אומרים שזבל של אחד יכול להיות אוצרו של אחר. ובכן, אלכסיי וולנטינה קריבוב, זוג רוסים מפרבר קטן שליד העיר ארטיום, הוכיחו את הפתגם הזה היטב כשיצרו לעצמם, באמצעות חלום אחד, הרבה עבודה קשה וערימות אדירות של גרוטאות, טירת אגדות של ממש.
מתחם מיוחד לבעלי חיים
למרות שבני הזוג כבר בגילאי פנסיה, הם עדיין נושאים חיבה מיוחדת לסיפורי אגדות. הם עבדו על יצירת המופת הפרטית שלהם במשך 16 שנים, והתחילו מבית ממוצע לגמרי, אותו הפכו אט אט, בעזרת חומרים שמצאו ברחוב, באתרי בנייה, במזבלה העירונית ומאוחר יותר גם מחומרים שקיבלו מחברים, לארמון של מלך ומלכה.
"לא רצינו להזדקן בבית הקטן והאפור שלנו, ומן הסתם לא יכולנו להרשות לעצמנו לקנות טירה משלנו, אז החלטנו לבנות אחת כזאת בעצמנו", מסביר אלכסיי, שעבד כל חייו בבניין. "ברגע שההחלטה התקבלה, היה ברור שנבנה משהו שמתאים לבני מלוכה. זה היה הפרוייקט הראשון בבנייה שבו הייתי אני המתכנן והבוס, וולנטינה קיבלה את תפקיד המקשטת והמעצבת, כי היא עסקה בעבר בעיצוב פנים. אני מאוד גאה במה שיצרנו, ובעיקר בכך שלא רכשנו חומרים בכלל. הכל נמצא ברחוב, במזבלה, או הגיע מהשכנים. הלבנים, חוטי החשמל, ועד האריחים הדקורטיביים, כל אלה היו חומרים שאיש לא רצה".
הצמד הנלהב החל את העבודות על ארמון הפאר בשנת 1995. כשהטירה התחילה לקבל צורה ראשונית, השכנים שמו לב, והקהילה כולה התגייסה לעזור וביקשה לתרום חומרים וידיים עובדות. 16 שנים אחר כך, העיירה כולה יכולה לעמוד בגאווה לצדה של טירת הזבל האגדית שמעוטרת, כמיטב המסורת הרוסית, באריחים צבעוניים, עמודות וצריחים מהודרים, ומזכירה במעט את בניין הקרמלין המוסקבאי הידוע.
לזוג קריבוב אין ילדים, אך הם יותר מגאים לחלוק את ארמונם עם חיות המחמד שלהם – 14 חתולים ו-3 כלבים, עבורם בנו השניים הרחבה, מין מעון מיוחד בדיוק באותו הסגנון, כיאה לנסיכים ולנסיכות. "זה אמנם לקח לנו המון שנים, אבל לבסוף הגשמנו את החזון שלנו", אומר אלכסיי בגאווה. "כל אחד רוצה להשאיר אחריו משהו בעולם הזה, ולנו היה חשוב להבטיח שהדבר שאותו נשאיר יהיה יפהפה".
