מי לא מצא את עצמו נושם ומתנשף מעול הכביסות שמתחדש בלופ ולא פוסק? מסל הכביסה למכונה וממנה למייבש או לחבלי התלייה, ומשם לקיפול ולפיזור. אין ספק, מתיש. לכן יש מי שמנסה למצוא שיטות שונות כדי להקל על צליחת ים המטלות, וכך עשתה גם הגולשת לרה לין, שהיא אמא, מורה ואפילו מנהלת בית ספר שבו 10 תלמידים.
>> לכל הכתבות בערוץ living
בסרטון שפרסמה לרה לין בטיקטוק היא מדגימה איך מוותרת על שלב סל הכביסה, וכשמכונת הכביסה. מסיימת לעבוד, במקום להעביר את הבגדים לסל, היא מוציאה בגד בגד ומניחה אותם מסודרים בערימה הולכת וגדלה. לאחר מכן היא מעמיסה את הערימה על הכתף, וככה היא יוצאת החוצה למתלה הכביסה. חסכה אביזר (סל), חסכה זמן (להעביר מפה לשם), לא התכופפה (כדי להוציא את הבגדים מהסל למתלה) ועל הדרך גם יישרה את הבגדים, לפחות חלקית.
"כשאני מסבירה לאנשים, הם חושבים שאני מטורפת", כתבה לארה לין, "אבל זה באמת עובד". אז נכון, את הגרביים ואת התחתונים היא מעבירה למכונת הייבוש, אבל שאר הבגדים זוכים להישען על כתף חמה. איך הגיבו הגולשים? רבים התלהבו מכך שלא צריך להתכופף, ויש מי שהעזו להתוודות שאין להם בכלל סל כביסה כי הם פשוט מתעצלים.
אחרים חשבו שהבעיה היא בכלל תליית הבגדים לייבוש, שעלולה להשאיר סימנים בבגד התלוי על החבל, ולכך הגיבה לרה לין: "אף פעם לא היו סימנים על הבגדים ואין לי מושג על מה הם מדברים. אם לא אחבר לבגדים אטבים, הם פשוט יעופו".
גלשנו גם אנחנו ברשת ומצאנו טיפ של גולשת אחרת, שגם היא אינה משתמשת בסל כביסה. את הפריטים הקטנים (גרביים ותחתונים) היא מעבירה למייבש, אבל את הבגדים הגדולים היא מוציאה ממכונת הכביסה, מנערת כל אחד פעמיים-שלוש כדי שלא יישארו מקומטים, ואז עורמת אותם בערימה על משטח השיש באמבטיה. את כל הערימה הזאת היא מעבירה היישר לחבל התלייה, ותולה את החולצות מהחלק הפנימי של החולצה, בבית השחי. שם, גם אם יש סימנים מהאטבים, אף אחד לא רואה. גם להוצאת הבגדים היבשים מהמייבש יש לגולשת שיטה – את הגדולים היא תולה על האמה, ואת הקטנים היא תופסת ביד ומעבירה את כולם ככה לספה, כדי שיקופלו. רצוי על ידי הילדים.