אם פעם היה אפשר להגיד שמודעות לשמירה על הסביבה ולחשיבה ירוקה היו מותרות ונחלתם של מעטים, הרי שהיום אפשר לומר שיותר ויותר אנשים מבינים שכדי שכולנו נוכל להמשיך לחיות על הכדור הזה לעוד שנים רבות, כדאי שנעשה איזה סוויץ' במחשבה.
ועדיין, גם לצד המודעות, הפרסומים, הקמפיינים והיוזמות – מרגש לראות משפחות שהכניסו את השינוי לביתם ועבורם – לחיות ירוק זה לא רק עוד טרנד אלא אורח חיים של ממש.
בני משפחת הרטל מהיישוב טלאל מספרים כי הכל התחיל כשאחד הבנים במשפחה התחיל להתעטש בלי הפסקה. "לקחתי אותו לכל מיני מכונים ורופאים, ואף אחד לא הצליח לעזור", מספרת אמא אתי. "אמרו לי לבדוק אם יש משהו בבית שגורם לו להתעטש, הרי הוא לא מצונן או חולה. זה גרם לי להתחיל להסתכל על החומרים המרכיבים את המוצרים שנמצאים אצלי בבית והחלטתי להתחיל ולהוביל שינוי. למשל, החלפנו את הסדינים הסינתטיים לכאלו מכותנה והילד כבר חווה הקלה באלרגיה".
מעבר לשינויים האלה, גם בגזרת המטבח אפשר להגיד שמשפחת הרטל עברה שינוי. "אני משתדלת להכניס לאוכל כמה שיותר דברים שאני מגדלת אצלנו כמו כוסברה, פטרוזיליה, נענע, רוזמרין, סלרי ועוד. מדובר בתבלינים ללא חומרי הדברה. בנוסף, אנחנו משתדלים כמה שפחות להשתמש בפלסטיק כי זה חומר שהוא באופן כללי לא בריא וכן לחסוך במים על ידי קיצור זמן המקלחות".
את קופסאות השימורים בבית משפחת הרטל הופכים לתהליך חוויתי ומייצרים מהן משהו אחר כמו משחק או מתנה לחבר. במשפחה מעידים שזו דרך נהדרת ויצירתית מבחינתם לזרוק פחות פסולה ולשמור על הסביבה נקייה.
קשים מנירוסטה וגיגיות במרזבים
אצל בני הזוג רעות ושמוליק אלגרנטי ממודיעין אפשר לומר שהיה מדובר בתהליך הרבה יותר ארוך. "זה התחיל בדברים קטנים שלמדתי מאמא שלי בתקופה שגרתי אצלה", מספרת רעות, "אמא שלי עד היום שמה בחורף גיגיות מתחת למרזבים בחוץ, ועם מי הגשם שנאגרו שם היא משקה אח"כ עציצים. מאז שעברתי לגור לבד אני מיישמת את זה גם בעצמי".
"גם אצלנו המים של המזגן בימים החמים לא נשפכים סתם אלא נאספים לבקבוקים", מוסיפה הרטל, "עם המים האלו אנחנו משקים את עצי הפרי שלנו שגדלים בזכותם ואנחנו נהנים מהם כל השנה. כמו כן, אם הילדים לא שותים את השתייה בבית ספר אנחנו שופכים את המים שנותרו בבקבוק לעציצים של ההשקיה או לקערת המים של הכלב".
אולם, הגיגיות במרזבים הן ממש לא השינוי היחידי שקרה בבית משפחת אלגרנטי לאורך השנים. השניים מעידים כי הם החליפו את שקיות הסופר בשקיות רב פעמיות וכן הפסיקו לרכוש בקבוקי מים קטנים מפלסטיק אלא משתמשים בבקבוקים מנירוסטה שהם רב פעמיים וגם מהווים פתרון מעולה לשמירה על חום וקור.
"גם את הקשים לשתייה החלפנו בקשים רב פעמיים", מוסיפה רעות, "אנחנו מאוד אוהבים שייקים בבית, אבל לאחרונה רכשנו קשי נירוסטה באינטרנט ואנחנו לוקחים אותם איתנו גם לבתי קפה אם צריך, למדנו את זה מגיסתי". בנוסף, רעות מעידה שגם רשימות הקניות שלהם עברו לפורמט ירוק יותר. "אנחנו לא כותבים את רשימת הקניות על דף כמו בעבר, אלא כותבים על לוח מחיק ומצלמים לוואטסאפ".
משהו שאמור ללכת לפח מקבל חיים חדשים
אצל איילת ורפי סגל מעכו מאז ומעולם חשבו ירוק. "שנינו אוהבים את הטבע ומאמינים בו ובסביבה", מעידה איילת, "אבל אין ספק שזה רק הלך והשתכלל עם השנים, בעיקר מאז שהילדים נולדו ואז יש לך חשיבה על כל דבר שיש בבית. איך אפשר לעשות דברים כיפיים עם גלילי נייר טואלט, נייר סופג או אפילו קופסאות נעליים. בנוסף, כדי לשמר את היצירות - במקום לקנות קופסאות אנחנו מייצרים אותן בעצמנו".
ולא סתם נקודת המפנה של משפחת סגל הייתה הגעת הילדים. לבני הזוג תאומים – ליאם וליאב, מה שהצריך מהם תמיד לרכוש הכל כפול. "כל קופסת אחסון בבית יצרנו מקופסאות של תחליפי חלב. גם לגנים ולמעונות, לאחסון טושים ועטים או אפילו לעבודה שלי. עם הזמן גיליתי שילדים נהנים הרבה יותר מיצירה של מיחזור מאשר כל הנצנצים. כיף לראות משהו שהיה אמור ללכת לפח – מקבל חיים מחדש. זה משהו חיובי".
