הלוקיישן: פריז, רובע ה-10, למרגלות תעלת סן מרטין.
בני הבית: יערה מן, 30, מעצבת אופנה. גרה בפריז בילדותה, שבה לארץ לשירות צבאי ולמדה ב"שנקר". מזה שלוש וחצי שנים חיה ועובדת בפריז.
עיצוב הבית: אני גרה בדירת סטודיו בגודל 25 מ"ר. הסטודיו מכיל פריטים שחברים הביאו לי או ממזכרות שאספתי בנסיעותיי בעולם. הדירה היתה ריקה כשנכנסתי לגור בה. הדבר המרכזי והחשוב שקניתי הוא ארון קיר גדול לכל הנעליים והבגדים, שאת חלקם צברתי במשך השנים ואת חלקם עיצבתי.
מבחינת עיצובית הדירה נקייה ולבנה. לא הגזמתי בצבעוניות ובפרטים מיותרים מכיוון שבמקום עבודתי, שם אני שוהה במשך כל היום, האווירה מלאת גירויים ופרטים וכשאני מגיעה הביתה אני זקוקה לרגיעה ולשקט, שמטעינים אותי בסופו של היום ובסופי השבוע.
בילוי: הבילוי האהוב עלי בבית לאחר יום עבודה ארוך או נסיעה ארוכה, הוא לשכב על המיטה עם ספר ולצפות בנוף פסטורלי שנשקף מהחלון. העובדה שאני גרה בקומה ה-8 מקנה לדירה שקט ואור עד לשעות המאוחרות בקיץ. בסופי שבוע אני יורדת לתעלת סן מרטין שנמצאת ממול ביתי עם בקבוק יין וכוסות פלסטיק, ופוגשת חברים. האווירה שם מאוד מיוחדת ופריזאית, מלאת ברים ומפגשים בשעות היום והערב לאורך התעלה.
חדר אהוב: החדר היחיד בסטודיו הוא גם המקום האהוב עלי.
מזכרות מישראל: תמונת החתונה של סבא וסבתא שלי שאותה לקחתי איתי. בגדים ואביזרים שעיצבו חברי הטובים בארץ, ספרים ומוזיקה בעברית, ופטיש השניצלים של הדס.
דברים שמזכירים לי את הארץ: אין דימיון בין האווירה בפריז לזו שבארץ, וגם הנוף שונה לחלוטין. אולם, כאשר אני עוצמת עיניים, מקשיבה לגלגל"צ ואוכלת במבה נוגט, אני כמעט מסוגלת לשמוע את המציל בחוף "מציצים" צועק: "ילד, תתקרב לחוף, ילד".
הכי מתגעגעת: לסבתא שלי בירושלים, לחברים הטובים בתל אביב. לריצה על חוף הים. לבילויים בתל אביב בכל שעות היום והלילה, לבתי הקפה ולשייק אבטיח ונענע.
הבית הוא המקום שבו אתה חי או איפה שהלב נמצא? בית אינו חייב להיות במקום אחד בלבד. למרות שבמסגרת עבודתי כמעצבת אופנה אני מרבה בנסיעות, מהונג קונג דרך טוקיו, ניו יורק, מילנו או לונדון, למדתי למצוא פינה חמה ונעימה של בית בכל מקום בו אני נמצאת. כמובן שאין יותר בבית מאשר להזיע עם חברים תחת השמש הבוהקת בחוף יפו.
במדור הקודם: בית חם בפראג הקרירה
לכל הכתבות במדור רילוקיישן
מכירים ישראלים שחיים בחו"ל וישמחו להשתתף במדור רילוקיישן? כתבו לנו