פעם, במאה ה-20, דמיינו שבשנות האלפיים ניסע במכוניות מעופפות, שרובוטים ישרתו אותנו ושנקים יישובים בחלל. כל אלה לא התגשמו וכרגע גם לא נראים באופק. מצד שני, לפני 15 שנה לא היה לנו טלפון חכם, פייסבוק עוד הייתה רעיון שכמה סטודנטים בהרווארד השתעשו בו, מצלמות דיגיטליות היו חידוש מסעיר וכדי לרכוש את המותגים האהובים עלינו היינו צריכים לנסוע לחו"ל. כן, טכנולוגיות שונות מתפתחות בקצב מסעיר ובכיוונים לא צפויים וכמעט בלתי אפשרי לחזות איך תיראה הסביבה הביתית שלנו בעוד 30 שנה, כשישראל תחגוג 100. ובכל זאת החלטנו לנסות לגלות מה יהיה - איך ייראו השכונות שלנו? איך יתפקדו הבניינים? איך נתכנן את הדירות שלנו ובאילו טכנולוגיות נשתמש? לצורך כך גייסנו כמה מומחים, שעזרו לנו לצייר תמונה של המגורים בישראל ב-2048.

עוד בערוץ עיצוב הבית: 

היסטוריה גדולה, בקטנה

"מגורים וכל השיח בנושא קשורים להיצע וביקוש שמגלמים מצבים פוליטיים, תרבותיים וסוציו-אקונומיים, לכן קל יותר להביט על העבר ועל ההווה", מסביר פרופ' יוסף פרידמן, אדריכל בעל משרד לתכנון ולעיצוב ומרצה לעיצוב פנים באוניברסיטת תל אביב. "עם קום המדינה היה צורך באכלוס בזמן קצר תוך כדי קליטה מהירה. בהתאם לידע שהיה קיים באותה תקופה נוצרו השיכונים ומבני הרכבת, שנחשבו אז לצפופים. בעקבות תוכניות כמו 'בנה ביתך' התחילה בנייה של בתים פרטיים בכלכלה פרטית, בשונה מהבנייה של הקיבוצים והמושבים - שם האידאולוגיה הייתה אחרת, הבתים היו הרבה יותר קטנים בעקבות פעילות ציבורית גדולה ומשמעותית כמו לינה ואכילה משותפות. בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת קנה המידה של הבנייה הפרטית החל לגדול והוקצן באזורים שהפכו למבוקשים בקרב אוכלוסיות אמידות, שחיקו שכונות ובתים אמידים באירופה ובארצות הברית".

ישראלביץ אדריכלים, חוץ
קנה המידה של הבנייה הפרטית גדל. אדריכלות: דן והילה ישראלביץ' | צילום: עודד סמדר

ומה אפשר להגיד על מצב המגורים שלנו כיום?

"אנחנו נמצאים היום בעולם גלובלי פתוח שמאפשר לנו לדמות ולחקות את מה שקורה בחו"ל וגם להנהיג כאן טכנולוגיות ודרכי ראייה חדשות. כבר היום, וזו מגמה שרק תלך ותתחזק, מבני השיכונים האופקיים מזדקרים כלפי מעלה והופכים למגדלי מגורים ורטיקליים. במקביל נוצרה הקצנה של המגדלים הללו שנבנו למעמד העליון בלבד - מצד אחד מאחדים דירות ליצירת שטחי ענק המשתרעים על פני מאות מטרים רבועים, ומצד שני מחלקים דירות כדי להשכירן ברווח מקסימלי. בעקבות הניסיונות עד כה יש הכרה בעובדה שיש לתכנן מראש סוגים שונים של דירות".

אילו מגמות נראה בעתיד?

