רוב האנשים לא ישמחו לגלות עובש בבית - על הקירות, בחדר הרחצה או על דברי מזון, אבל האמנית האמריקאית קטי ריאן דווקא שואבת השראה מהתופעה הלא רצויה. ריאן, שנולדה בסנטה מוניקה, קליפורניה, וכיום גרה ועובדת בניו יורק ובלוס אנג'לס, יוצרת דגמים ענקיים של פירות שבהם היא משלבת משטחים דמויי עובש טבעי לצד חלקים רעננים, מבריקים ומנצנצים כמו חרוזים ואבני חן, והכל במראה ריאליסטי וגדול מהחיים. לדבריה, זו הדרך שלה להעביר ביקורת על הבזבזנות הצרכנית שלנו ועל הצריכה העודפת של החברה המערבית. 

עוד בערוץ עיצוב הבית: 

>> לכל הכתבות בערוץ living 

>> 1.8 צפיות: הטיפ הפשוט שמונע לכלוך במטבח 

>> היזם ועורכת הדין בנו וילה הורסם בקריית גת

בסדרה האחרונה שיצרה ריאן, הנקראת Bad Fruit, היא הציבה בחלל הגלריה מעין אשכולות ענבים ענקיים מעוכים וחסרי חיים ומעין פלחי אבטיח ענקיים ששולבו בפיסות פח. הפירות נראים מלאים בעובש ובריקבון וריאן גם הוסיפה עליהם פסלוני חרקים, אך כשמתקרבים מבחינים שמדובר בשזירת חרוזים היוצרת אשליה אופטית. המטרה היא להמחיש את התהליך הטבעי שעובר על המזון שלנו כשהוא מושלך ולא נצרך. "הפירות לא שופעים אלא יש תחושת המובנית בתוכם של ירידה בנפח", היא אומרת, "וזה גם משהו שקורה בעולם: הכלכלה מתנפחת, אך גם אי השוויון בעושר, הכל על חשבון הסביבה".

בסדרה הקודמת, Pleasures Known, העמיסה ריאן את פסלי הפירות על מעין עגלות משא, שם כיכבו מגוון פירות במצב ריקבון ועובש מתקדמים, לכאורה. אך במבט מקרוב מבינים כי מדובר בעצם באבנים טובות ומנצנצות. סוג של דיסוננס בין פרי רקוב שאין בו שום תועלת לבין אבנים בעלות ערך. "למרות הריקבון", ריאן אומרת, "זה החלק הכי חי בפרי". 

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Kathleen Ryan (@katieryankatieryan) on

  

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Kathleen Ryan (@katieryankatieryan) on

 

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Kathleen Ryan (@katieryankatieryan) on

  

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Kathleen Ryan (@katieryankatieryan) on

מי שהוקסמה מהעבודות של ריאן היא איריס פשניצה העוסקת בכתיבה והתנסתה בילדותה בגידול עובש. פשניצה שיתפה בקבוצת הפייסבוק "חומרים שָׁבִים" את היצירות של ריאן וסיפרה גם על החוויה האישית שלה: "הרבה דברים מוזרים יצא לי לגדל במהלך חיי, אבל המיוחד מכולם היה מולי. הכל התחיל כשביקשתי מאמא שלי להכין לי עוגיות חמאה. הייתי בתיכון והחדר שלי היה למעלה בעליית בגג בבית הוריי. אמי הכינה כמות גדולה של עוגיות שמרים וחמאה ושמה אותן בקופסת פח גדולה עם מכסה שנסגר בלחיצה. כשבאו אליי חברות ואירחתי אותן בחדרי התעצלתי להעביר מעט עוגיות לצלחת והעליתי לחדרי את קופסת הפח עם כל העוגיות.

"שכחתי להחזיר את הקופסה למטבח והיא נשארה בפינת חדרי. כעבור כמה ימים ראיתי את הקופסה ואמרתי לעצמי שאני צריכה להוריד אותה למטבח אבל כנראה שראיתי משהו נוצץ שהסיח את דעתי ושוב שכחתי מזה. וככה עברו להם שבועיים שבהם דחיתי את העניין עד שבסוף כשפתחתי את הקופסה לאכול עוגייה גיליתי שצמח עליהן עובש ירקרק. הדבר ההגיוני לעשות מן הסתם היה להשליך לפח את כל העוגיות אבל משהו בעובש קסם לי. וכך התחיל אתגר העובש או בשמו השני - עובש המחמד שלי.

