בני הבית: קרין אדרי (27) סטודנטית לעיצוב פנים ב-Fashion Institute Of Technology, ויותם לזר (25) סטודנט למנהל עסקים ב-NYU. אדרי סוגרת שש שנים בעיר הגדולה, את בן זוגה הכירה בניו יורק לפני שנתיים.
מתנה ליום האהבה: שולחן יקר יד שנייה
העיצוב: רוב הבניינים בניו יורק הם כאלו ששינו את המבנה שלהם וחילקו את מבנה הפנים, כדי שיהיו יותר דירות. כמעט בכל בית יש קיר לבנים, הרבה קירות מגבס, וגם רצפת עץ מאוד נפוצה פה. האח המדומה היא גם משהו שחוזר בהרבה דירות - בהתחלה לא כל כך אהבתי אותה, כי היא יותר גבוהה ממני, אפילו שאני 1.70 מטר, אבל בסוף התרגלתי, גם כי הטלוויזיה נכנסה שם בול.
עברנו לדירה בנובמבר האחרון: דירת חדר אחד, חדר שינה וסלון בנפרד בגודל של כ-45 מ"ר. לא יכולנו לערוך שינויים במבנה, אבל גם לא היה צורך, הדירה התאימה לנו בדיוק כמו שהיא. קיר הלבנים הופך את הדירה להרבה יותר מעניינת בעיני, אז ניסיתי להדגיש אותו ולתלות עליו תמונות אמנות שאני אוהבת. גם על האח אני מתכננת לתלות מסגרות עם תמונות של המשפחה והחברים שלי ושל יותם.
רהיט אהוב: הדבר הכי מיוחד בדירה מבחינת ריהוט הוא שולחן הסלון,שקיבלת במתנה מיותם ביום האהבה האחרון: שולחן מחנות רהיטים יקרה במנהטן (CB2) שעד שהחלטנו שאנחנו קונים אותו למרות המחיר, הוא כבר לא היה יותר בחנויות. חברים שלנו שקנו את השולחן הזה וידעו כמה אהבתי אותו, הציעו ליותם לקנות אותו מהם. הוא ניצל את החג והפתיע אותי. יש בנות שהיו מעדיפות פרחים או דובי, אני מעדיפה רהיטים מגניבים לבית.
את האיורים בפינת האוכל קניתי בדוכן ברחוב. בתמונות נראות פאשניסטות שמייצגות את האופנה של פריז, ניו יורק, לונדון ורומא. נורא אהבתי את סגנון האיור ואת הקונספט מאחור. כל זה התחבר לי לעובדה שאנחנו אוהבים לטייל בעולם, ומכיוון שברומא ובפריז עוד לא היינו, אז האיורים האלו מזכירים לנו שיש עוד פערים להשלים.
טאץ' ישראלי: בגלל שאנחנו סטודנטים והתקציב לרהיטים לא היה כזה גדול, איקאה היא המקור העיקרי לאבזור הבית, וככה זה אצל רוב הישראלים שאנחנו פוגשים. אנחנו מכירים לפחות חמישה אנשים עם אותה ספה כמו שלנו, רק בצבעים שונים.
חדר אהוב: הסלון. בדירה הקודמת שגרנו בה לא היה סלון וזה נורא הפריע לנו כי אנחנו מאוד אוהבים לארח. עכשיו, כשיש סלון סוף סוף, אנחנו מבלים בו את רוב הזמן שלנו בדירה ומארחים הרבה. מלבד הסלון, שנינו חולקים אהבה לצילום. ליותם יש מצלמת פילים שהוא עדיין מצלם בה ומפתח תמונות. עם תמונות הפולארויד ביקשנו ליצור מזכרות יותר מוחשיות ולתפוס רגעים יום יומיים פשוטים בבית. בכל פעם שמגיע אורח מעניין, אנחנו מצטלמים איתו ותולים במובייל התמונות
בילוי ביתי: לשבת ביחד בסלון מול הטלוויזיה עם סרט טוב ואדממה (הפופקורן החדש).
שירות של בעלי מקצוע: בכל בניין מתגורר האיש תחזוקה, כך שהוא תמיד זמין ומגיע מהר. השירות כאן בהחלט יותר טוב פה, מקצועי ואמין.
מעבר דירה: יותם טוען שהרבה יותר קל לעבור דירה בארץ. הוא קיבוצניק במקור ושם פשוט מעמיסים הכל על טרקטור וכל החבר׳ה מעבירים ביחד.
כמו בניין בתל אביב
הפינה הישראלית בבית: הספרייה. בכל ביקור בארץ אנחנו עוצרים בסניף סטימצקי בנתב"ג וקונים עוד כמה ספרים לאוסף.
מזכרות מהארץ: אמנות ותמונות מהארץ. ליותם יש קריקטורה של המורה שלו לנהיגה, שחבר שלו, אורי ברגר, צייר לו במתנה. המורה הוא טיפוס מיוחד מאוד במשק ונחשב לסוג של סלב. הוא מורה הנהיגה של ילדי הקיבוץ ושייך לדור הישן של הקיבוצניקים. תכונה ידועה: תמיד מצליח לדחוף רהיטים שלמים לבגאז׳ של הרכב שהיה מוצא בפח במהלך שיעור נהיגה.
אני תליתי את החמסה והפרפר האדומים ממתכת של האמן ז׳וז׳ו אוחיון המוכשר, שהוא אבא של חברה טובה. את הכלבים והחתולים המטאליים מוכרת חברה. הם מגיעים בקופסאות חמודות ועד שאתה לא פותח אתה לא יודע איזו חיה תצא. הסיבה שיש כל כך הרבה זה כי זה ממכר.
דברים שמזכירים לי את הארץ: הבניין שלנו מאוכלס ברובו בישראלים. אני כל הזמן אומרת ליותם שאני מרגישה שאני גרה באיזה בניין בתל אביב. האזור כולו מאופיין כאזור של יהודים - בכל הסופרים באזור יש מוצרים ישראלים, ויש בתי כנסת בכל פינת רחוב.
הכי מתגעגעים: למזג האוויר בישראל. החורף פה ממש קשה. פשוט אי אפשר להצליח להתרגל לקור הזה. וגם לים - העיר הזו הייתה משתדרגת פלאים אם ההדסון לא היה מזוהם והיה אפשר לשחות בו. וכמובן שאנחנו מתגעגעים לחברים ובעיקר למשפחה.
הבית הוא המקום שבו אתה חי או איפה שהלב נמצא? יותם: הבית שלי הוא הקיבוץ ושם הלב שלי נמצא. קרין: אני יותר מסכימה עם התמונה שתלויה לנו בסלון - "home is where you are". כרגע הבית שלי הוא כאן, עד שנחזור לארץ.
במדור הקודם: עושה חיים באריזונה
לכל הכתבות במדור רילוקיישן
מכירים ישראלים שחיים בחו"ל וישמחו להשתתף במדור רילוקיישן? כתבו לנו