"כבר כיום ניתן לראות אצלנו ובכל העולם מגמה של ציפוף המגורים ותכנון של דירות קטנות יותר. גם האוכלוסייה החזקה מתחילה להגר חזרה אל הסביבה האורבנית, שבה הנגישות למרכזי תעסוקה, תרבות ושירותים גבוהה מאוד, וזאת בין היתר מתוך הבנה כי התחזוקה של הבתים הפרטיים הגדולים יקרה ומורכבת. החלום על בית עם גינה, גדר לבנה וכלב עדיין יהיה קיים בעתיד, כנראה, אבל הוא רק יהיה בגדר חלום רחוק ולא מעשי. ככל שהשנים עוברות האוכלוסייה הולכת וגדלה ולכן אנו זקוקים לתכנון צפוף, בלי לוותר על כיווני אוויר ועל צרכים בסיסיים נוספים".

לי אולישה פנטהאוז, ג, חוץ
השיכונים הופכים למגדלים | צילום: שירן כרמל

מגדלי מגורים משוכללים וקהילתיות מסוג חדש 

פרידמן מחלק את האוכלוסייה הישראלית לארבעה סוגים - חילונים, דתיים לאומיים, חרדים וערבים - שיזדקקו כנראה, לפי התחזיות הסטטיסטיות, לחלוקה שווה של השטחים. "כנראה שכל אוכלוסייה תגור בשכונה נפרדת. השכונות יהיו בקשר מתמיד זו עם זו אך לכל אחת יהיה האופי שלה. קצב גידול האוכלוסייה יכריח אותנו להתגורר במגדלי מגורים, כשההבדל העיקרי בין המגדלים האלה לבין המגדלים שקיימים כיום הוא נושא עירוב השימושים. המפלסים התחתונים ייתנו מענה הולם לכל אוכלוסייה, למשל עבור האוכלוסייה החרדית אני יכול לתכנן מכבסה ענקית, מאפייה גדולה שתכיל את מנות החמין והחלות של המשפחות, חנויות למוצרי צריכה שונים ובתי תפילה.

"בין קומות המגורים נפזר חללים ציבוריים, אם נחשוב על אותה אוכלוסייה אז הם יוכלו לשמש כבתי מדרש, כבתי ספר וכחללים לפעילויות שיתופיות נוספות. ייווצרו חיי קהילה עירוניים מסוג חדש. כשהתכנון הוא כזה, אז גם תכנון הדירה יוכל להיות שונה, כי פעילות נכבדת תצא החוצה, אל החללים הציבוריים. מגדל כזה נוכל לתפור לפי צרכיה של כל אוכלוסייה וכך להבטיח איכות חיים גבוהה לכולם".

בניין איכילוב, עיצוב לימור גאייר, מרפסת
צילום: אורית ארנון

החזון של פרידמן כבר מתחיל להתממש ברחבי העולם והמונח co-living צובר תאוצה. במסגרת מיזם WeLive פתחה חברת WeWork שני בנייני מגורים בארצות הברית, בניסיון לעשות למגורים את מה שעשו לחללי עבודה. בבניינים של WeLive אפשר לשכור דירות מרוהטות לגמרי (עד לפריטים כמו מצעים ומגבות) במגוון גדלים ובתנאי שכירות גמישים וגם ליהנות מהשירותים הנוספים שמציע הבניין, בהם חדר אוכל, אינטרנט, שוער בכניסה, שירותי ניקיון, חדר כביסה ועוד – ומחיי קהילה.

"אם היום הרוב המוחלט של האנשים גרים בבית משלהם ואחוז קטן גר בסביבה שיתופית", אומר גיל רוזן, סמנכ"ל השיווק והחדשנות של בזק, "כנראה שמיזמים כמו WeLive יתרחבו ויותר ויותר אנשים יגורו בסביבה שיתופית כזו או אחרת והטכנולוגיה תאפשר להם לתקשר במרחבים האלו. זו תחייה מחודשת של הקיבוץ, ללא שיתוף במשכורות אלא בשירותים. כבר כיום אנחנו בבזק תומכים בפרויקט כזה ומספקים לו טכנולוגיות חכמות שמאפשרות לעשות את זה".

