, רחובות מסחריים ומוקדים במרחב הציבורי".
כחלק מהתמודדות עם משבר האקלים קבעה העירייה בשנת 2020 יעד של הוספת 100 אלף עצים בעיר עד שנת 2030, ומקדמת פעולות נטיעה ברחובות, כיכרות וגנים, בדגש על אזורים בדרום מזרח העיר שנמדדו כאזורים יותר חמים. כבר משנת 2020 היחידות העירוניות החלו לתכנן וליישם פעולות נדרשות למשל נטיעת אלפי עצים העמידים לשינויי אקלים ברחבי העיר ועצי בוסתן בגני יהושע; הוספת כשבעה דונמים של אתרי טבע וחיזוק הרציפות האקולוגית באמצעות זריעה המעשירה את המגוון הביולוגי; כתיבת תוכנית חינוכית להיערכות לשינויי אקלים בבתי הספר בעיר; הרחבת פריסת מתקני שתיית מים במרחב הציבורי ועוד.
בגזרת הביופיליה אפשר למנות גם פרויקטים כמו גינות קהילתיות בשטח ציבורי שבו אפשר לעבד את האדמה ולגדל ירקות וצמחים אחרים וכן שני יערות מאכל שכבר ניטעו בעיר – אחד בדרומה ואחד בצפונה.