טורי טורי, דלת (צילום: PAUL RIVERA)
שיפוץ מבחוץ ומבפנים. מסעדת טורי טורי | צילום: PAUL RIVERA
כשבעלי מסעדת טורי-טורי (TORI-TORI) המסעדה היפנית הנחשבת כטובה ביותר במקסיקו סיטי, ביקשו להעתיק את משכנה למקום גדול יותר בשכונת פולנקו בעיר, הם הפקידו את תכנון הפרויקט בידי האדריכל Michael Rojkind והמעצב התעשייתי Hector Esrawe, אשר שיתוף הפעולה בין השניים הניב תוצאה מרשימה בעליל. רבים מבנייני שכונת המגורים כבר עברו הסבת ייעוד לשמש כמשרדים או מסעדות, אך זו התמקדה בעיקר בחללי הפנים, כאשר בחזותם החיצונית כמעט ולא ניתן להבחין בכל שינוי. מודעים לעובדה זו, החליטו Rojkind ו-Esrawe כי סיפורה של טורי-טורי יהיה שונה ויבוא לידי ביטוי במבנה כולו, וכך, מתוך מטרה לנצל מיטבית את השטח ולהקדיש את עיקר התקציב לבנייה המחודשת, נותרה החנייה של הבניין במקומה המקורי והמבנה עצמו אשר "הופשט" מכל מאפייניו הקודמים כמבנה מגורים.
טורי טורי, חלל מדרגות גובה (צילום: PAUL RIVERA)
תכנון אקספרימנטאלי באמצעים דיגיטליים | צילום: PAUL RIVERA
טורי טורי, שידה (צילום: PAUL RIVERA)
חלוקה לאזורים נושאיים | צילום: PAUL RIVERA

אופי עכשווי וקוסמופוליטי

"רצינו ליצור המשכיות למומחיות הקולינארית של המסעדה ולמצוינות שלה", סיפרו Rojkind ו-Esrawe, "ולייצר סביבה הולמת וראויה לחוויה הגסטרונומית שהיא מעניקה. התוצאה הסופית הושגה לא רק בעבודה עם ומול הלקוח-הבעלים, אלא גם עם כל הצוות שלו". בקשת הבעלים אמנם כיוונה לפרשנות יפנית אך לא מובהקת לחלוטין, ולמעשה, רצונו היה שהמקום יישא ביטוי אישי ואופי ייחודי - אופי עכשווי וקוסמופוליטי, אשר עוצמתו תושג באמצעות חוויות חלל שונות החוברות למעין מקדש אקסקלוסיבי שנועד לקהל אוהבי סושי.

החזית יוצאת הדופן מדמה רשת, ונדמית כאילו בקעה מתוך האדמה כשהיא מטפסת מעלה בבניין, כמו מחקה את צמחי הקיסוס החובקים-סובבים את הקירות התומכים. מופעה הייחודי נרקם משתי שכבות עצמאיות (עם מרווח בין אחת לשנייה) עשויות מתכת בחיתוך CNC, שהעניק להן חזות מחוררת אשר הושלמה בעבודת יד להשגת דיוק מרבי.

"במשרדנו, אנחנו מקפידים מאד על תכנון אקספרימנטאלי באמצעים דיגיטאליים, כמו גם על איכויות הביצוע והבנייה. זוהי הסיבה שהתמקדנו באופן מיוחד בתרגום הגיאומטריה המורכבת לכדי שרטוטים פשוטים ומובנים שיהיו ניתנים לביצוע מקומי כאן במכסיקו סיטי. הניסיון הרחב שנצבר אצלנו במהלך השנים האחרונות חידד אצלנו את המודעות לגבי כוח העבודה המקומי ולגבי איכות התוצאה הסופית שביכולתנו לקבל, כמו גם את ההכרה שקשה יהיה למצוא כמותם במדינות אחרות", אומר ROJKIND כשהוא מתייחס לדיגום הרשת של החזית, העונה לממד הפתיחות של התכנון בהיותו מסנן את האור, הצל והמראות החודרים דרכו לחללי הפנים ומעשירים את האווירה בהם בשינויים מעודנים.