דירת סטודנטים בנגקוק (27)
לצמצם את הדירה ולהשקיע בחללים משותפים. עיצוב: Fabrica | צילום: Fabrica

גדול-קטן, פתוח-סגור

כיום זה אולי נראה לנו משונה, אבל בעבר דירות של 90 מ"ר נחשבו מרווחות במיוחד למשפחה עם שלושה ילדים. החללים היו סגורים ומצומצמים יחסית וביניהם חיברו מסדרונות ארוכים, והסלון והמטבח היו שני חללים נפרדים. החלונות היו קטנים יותר אך התקרות בדרך כלל גבוהות יותר מהגובה הסטנדרטי כיום, שהוגדר על ידי התקנים המינימליים המכתיבים את הבנייה הקבלנית.

WeLive
מודל המגורים החדש של WeLive | צילום: WeLive

עם השנים הדירות והחללים שבתוכן הלכו וגדלו וכך גם הפתחים המכניסים עוד אור, אוויר ונוף פנימה. חלק מהקירות בוטלו לטובת חללים המשכיים ורחבים יותר, כמו החלל הציבורי המקובל כיום, הכולל סלון, פינת אוכל ומטבח בחלל אחד. מכיוון שכיום בדרך כלל שני בני הזוג עובדים ובמקרים רבים ממשיכים את יום העבודה שלהם גם בבית, נוצר צורך חדש בחלל לעבודה בבית – פינת מחשב בחלל הציבורי או חדר עבודה נפרד.

בניגוד לאיחוד הפונקציות בחלל הציבורי, בחללים הפרטיים המגמה הפוכה: במקום חדר רחצה משותף, רובנו שואפים ליחידת הורים נפרדת הכוללת, מלבד חדר השינה, גם חדר רחצה פרטי ולעתים אף חדר ארונות. לפעמים יש אפילו לכל ילד יחידה נפרדת הכוללת חדר רחצה פרטי.

אם חזון מגדלי המגורים המשוכללים של פרידמן יתממש, בעתיד גודל הדירות יצטמצם שוב למימדים המזכירים את הדירות של פעם אך בחלוקה חדשה. "יש היום הרבה דיבור על חוסר שביעות הרצון מהדירה הקבלנית. אחד האלמנטים הקבועים, שנובעים מהרצון למקסם את מספר הדירות, הוא גובה הדירה הסטנדרטי", אומר פרידמן. "בעתיד נוכל לשחק בגבהים, לייצר תקרות גבוהות יותר, שנותנות תחושה מרווחת יותר, או דירות של שניים ושלושה מפלסים. אלמנט נוסף שישתנה הוא המרפסות. מדובר במצרך נדרש מאוד אך בעייתי במגדלים עקב הרוחות החזקות". פרידמן חוזה שבעתיד נראה יותר "מרפסות מזויפות", המכונות גם "מרפסות צרפתיות" – חלון המגיע עד הרצפה ומסביבו מעקה מבחוץ. במרפסת כזו, הוא אומר, "אמנם אי אפשר לארח אך היא מאפשרת לעמוד מול חלון פתוח".

A post shared by ________________________ (@dashmarshall) on

A post shared by téAmore (@teamoreintimates) on

מבחינת חלוקת הפנים פרידמן מאמין כי המגמה הרווחת כיום תתפתח לשני כיוונים עיקריים: "מצד אחד ככל שהמשפחה קטנה יותר יגבר הרצון בתחושה של לופט פתוח, מצד שני נחזור חזרה אל החללים הסגורים יותר, למשל אל שטחים ציבוריים שאינם כוללים את אזור הכנת האוכל והמטבח. בגלל שהמגדלים כיום מעלים אצלנו אסוציאציה של אוכלוסייה אמידה שלא תמיד ידועה בתור מבשלת ומארחת, נוצרת בדירות הללו תחושה של סטריליות, שבה הכל יכול להיות פתוח. אבל כשהמגדלים יתחילו לשרת גם את יתר האוכלוסייה נעדיף לחזור לחלוקה שבה לכל חלל אחד יש את האפיון שלו".

