בסוף מאי הלך לעולמו בגיל 90 דני קרוון - פסל, צייר ומעצב תפאורות, חתן פרס ישראל ואחד האמנים החשובים שפעלו בארץ. קרוון ידוע בעיקר בפסלים הסביבתיים הגדולים, המתאפיינים בצורות גיאומטריות ואדריכליות, שיצר בארץ ובעולם, בהם אנדרטת הנגב בבאר שבע, "כיכר לבנה" בפארק וולפסון וכיכר הבימה בתל אביב, והקיר הדרומי באולם מליאת הכנסת. "העבודות שלי הן דיאלוג עם הסביבה. אני לא אמן שמביא לתערוכה פסלים ותמונות ושם אותן ככה או ככה. אני בונה משהו במקום ועליי להרגיש שהמקום רוצה אותי", אמר קרוון בעבר לעיתון "מעריב".
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> קמילה מאריאל שדרגה את המטבח הלבן ב-1,400 שקל
>> הזוג עבר מת"א לקיבוץ בצפון ובנה בית מטריף
אנדרטת חטיבת הנגב: "היום היא חלק מבאר שבע"
היצירות המונומנטליות של קרוון הפכו לחלק מרכזי בנוף במקומות רבים בארץ, וחלק מחייהם ומזיכרונותיהם של ישראלים רבים, גם אם לא תמיד הם יודעים מי האמן שיצר אותן. "לכל באר שבעי יש זיכרון מאנדרטת הבטון הגדולה שבקצה ההר", אומרת המאיירת נגה אוחיון על אנדרטת חטיבת הנגב שיצר קרוון בשנות ה-60 של המאה הקודמת. כמו רבות מיצירותיו של קרוון האנדרטה עשויה בטון חשוף, ומורכבת מ-18 אלמנטים המקושרים למלחמת העצמאות ולפלמ"ח. "האנדרטה עמדה בקצה באר שבע, רחוקה. העיר גדלה, התקרבה אליה, הצטופפה סביבה. היום האנדרטה היא כבר חלק מהעיר", מוסיפה אוחיון, שאיירה את האנדרטה במסגרת פרויקט "באר שבע על הקיר" של I love Bash שנולד בתקופת הקורונה כדי לתמוך בעסקים בעיר.
"אני זוכר בתור ילד את אנדרטת חטיבת הנגב – מונומנט בקנה מידה גדול באמצע המדבר", מספר גם האמן והפסל חן וינקלר. "לאורך השנים היו עוד עבודות שמאפיין אותן הגודל והשילוב עם הטבע, כמו העמודים של נתיב השלום בניצנה, זה משהו מתפרש, לא נגמר, מתמזג עם המרחב, מלא בתוכן. וזה עוד משהו שאפיין את קרוון – הוא איש שהעביר מסרים בעבודות שלו. היה לו say, מבחינתי הוא מורה דרך ועקבתי אחריו.
"אני עובד מונומנטלית ולוקח מקרוון המון דברים", מוסיף וינקלר, ומציין לדוגמה את אנדרטת הניצחון בנתניה - פסל בגובה 14 מטר עשוי מ-320 טון אבן שנחצבה בהרי ירושלים. את האנדרטה יצר וינקלר ועיצבו הפסלים הרוסים סאלוואט שרבקוב, וסילי פרפילייב ומיכאל נארודיצקי.
שחר פארי, סטודנטית משנקר, פגשה את קרוון במסגרת פרויקט שיצרה בקורס חייטות ובו שילבה אלמנטים מיצירותיו ומעבודתו של מעצב האופנה כריסטובל בלנסיאגה. "ערכתי ריאיון עם דני קרוון בעזרת המרצה שלי מאיה ארזי, והוא סיפר לי על לימודיו באיטליה שהשפיעו על תפיסת עולמו לגבי אמנות ואמנות סביבתית כפרט", היא נזכרת. "כאמן סביבתי, הוא יצר אמנות שמקבלת תוקף ומשמעות מהמקום שבה היא ממוקמת ולכן לא יכולה להתקיים באף מקום אחר. הסביבה והיצירה קשורות, בדומה לבגד מחויט המקבל את תוקפו על הגוף. הבגד שעיצבתי נוצר על ידי דיגום יריעות צמר המדמות את הצורות הגיאומטריות של אנדרטת חטיבת הנגב. בפרויקט ניסיתי לשלב בין קרוון ובלנסיאגה - שני אמנים מתחומים שונים שבעיניי לפחות דומים במישורים רבים. שניהם מחוברים לסביבה ושניהם בעלי אסתטיקה נקייה ברורה וגיאומטרית, שני אמנים שפעלו מתוך אהבה למורשת ולמדינה שאליה הם היו שייכים".