לפני חמש שנים, בית הספר בו משמשת איילת כמורה לחינוך מיוחד וכרכזת חברתית נכנס לשיתוף פעולה עם אל"ה (תאגיד המיחזור) מה שגרם גם לבית משפחת סגל לקחת את הנושא צעד אחד קדימה "היום אנחנו אוספים בקבוקים בבית ומביאים אותם לבתי הספר, גם שלי וגם של התאומים שלנו. לפני שבוע הבת שלי שאלה אותי למה אנחנו מחזירים את הבקבוקים לבית הספר אם הם שווים כסף. הסברתי לה שיש פה ערך מוסרי מוסף שאנחנו גם תורמים לסביבה אבל לא רק נהנים מזה בעצמנו אלא שותפים יחד עם כולם במשהו גדול ונהנים מטיול או יום כיף שממומן בזכות זה. בנוסף אנחנו מפרידים אשפה בבית בזכות הפח הכתום שהוסיפו בשכונה שלנו".
"גם אנחנו מפרידים אשפה בבית", מוסיפה אלגרנטי, "אנחנו מבדילים בין הזבל הרגיל לבין ניירות או בקבוקים. לפעמים אבל אני מעדיפה מלכתחילה לא לצרוך. למשל אם אני נמצאת בבית מרקחת או חנות מסוימת שאני קונה בה מוצר קטן, אני חוסכת שקית ומכניסה אותו ישר לתיק".
למרות פעילות המחזור המבורכת, גם בבית משפחת סגל מעדיפים לפעמים לחסוך את הצריכה מלכתחילה. "הילדים שלנו בחוג סיירות, ובמסגרת החוג כולם מביאים את הכלים הרב פעמיים מהבית לפעילויות כדי לשמור על הסביבה. לפעמים זה פחות נוח ומצריך מאיתנו יותר כי אלו כלים שצריך לשמור, לסחוב ולשטוף בבית, אבל זה שווה את זה כי המטרה חשובה".
"הילדים רואים בנו מודל לחיקוי"
את השינויים בהתנהלות היומיומית ניתן לראות גם בגזרת הניקיון. במשפחת הרטל, למשל, מנקים את הרצפות עם מעט נוזל רצפה ריחני אך מוסיפים לו חומץ תפוחים אורגני. לדבריה של הרטל פעולה זו גם נותנת ברק לרצפה וגם משאיר אותה נקייה לאורך זמן.
"בשנים האחרונות אני באופן אישי נחשפתי למוצרים ירוקים", מצטרפת סגל, "זה התחיל עם כלים חד פעמיים אקולוגיים וכל מיני פטנטים שמאפשרים להשתמש בהם וליהנות מהנוחות בלי לפגוע בסביבה. בהמשך נוספו גם נייר אפייה ושקיות אוכל. כל פעם שדרגנו את עצמנו בבית בעוד ועוד מוצר".
לכל אלה נוספו עכשיו סדרת מוצרי הניקיון של סנו Green Power, שהם גם ידידותיים לסביבה וגם לכיס. הסדרה מכילה אל סבונים ממקור צמחי מתחדש, פריקים ביולוגית ובעלי תו תקן ירוק ממכון התקנים ומהמשרד להגנת הסביבה. יעילותם נבדקה והוכחה – מנוזל לניקוי כלים, דרך מנקה אסלות, נוזל לניקוי חלונות ועוד.
כשאני שואלת את כולם איך ההרגשה להיות שגרירים של איכות הסביבה הם נראים מאוד גאים ושמחים. "אפשר לראות שככל שהשנים עוברות הנושא הזה נכנס יותר לתודעה של האנשים", אומרת הרטל, "אנחנו מקבלים תגובות מאוד חיוביות מהסובבים. לפעמים הדור הישן לא מבין, אבל לאט לאט זה נכנס לכולם למודעות. כיף לראות שאנחנו מצליחים להשפיע עליהם. גם הילדים שלי מלמדים את החברים שלהם לחסוך במים ולא לזרוק פסולת מיותרת".
"אני מרגישה נהדר מזה שאנחנו תורמים לסביבה ועושה משהו למענה", מצטרפת אלגרנטי, "למשל, כשאנחנו מארחים אחרים ומשתמשים בכלים חד פעמיים מתכלים אנחנו רואים את התגובות של האנשים ומבינים שהצלחנו לעשות אצלם שינוי. במקצועי אני גם מאמנת כושר עצמאית וכמתנה ללקוחות שלי יצרתי תיק קניות ממותג וירוק מבד. מרגש אותי לראות שהן הולכות איתו לכל מקום וחוסכות שימוש בשקיות ניילון".
"אנחנו לא תמיד זוכים לתגובות טובות", מסכמת סגל, "יש הרבה שלא מבינים למה אנחנו צריכים את כל הבלאגן הזה, אבל אני חושבת שאנחנו והילדים שלנו רק מרוויחים. זה כיף גדול להעביר הלאה משהו שאתה מאמין בו כי זה הופך להיות אג'נדה ודרך חיים. אחד הדברים הכי מרגשים זה גם לראות את הילדים מוצאים בך מודל לחיקוי ונוהגים כמוך. לא מזמן הגעתי לצהרון והמורה סיפרה לי שהילדים שלי גם לא מלכלכים וגם הראשונים שמתנדבים להרים את הזבל של האחרים. זה ריגש אותי בטירוף כי זה משהו שהם ראו אצלנו. הכי משמח אותי לדעת שכל הערכים שהקנינו להם ממשיכים איתם גם כשאנחנו לא לידם, זה מראה שעשינו את זה נכון".