בדקות הראשונות של הסרט התיעודי Karl Lagerfeld Confidential נכנס מעצב העל לחדר השינה בביתו בפריז, לבוש בחליפה שחורה כשחולצה לבנה מבצבצת מתחת, פניו החתומות חמושות במשקפי שמש כהים והסאונד היחיד שנשמע הוא חריקות המגפיים שלו על רצפת הפרקט. במרכז החדר ניצבת מיטת אפריון מוצעת בסדינים לבנים מגוהצים שנורות פלורסנט מאירות כל אחת מפינותיה. מסביבה ניצבות ספריות גבוהות עם ערימות על ערימות של ספרים ובשאר החדר פזורים סקיצות, דפים, מגזינים ועוד ספרים. על אח משיש לבן מגולף ניצבים שני אגרטלים עם פרחים לבנים ולצדם מונחים 13 מכשירי אייפוד (מתוך 300 המכשירים שהיו בבעלותו).
עוד בערוץ עיצוב הבית:
- לכל הכתבות בערוץ living
- בווילה המדהימה של יזמית הנדל"ן ו-10 ילדיה
- זו הסיבה שאתם צריכים לקנות רק מגבות לבנות
משם מובילים אותנו לגרפלד, ואחריו הקוקו הלבן שלו, לחדר ההלבשה שבו תלויות בשתי שורות חליפות שחורות ולידן ניצבת שידה מלאה במאות צווארונים לבנים גבוהים, צמידים, שרשראות פנינים ומבחר ענק של טבעות כסף בומבסטיות. לגרפלד מתקשה להחליט אילו טבעות לענות ואילו לארוז, ובסוף זורק מבחר טבעות לתיק הרחצה. סצינת הפתיחה הזו של הסרט מ-2007 מצליחה לשרטט דיוקן מדויק של גאון האופנה קרל לגרפלד, שהלך לעולמו בחודש שעבר בגיל 85.
לגרפלד והספרייה שלו
יותר מ-30 שנה עמד לגרפלד בראשם של בתי האופנה העילית שאנל ופנדי, החזיק במותג הנושא את שמו, עיצב 17 קולקציות בשנה, והפך את תצוגת הקוטור של שאנל לאירוע המדובר והנחשק ביותר בשבועות האופנה עם תפאורות גרנדיוזית שהפכו את הגראנד פאלה בפריז לסופרמרקט, חוף ים, נמל תעופה ובתצוגה האחרונה לריזורט סקי - כל ההישגים שהעניקו לו את הכינוי "הקייזר". לצד אלה הוא תחזק בקפידה מראה מובהק שהפך אותו עצמו למותג ולדמות מוכרת ברחבי העולם ודיוקנו (וגם דיוקן החתולה שלו, שופט) הופיע על מרצ׳נדייז פופולריים.
קטעים מהסרט התיעודי Karl Lagerfeld Confidential
שלא במפתיע, הקפדנות והכשרון התגלו כבר בילדותו. הוא נולד ב-1933 בהמבורג שבגרמניה לאוטו לגרפלד, יבואן מצליח, ולאליזבת, שהייתה כנרת. בזכות עושרה המשפחה עברה בנוחות יחסית את מלחמת העולם השנייה. כבר כילד הוא התעניין באמנות והקפיד על לבושו – נאמר שכבר כילד ענב עניבות. אמו אליזבת השפיעה עליו במיוחד ונראה שהיא אחראית למשמעת העצמית החזקה שלו. מצד שני, הוא הקפיד ללבוש כפפות כי היא נהגה לומר לו שידיו מכוערות, הנחיריים שלו רחבים מדי והשיער שלו מגוחך. גם כשקרל בגר והפך למעצב אופנה מצליח אמו לא מיהרה לפרגן לו והעדיפה ללבוש את בגדיה של המעצבת סוניה רייקל. למרות זאת לגרפלד תיאר אותה כאם מושלמת וסיפר שלפעמים נדמה לו ששופט, חתולתו האהובה, היא גלגול של אמו.
לגרפלד והחתולה האהובה שופט
"זה המקום הכי בטוח בעולם"
הכישרון והיצירתיות העצומים שלו לא התבטאו רק בעיצוב אופנה. הוא היה צלם אופנה שצילם את כל הקמפיינים של שאנל מאז שנות ה-80 ואף הפקות למגזינים מובילים ופרסם את צילומים בספרים והציג תערוכות בגלריות בפריז, לונדון והמבורג, עיר הולדתו. בשנה שעברה הציג לראשונה תערוכת פיסול של מזרקות, שולחנות ומראות עשויים שיש בהשראת ארכיטקטורה יוונית ויחס הזהב, ובשנים האחרונות החל לעסוק בעיצוב פנים עם פרויקטים כמו בריכה ומסעדה במלון מטרופול במונטה קרלו שבמונקו, סוויטות במלון Crillon בפריז ולובי בקומפלקס יוקרתי במיאמי.