"החלטתי להשאיר את הקופסה בחדר, לתת לה תנאים טובים של חום ולחות ולראות מה יקרה. הענקתי לעובש שם - מולי - וגידלתי אותו באהבה רבה. והוא לא אכזב. עד מהרה הוא כיסה את העוגיות בשמיכה ירקרקה נהדרת שעם הזמן הפכה ללבנה וצמרירית. בכל פעם שבאו אלי חברים נהנתי להציע להם עוגיות וכשהסכימו פתחתי את הקופסה והעפתי מול פניהם הנדהמות ענן נבגים מצחין. עם הזמן התפשטה השמועה וכשבאו החברים הם ביקשו דבר ראשון לבדוק מה שלום מולי.

"בשלב מסוים מולי הפך מלבן וצמרירי לצהבהב, אחר כך כתום זרחני. ואז באה התקופה הגותית שלו, שבה הוא הפך לשחור וקודר. כל תקופה ארכה חודשים ומולי ליווה אותי בסופו של דבר מעל לשנה בה עיכל לאיטו את ערימת העוגיות ובסופו של דבר גם את עצמו. בוקר אחד פתחתי את הקופסה והיא היתה ריקה מלבד קצת איכסה שחור על קרקעיתה. בטקס מרשים קברתי בעזרת חברי את מולי בתוך קופסתו שהפכה לארון קבורתו. אין ספק שמכל המוזרויות שגידלתי מולי היה הנוח מכולם. תהא נשמתו צרורה בצרור העובשים".

עוסקת בפגמים וחוסר שלמות

במאי השנה שכרו ריאן ובן זוגה האמן גאווין קניון (שמייצר פסלים טוטמיים של בטון וברזל יצוק) מחסן בגודל 3,000 מ"ר בעיר ג'רזי, שבו היא תמשיך ליצור את הפסלים שלה: יצירות מונומנטליות, חתרניות, שנבנו מאוסף עצום של מכונות תעשייתיות וחפצים יום-יומיים שעליהם היא "מלבישה" הפירות. מרשימים במיוחד פירות ההדר, בראשם לימונים, שבהם בולט העובש הירקרק על רקע הלימון בצהוב עז. 

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Kathleen Ryan (@katieryankatieryan) on

  

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Kathleen Ryan (@katieryankatieryan) on

  

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Kathleen Ryan (@katieryankatieryan) on

  

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Kathleen Ryan (@katieryankatieryan) on

 

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Kathleen Ryan (@katieryankatieryan) on

ריאן, בת 35, עבדה במשך שלוש שנים בחברת Carlson & Company בעמק סן פרננדו בלוס אנג'לס, שבה מפיקים יצירות ענק עבור אמנים עכשוויים, בהם ג'ף קונס (היא עבדה על היצירה שלו Cat on a Clothesline). "למדתי לקחת על עצמי פרויקטים שאפתניים באמת במטרה לפרק אותם", היא אמרה. בעבר גם יצרה קרמיקה לא מושלמת בעבודת יד כך שהיא כבר שנים עוסקת ביצירות שיש בהן פגמים וחוסר שלמות.

למעשה מדובר במעין צורפות - הכנת תכשיטים - בקנה מידה ענקי. על סדרה של שולחנות עבודה מפלדה בסטודיו יש ​​ערמות של תפוזים ענקיים, לימונים, אפרסקים (כל אחד מהם בקוטר של 1-3 מטרים) וענבים בגודל של אבטיחים שריאן גילפה ועיצבה וכעת הם מפוצצים באשכולות מבריקים של אבנים חצי יקרות, בהם גם אבנים שמדמות עובש וריקבון. אבנים כמו מלכיט בצבע ירוק עם פסים כהים, אופל חלבי וקוורץ מעושן מדמות מושבות של עובש, כולל הפטרייה הנפוצה המכונה ריקבון ירוק (Penicillium digitatum). ריאן יוצרת את "כתמי העובש" בעבודת יד: היא מחוררת בקפידה את דגמי הפירות בסיכות פלדה שעל כל אחת מהן מושחל חרוז או פנינה. עבודה על לימון בודד, המכוסה בכ-10,000 חרוזים ואבנים, נמשכת כחודשיים.

>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק

בדצמבר צפויה ריאן להציג כמה מהיצירות שלה כחלק מפסל קערת פירות ענקית במסגרת תערוכת האמנות ארט באזל מיאמי ביץ'. ריאן מקווה שיותר ויותר מיצירותיה יוצגו בבתי אספנים. "הפסלים יפים ומהנים, אבל מלווים אותם כיעור ותחושת אי נוחות", אומרת ריאן על העבודות שלה. ואכן, בשפע ובבשלות היתר שלהם, היצירות מעוררות מחשבות על עודף עולמי ועל צריכת יתר בזבזנית שגורמת להשלכה של טונות רבות של פירות (ומוצרים אחרים). בחשבון האינסטגרם של ריאן אפשר לראות את תהליכי העבודה המורכבים מהרבה פרטים ומהרבה שעות יצירה.