דירה בבזל, עיצוב המעצבות - ליטל רוזנשטיין, מטבח
החללים גדלו ואיתם התרחבו הפתחים/ עיצוב: לוסי ויקנין וליטל רוזנשטיין | צילום: אביעד בר נס

ומה עם טכנולוגיה?

"המגמה הברורה ביותר היא נושא רישות הבית", אומר רן לוי, סופר מדע ומהנדס אלקטרוניקה. "מה שפעם כלל רק חוטי חשמל הפך כיום לרשת ענפה חוטית ואלחוטית. אני מניח שבעתיד נראה הרבה יותר טכנולוגיות של בית חכם ו-IOT (Internet of Things – רשת של חפצים פיזיים עם תוכנה וחיישנים המאפשרים תקשורת בין החפצים, ע"פ), שתי טכנולוגיות שיכולות להשתלב נהדר אחת עם השנייה. הבתים החכמים כיום מאוד יקרים ולא נגישים. בעתיד נראה את זה עובד בצורה יותר פשוטה ואינטואיטיבית. תחומים רבים יישלטו באמצעות תוכנה, מצריכת אנרגיה ועד להזמנת אוכל למקרר.

"זה משתלב עם החזון של ה-IOT, שמשתמש בהמון חיישנים חכמים שמפוזרים בעיר החכמה בכלל ובבית החכם בפרט, הבודקים את אספקת החשמל, יודעים מי נמצא בבית ובאיזה חדר, מה הטמפרטורה בכל אזור ובעצם מודדים כל מה שניתן למדוד". על פי לוי, מה שמונע מהתחום הזה להתפתח כיום הוא נושא של תקינה וסטנדרטיזציה: "יש כמה וכמה תקנים מתחרים בשוק ולא יודעים כיום להגיד איזה תקן יזכה בכל הקופה. כמו המלחמה בין הדי.וי.די לבלו ריי בזמנו. זה מכשול שעוצר את ההתפתחות של זה כרגע כי יש חשש להשקיע בטכנולוגיה שאולי לא תהיה רלוונטית בעתיד".

רוזן מעריך כי בכל בית יהיו בעתיד 50-20 חיישנים שיאפשרו אינטראקציה טבעית בין הדיירים לבין הבית שהם חיים בו: "אם לוקחים לדוגמה את הדלת, הגבול שבין החוץ לפנים, היא תהפוך מאלמנט שכמעט ולא השתנה מאז שהומצא לממשק לכל דבר. היא תדע לזהות את דיירי הבית ואת האורחים, תמפה כניסות ויציאות, תזהה טביעות אצבע, תקרא תווי פנים ואת קרנית העין של המבקרים, תקבל פקודות, תווסת טמפרטורה ועוד". 

לוי חמיצר, ג, מטבח
האם המטבח יישאר פתוח או יחזור להיות סגור. עיצוב: לוי חמיצר אדריכלים | צילום: עמית גירון

אם כל אלה מעלים בכם חששות מ"האח הגדול", מערים חכמות שיעקבו אחרי התנועות שלכם ומחיישנים שימדדו כל ערך אפשרי שניתן למדוד, אתם לא לבד. "אין טוב בלי רע וככל שמרשתים את הבית יותר, כך עולה הצורך באבטחת מידע", אומר לוי. "למשל כיום אמזון משיקה שירות בארצות הברית שמציע מנעול חכם לדלת הכניסה, המאפשר לשליחי החברה לשים את החבילה בתוך הבית ולצאת.

"לכאורה זה נפלא, אבל מן הסתם, כמו כל דבר שמבוסס על תוכנה ואלקטרוניקה, יהיה מי שיצליח בסופו של דבר לפרוץ את זה. אם פעם פורץ היה צריך לפרוץ את המנעול של כל דלת כניסה בשכונה בנפרד, אז במקרה הזה אם יש לך תוכנה מתאימה תוכל לפרוץ את כל המנעולים בשכונה בבת אחת. העולם של הבית החכם מלא באתגרים של אבטחת מידע ושל שמירה על פרטיות בסביבה שהיא מנוטרת, אבל אני מאמין שבבוא הזמן גם ימצאו לזה פתרונות".