טורי טורי, חלל (צילום: PAUL RIVERA)
חדר התה הוא מרחב מרוצף ומחופה עץ | צילום: PAUL RIVERA
טורי טורי, חלל גובה (צילום: PAUL RIVERA)
הקיר התוחם משופע בצמחייה | צילום: PAUL RIVERA
טורי טורי, חלל שולחן גובה (צילום: PAUL RIVERA)
כל מערך שולחן וכיסאות מוצב סביב מעין גומחה תחתונה ברצפה | צילום: PAUL RIVERA
טורי טורי, מרפסת (צילום: PAUL RIVERA)
תחושה חזקה של טבע | צילום: PAUL RIVERA

אזורי Inside Out

שטח המסעדה משתרע על 692 מ"ר בחלוקה לשלושה מפלסים מרוצפי עץ המקושרים ביניהם באמצעות מדרגות מרחפות, וכבר באזור החוץ, עם הכניסה אל טרסה חבוקה בצמחייה טבעית, מתקבלת תחושה אינטימית. חזיתו המרושתת של המבנה וסביבתו החיצונית תוכננו בקפידה זהירה ליצירת רצף בין פנים וחוץ, ובהתבסס על הקונספט הרעיוני לייצר חוויות משתנות, תוכנן חללה בחלוקה לאזורים "נושאיים" שונים: טרסות, בר סקי, חדר תה + טרסה עליונה, ובהשראת רול הסושי גם אזורי Inside Out ,המצויים אמנם מאחורי קרום המתכת של החזית אך מעניקים ליושבים בהן תחושה של חוץ ובעונות הקרות ניתן לסגרם עם מחיצות זכוכית. כל אחד מהאזורים אופיין בעיצוב אחר המגלם קשר ישיר עם מהות הפונקציה שהוא ממלא, ובהמשך לכך אף הסגנון והאווירה בהם משתנים.

כלל פריטי הריהוט במקום, הן אלה המשמשים בחלל הפנים והן אלה המצויים בטרסות שבחוץ, תוכננו ייעודית עבור המסעדה: קולקציה שלמה של כיסאות ושולחנות שעוצבו בקפידה מחושבת בהתאמה לאופיים של אזוריה השונים. פיתוח ועיצוב הקולקציות ארך מעל לשמונה חודשים, ו-ESRAWE, המעצב, מסביר: "המטרה הייתה להעניק ללקוחות אפשרות להתחבר לאווירות שונות ולבחור מביניהן את זו המועדפת עליהם. כל חלל עוצב תוך שימוש במערך חומרי אחר וכבעל מאפיינים משלו, והמכלול מקיף טווח רחב של אפשרויות וסגנונות".

טורי טורי, הדמיה כללי (צילום: PAUL RIVERA)
מבחר סגנונות עיצוב ואווירה לבחירה. צילום הדמיה | צילום: PAUL RIVERA
טורי טורי, תכנית (צילום: PAUL RIVERA)
מערכת רישות בחזית. התכנית | צילום: PAUL RIVERA

כך, למשל, חדר התה הוא מרחב מרוצף ומחופה עץ, אשר חלק ממנו הוא חלל גבוה והקיר התוחם אותו ונמשך לכל גובהו מחופה בצמחייה שופעת. הישיבה בחלל זה עוצבה באורח ייחודי כך שכל מערך שולחן וכיסאות מוצב סביב מעין גומחה תחתונה ברצפה (סוג של בור), משטחי השולחנות מקובעים לקיר וכמו נובעים ממנו, ומושבי הכיסאות יושבים על הרצפה כך שהרגליים מצויות, למעשה, בגומחה. השולחנות והכיסאות עוטים גון ירוק החובר לקיר הצמחים ולחיפויי העץ, והתחושה בחלל זה היא תחושה חזקה של טבע.

Rojkind ו- Esrawe התכוונו שסיפורה של טורי טורי יהיה שונה, והוא אכן כזה בכל מובן- אם בתכנונה האדריכלי ובמופעה הצורני המיוחד שמייצר נוכחות יוצאת הדופן במרקם השכונה בה היא ממוקמת, אם ברעיון העומד בבסיס עיצובה לספק ללקוחותיה מבחר סגנונות עיצוב ואווירה לבחירה, ויותר מכל, באורח בו היא מצליחה לממש זאת כחוויה שלמה של קולינריה ואסתטיקה.

טורי טורי, שולחנות (צילום: PAUL RIVERA)
הקיר המיוחד מסנן את האור | צילום: PAUL RIVERA
טורי טורי, קיר (צילום: PAUL RIVERA)
הצל והמראות מעשירים את האווירה | צילום: PAUL RIVERA
טורי טורי, קיר תקריב (צילום: PAUL RIVERA)
שתי שכבות עצמאיות | צילום: PAUL RIVERA
טורי טורי, כסאות (צילום: PAUL RIVERA)
חזות מחוררת אשר הושלמה בעבודת יד | צילום: PAUL RIVERA

תכנון אדריכלי: Michael Rojkind ,Michael Rojkind Arquitectos
עיצוב פנים ורהיטים: Esrawe Studio ,Hector Esrawe

הכתבה פורסמה במגזין "בית ונוי"

במדור הקודם: בית החרושת שהוסב ללופט מגורים שיקי 

בתפריט של טאיזו: עץ במבוק, בטון ובר זוהר