מי אמר שחייבים לבנות רק מבטון? החיבור שבחרו לעשות הצלם הנרי הרגריב (Henry Hargreave) והסטייליסטית קייטלין לוין (Caitlin Levin), בין מבנים של מוזיאונים מופרסמים לבין עוגיות זנגביל, הוא ללא ספק מקורי ומתוק במיוחד.
בתי העוגיות הכי מצועצעים
את הפנייה הראשונית קיבלו השניים מחברת Dylan’s Candy Bar, המתמחה בייצור ממתקים באריזות מקוריות ומעוצבות, בעקבות עבודות קודמות בתחום אמנות המזון. הבקשה היתה להכין משהו מיוחד לכבוד תערוכת ארט בזל מיאמי, שנערכה בתחילת החודש בפלורידה, ארצות הברית. התוצאה: מוזיאונים עשויים מעוגיות זנגביל (Gingerbread). לא שהיה להם מושג איך עושים את זה, אבל זה היה האתגר.
השניים, שמשתפים פעולה מספר שנים, מגדירים עצמם כ״אמני אוכל״. הם החליטו להתמקד במוזיאונים שהעניין האדריכלי בהם בולט ובחרו שבעה מבנים. "הרעיון היה ליצור את בתי העוגיות הכי מצועצעים, מורכבים ובשלים שנראו", מספר הרגריב בראיון ל-Living. וכך, באמצעות סוכריות, שוקולד, צמר גפן מתוק וממתקים אחרים - הרכיבו השניים מודלים מתוקים, שהבסיס של כולם עשוי עוגיות זנגביל.
מוזיאון גוגנהיים בניו יורק, שתיכנן פרנק לויד רייט, נבנה מצמר גפן מתוק, עטיפות של ממתקים, ליקריץ וסוכר; מוזיאון הלובר בפריז, של איי אם פיי, הורכב מסוכריות קשות וליקריץ; מוזיאון אהן דה סטורם (Aan de Stroom- MAS) באנטוורפן, של משרד האדריכלים ההולנדי נוטולינגס רידק (Neutelings Riedijk), נבנה מסוכריות לגו, סוכריות קשות, סוכריות שומשום, שוקולד ומסטיקים; מוזיאון המקסי ברומא, שתיכננה זאהה חדיד, זכה לעיצוב מחודש עם סוכריות קשות וסוכריות על מקל.
ההרחבה שביצעו האדריכלים הרצוג ודה מרון למוזיאון הטייט מודרן הלונדוני נעשתה באמצעות מסטיקים, סוכריות קשות וצמר גפן מתוק; מוזיאון סומאיה (Soumaya) במקסיקו סיטי, של פרננדו רומרו, מתהדר בגירסה המתוקה בכדורי סוכריות, סוכריות גומי חמוצות וטופי; ואילו המודל מוזיאון קארויזאווה (Karuizawa) בנאגנו יפן, שעיצב יאסוי הידאו (Yasui Hideo), עשוי שוקולד, סוכריות, צמר גפן מתוק וסוכריות קופצות.
צילומים בשחור לבן
לכל מי שהתנסה בחייו בבניית מודלים מקרטון ברור שהמלאכה אינה פשוטה, על אחת כמה וכמה כשמכניסים למשוואה חומרים שמשנים את צורתם ומושפעים מטמפרטורות. לדברי הרדריג, מוזיאון MAS היה המאתגר ביותר: "יצירת הזכוכית מהסוכריות הקשות היתה סיוט והלוחות נפלו מיד לאחר שצילמנו את התמונה". המקסי היה המהנה מכולם, לא בגלל החומרים, אלא משום ש"זה היה המוזיאון האחרון שבנינו, וסוף סוף ראינו באופק את סופו של הפרויקט״.
למרבה ההפתעה, הצבעוניות המובנית של הממתקים אינה באה לידי ביטוי בצילומים, שמוצגים בשחור-לבן. "רצינו שהתמונות עצמן יהיו דומות לצילומים האדריכליים של הבניינים, ולכן התיעוד הסופי שלהן הוא בצילומי שחור לבן", הבהיר הרדריג. לסרטון על תהליך העבודה לחצו כאן: vimeo.