מערכת בית חכם
מערכות הבית החכם ישתכללו | צילום: שאטרסטוק

נדפיס בתים, רהיטים ונעליים

טכנולוגיה נוספת שיכולה לשנות את פני התכנון והבנייה שלנו היא ההדפסה התלת מימדית. "המדפסות התלת מימדיות כבר מבטיחות להדפיס בתים", מסביר פרידמן. "בעיניי, בגלל שלא יהיה צורך בעתיד להדפיס בתים פרטיים, הטכנולוגיה תתקדם לכיוון של הדפסה וייצור של אלמנטים למגדלים. אמנם אי אפשר להדפיס מגדל, אך כן אפשר להדפיס אלמנטים שונים עבורו וכך לייעל, לקצר ולהוזיל את עלויות הבנייה".

מנעול חכם של אמאזון
מנעול חכם של אמזון | צילום: אמזון

>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק

בקנה מידה קטן יותר המדפסות התלת מימדיות יהפכו למוצר סטנדרטי שקיים כמעט בכל בית. "ב-2048, כשאני אקנה נעליים אני אקנה את העיצוב אונליין ואדפיס אותן בבית", אומר רוזן. "כמו שיש לנו מזווה בבית כיום, כך כנראה שבעתיד יהיה לנו חדר הדפסה שיאפשר לנו להדפיס כמעט הכל, מביגוד והנעלה ועד רהיטים. אם אני מארח, למשל, אוכל להדפיס שולחן וכיסאות. כנראה שמוצרי הצריכה והחפצים שנדפיס יהיו עשויים מחומרים מתכלים שנוכל למחזר אותם ואפילו להדפיס מהם שוב. היחסים שלנו עם המותגים ישתנו. במקום שהם ימכרו את הדבר עצמו, הם ימכרו את העיצוב של הדבר ואת הפקודות למדפסת, יותר דומה לחברת תוכנה מאשר לחנות".

מוקפים במסכים

המסכים – טלוויזיות, סמארטפונים, טאבלטים ומחשבים – הם היום חלק בלתי נפרד מחיינו. כך יהיה גם בעתיד, אבל המסכים עצמם כנראה ישתנו מאוד, יהיו גמישים וזולים יותר ואפשר יהיה להדפיס אותם בכל גודל. "עיצוב הבית העתידי יושפע לא רק מצבע הקירות וממיקום החלונות, אלא גם ממסכים גמישים שנוכל לעטוף ולכסות באמצעותם קירות ואלמנטים תלת מימדיים שלמים", אומר רוזן. "כך, במקום להסתכל על קיר אטום כשאנו יושבים בסלון, נוכל לראות נוף של ים, של ג'ונגל אקזוטי או של כל דבר אחר שעולה בדעתנו".

"מדובר בחומרים שיודעים לקבל זרם חשמלי ולהידלק ונוכל להקרין עליהם ברזולוציה גבוהה מאוד", הוא מסביר "חלק מהמסכים יוכלו לתפקד גם כטלוויזיה בדומה למה שאנחנו רגילים אליו כיום, נסמן על המסך עם האצבע את שטח ההקרנה ואז לא נזדקק למכשירים של היום. תארו לעצמכם איך תיראה שיחת וידיאו על מסך כזה, איך נוכל להרגיע תינוק בוכה עם קיר שהופך לשמים זרועי כוכבים ואיך נוכל להירגע אחרי יום ארוך בעבודה עם אווירה של ים. חללים קטנים ירגישו גדולים וכל זה יתחבר גם לפונקציונליות בעזרת רשת התקשורת של הבית החכם. כל תפיסת המרחב שלנו תשתנה וזה יהפוך להיות חלק בלתי נפרד מעיצוב הפנים, וזה לא כל כך רחוק מהיום".

סייעו בהכנת הכתבה: פרופ' יוסף פרידמן, גיל רוזן, רן לוי