כיכר הבימה: סמל תל אביבי למרות הביקורת
אחת העבודות המוכרות ביותר של קרוון היא כיכר התרבות בתל אביב שמוכרת יותר בכינוי "כיכר הבימה". הכיכר נבנתה בשיתוף משרד האדריכלים תמא ובנייתה הסתיימה ב-2013. היא כוללת בריכה מרובעת שבה משתקפים השמים, וגינה שקועה שמוקפת מדרגות עץ. המבקרים טוענים כי בכיכר חסר צל וכי המשטחים הבהירים מסנוורים את העוברים ושבים, אבל הכיכר הפכה לסמל של העיר תל אביב, אלפי אנשים עוברים ויושבים בה מדי יום ובמקום מתקיימים אירועים רבי משתתפים, מהפגנות ועד הופעות.
"קרוון יצר עבודות שהולכות על התפר שבין אמנות לאדריכלות, עבודות שמכילות את הצופה פנימה ומובילות אותו בתוך מרחב ארכיטקטוני שקרוון טען במשמעות", אומרת האמנית הצעירה רוני בן פורת. "כך הוא בעצם ניהל דיאלוג עם הצופה, בעזרת הפסלים הסביבתיים שיצר והצופה הגיב אליהם בחזרה. היכולת שלו לדבר דרך פיסול סביבתי / אנדרטאות מעוררת השראה", אומרת בן פורת, "אני רואה דימיון בין יצירותיו של קרוון לבין העבודות שלי, ומקבלת ממנו השראה, גם באסתטיקה הצורנית וגם דרך היחסים ששנינו יוצרים בעבודותינו בין היצירה לצופה".
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
כיכר לבנה: כמו מגרש משחקים לאמנים
"קרוון התחיל כמעט תמיד מהצורה הגיאומטרית הפשוטה והבסיסית, וממנה התפתח לצורות מורכבות יותר כמו חרוט, גליל, תיבה וכך הלאה. כך נוצרה תפאורה שיש בה התרחשות", מסביר הפסל ואמן הווידיאו רועי מנחם מרקוביץ'. מרקוביץ' יוצר מזהב וכסף אובייקטים קטנים שהוא קורא להם "מינמנטים" בהשראת פיסול מודרני ישראלי אייקוני, בהם יצירות של קרוון כמו "כיכר לבנה". "המינימנטים מפלרטטים עם המונומנטים שהם נוף ילדות של רובנו", הוא מוסיף.
את הפסל הסביבתי "כיכר לבנה", שנחנך ב-1989, יצר קרוון לכבוד מקימי העיר תל אביב. הפסל עשוי מבטון לבן - בהשראת העיר הלבנה - בשילוב דשא ועץ זית, וכולל מגדל תצפית וכיכר עם צורות גיאומטריות שונות. "צילמתי את הכיכר בתחילת דרכי כצלם. כבר אז אהבתי מאוד מבנים אדריכליים בעלי אופי סימטרי", מספר הצלם עמרי טאוב על הצילום MAINLAND שבו צילם את הכיכר מלמעלה.
"המרחבים / פסלים הסביבתיים שיצר קרוון הם כמו מגרש משחקים אינסופי לצלמים - מצד אחד מינימליסטיים ומצד שני תמיד מלאי דרמה", מוסיף הצלם מאירקו.
שתי עבודות שנוצרו אחרי מותו של קרוון מנציחות אותו על רקע "כיכר לבנה". "קרוון נולד ונפטר בתל אביב ולכן בחרתי להושיב אותו בפסל שלדעתי מייצג אותו בדרך הכי טובה", אומרת האמנית גילת אורקין, היוצרת פורטרטים ממאכלים שונים ובעיקר מפיתות.
הצלמת מיכל יחזקאל צילמה את הפסל "כיכר לבנה" לאחר שנודע על מותו של קרוון, בצילום שחור לבן המוקדש לזכרו של האמן.
