נרי אוקסמן לא הייתה אלמונית גם לפני שהחלו השמועות על הקשר הרומנטי שלה עם בראד פיט. אמנם שמה לא התנוסס על שערי מגזינים ובאתרי רכילות, אבל כבר שנים שהמדענית-אמנית-מעצבת-אדריכלית מעוררת עניין בעולם ובהרצאת ה-TED שלה צפו כבר יותר משני מיליון גולשים. החודש תקבל אוקסמן את פרס העיצוב של מוזיאון קופר יואיט בקטגוריית עיצוב אינטראקציה (Interaction Design) ולרגל האירוע התפרסמה ב"ניו יורק טיימס" כתבת פרופיל על המדענית המרתקת הזו, שעבודתה מעוררת עניין באנשים מתעשיית הבידור כמו פיט וביורק, וזוכה בשלל פרסים ומענקים בעולם האקדמי.

עוד בערוץ עיצוב הבית: 

אוקסמן, בת 42 בלבד, ייסדה תחום מחקר הנקרא ״אקולוגיה חומרית״, ומשלב בין תאים חיים לבין עיצוב מוצר וארכיטקטורה. אם לפשט, היא מפתחת טכניקות שונות לעיצוב עצמים ומבנים מאורגניזמים חיים. במסגרת הכנת הכתבה ביקרה העיתונאית פנלופה גרין במעבדה של אוקסמן במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שבה פועל צוות מגוון הכולל מהנדס ביו-רפואי, מהנדס חומרים, חוקר המתמחה באינטליגנציה מלאכותית, אדריכל ועוד. ל"ניו יורק טיימס" אמרה אוקסמן כי בדומה לתיבת נוח גם במעבדה שלה צריך שניים מכל תחום – "כך הם יכולים להתרבות אינטלקטואלית, גם אם לא ביולוגית״.

במהלך מחקריה אוקסמן יצרה לביורק מסכה תוך שימוש בדגימת עור של הזמרת, ובמעבדה שלה נעזרו בתולעי משי ליצירת כיפה ענקית והכינו יצירות לבישות מתרבית חיידקים. האובייקטים המרהיבים שהיא יוצרת מוצגים הן במוזיאונים לאמנות והן במוזיאונים למדע וזוכים להערכה מדעית ואסתטית.

מכיוון שאי אפשר בלי כמה מילים על בראד פיט, אוקסמן אומרת בריאיון שלא היה ביניהם קשר רומנטי אבל שתשמח לעבוד איתו בעתיד. עוד היא מספרת שבתקופה שהפפרצי רדפו אחריה בעקבות השמועות על הרומן הקפידה להצטייד באקססוריז מתאימים, כמו ספר הרצאות על פיזיקה, כדי להפגין תמיכה במדע.

>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק

 בימים אלו אוקסמן מפתחת כמה פרויקטים חדשים. אחד מהם עוסק בדבורים ובתקשורת ביניהן, המבוססת על פרומונים, ובמסגרתו היא מתכננת לשלוח דבורים לחלל. פרויקט אחר בוחן אופציות של שימוש במלנין, פיגמנט המשפיע על צבע העור, השיער והעיניים ןהנמצא גם אצל חיות, צמחים, מינרלים, חיידקים ופטריות. הצוות של אוקסמן בוחן אפשרות ליצור "מבנה ביולוגי" באמצעות הפיגמנט. "היא מקווה להגיע ליום שבו יהיו לנו חומרים שמתנהגים בצורות שונות", מסביר האדריכל הישראלי-קנדי משה ספדיה. 

View this post on Instagram

A post shared by Neri Oxman (@nerioxman) on

View this post on Instagram

A post shared by New York Times Fashion & Style (@nytimesfashion) on

אוקסמן אומרת שהטכנולוגיות שהיא מפתחת לא צריכות לשמש לבידור בלבד. כשהצוות שלה הצליח להשתמש בהדפסת תללת מימד כדי ליצור מבנים מזכוכית אופטית, הוצע לה להשתמש בו ליצירת בקבוקי בושם תמורת תשלום נדיב ביותר, והיא דחתה את ההצעה. ״האתגר הוא להתקדם ובו זמנית לשמור על טוהר אידאולוגי״, היא אמרה בריאיון. ״זה יהיה ממש קל, למשל, ליצור קו איפור שמבוסס על מלנין, קל! זו תעשייה של מיליארדים. אבל למה שאדריכלית לא תיכנס למירוץ למציאת תרופה לסרטן?"