הלובי שתכנן בקומפלקס Estates at Acqualina במיאמי
נראה שלגרפלד נטה לאובססיביות, שהתבטאה, למשל, בכמויות האדירות של דיאט קולה ששתה כדי להשיל יותר מ-40 קילו (כדי להיכנס לחליפות של הדי סלימאן, לדבריו), וגם בפריטים שאסף. כבר הזכרנו את 300 מכשירי האייפד ואת הספרים הרבים – לגרפלד הגדיר את עצמו כמכור קשה לספרים והספריות שלו כללו אלפי ספרי ביוגרפיה, היסטוריה ופילוסופיה. את הספרים והחפצים האחרים שאסף החזיק בבתים השונים שהיו בבעלותו, שכל אחד מהם עוצב בסגנון ששיקף את האובססיה העיצובית שלו נכון לאותו רגע.
בשנות ה-70, למשל, כשעמד בראש בית האופנה קלואה הוא עיצב את דירתו הפריזאית בסגנון האר דקו עם רהיטים, ציורים ופריטים מהתקופה הזוהרת - מיטה מפלדת אל חלד מכוסה בסדיני סאטן בצבע חלודה, מנורה עומדת מברונזה, שזלונג וכיסאות משנות ה-30 מרופדים בבד חום ובז׳ וספות בצורת צדפה מצופות לכה מוזהבת ומרופדות בסאטן בצבע לבן שנהב.
ב-1986 קיבל לגרפלד מהנסיך רנייה אחוזה במונטה קרלו בתמורה לכך שיישמר את המבנה ההיסטורי שנבנה ב-1902 ונותר נטוש שנים רבות. לגרפלד השקיע 14 מיליון דולר בשימור ועיצוב האחוזה המבודדת, הניצבת על הר. בחדר השינה שלו הייתה מיטה בסגנון מארי אנטואנט ולחדר היו צמודים שני חדר רחצה: אחד פונה מערבה ומשקיף אל מונטה קרלו, לשעות הלילה, והשני פונה למזרח ומשקיף אל הים התיכון בשביל שעות היום. "זה המקום הכי בטוח בעולם", אמר למגזין W ב-1988, "בלתי אפשרי להתקרב אליו. אין כביש שמגיע לכאן וצריך לעבור דרך שני שערים כדי להיכנס. אין לבית אפילו כתובת כך שאף אחד לא יכול לשלוח לי הנה מכתבים", הוסיף. בסוף שנות ה-90 הוא מכר את האחוזה והיא הוסבה למלון אקסקלוסיבי ולפני כשנתיים החלו להציג שם תערוכות עיצוב נחשבות.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
את דירותיו ברומא ובמונטה קרלו עיצב עם מעצבת הפנים אנדרה פוטמן, חברתו הקרובה, בסגנון ממפיס רווי בצבעים עזים, שחור-לבן, צורות גיאומטריות, הדפסים ופריטים מקוריים של חברי קבוצת העיצוב הנחשבת. כך למשל במרכז הסלון בדירתו במונטה קרלו ניצבת זירת אגרוף של המעצב היפני מסנורי אומדה, בחדר השינה יש ארון בגדים המעוצב כקופסה ענקית בהשראת רשת מזון מהיר של המעצב מיקלה דה לוקי.
הדירה המעוצבת בסגנון ממפיס
אוסף הרהיטים מהמאה ה-18
ככל הנראה הבית הידוע ביותר של לגרפלד הוא הבית בפריז, שעוצב בסגנון המאה ה-18 עם פריטים מקוריים מהתקופה - מיטת אפריון צהובה עם ראש מיטה מרופד ברוקד בעבודת יד ולצדה פסל גדול של מאדאם דו בארי, פילגשו של המלך לואי ה-15, בחדר השינה; כיסאות מתקופת לואי ה-15 בצבע ארגמן, צלחות מחרסינת מייסן וציור שהיה תלוי בכנסייה הפרטית של מארי דה מדיצ'י בחדר האוכל; ורהיטים מאותה תקופה מרופדים בברוקד, משי וקטיפה כחולה ושטיח מוורסאי שהיה שייך למלך עצמו. אובססיביות כבר אמרנו?