כמה זמן לוקח למשפחה ממוצעת לבנות בית? שנתיים-שלוש? אם ממש מתאמצים ומתמסרים למשימה יש בעלי מזל שיצליחו להשלים אותה ב-12-9 חודשים. צוות ההפקה של 2025, לעומת זאת, בנה עיר שלמה בחצי שנה בלבד. תכנון הפרויקט אמנם החל שנה קודם לכן, אבל את בניית העיר והעיצוב שלה בפועל עשו אנשי ההפקה בשישה חודשים.
המעצב מיכאל ששון מודה שמדובר היה בזמן קצר מדי, אבל העשור שבילה בעיצוב בתי ״האח הגדול״ והניסיון שצבר עזרו לו להרכיב את הפאזל המאתגר הזה בשיתוף המעצבת דולה אדיר. ״כשקיבלתי את התיאור הראשון של הפרויקט, היה בו משהו שחשבתי שהוא נורא מדליק״, הוא אומר. ״הרעיון של עיר חדשה הוא נושא חם - איך בונים עיר, איך מפעילים עיר עם כוחות חדשים, חשמל, תקשורת וכו׳. יש הרבה מאוד תקופות באמנות שעסקו בזה ולכן יש הרבה חומר שאפשר להשתמש בו כהשראה. היו תקופות באמנות ובקולנוע שהתפעלו מערים שעובדות כמו מכונה משוכללת, וממרחק של מאה שנה זה נראה ציורי ונאיבי. הלכתי לשם באופן די טבעי, ולכן יש הרבה קשתות ותחושה של זרימה. עשיתי גם שימוש במוטיבים של תקופת האר-דקו, שהשתמשו ברעיונות של צבירה של עושר ושל כוח באופן רומנטי וחיובי אבל גם על דרך השלילה. הייצוגים של העיר היו גם מאיימים, כל הרעיון של עיר חדשה יצר לאורך ההיסטוריה הרבה עניין והתלהבות, אבל גם קצת חרדה״. בעיר נבנו בניין עירייה, חנות בגדים, בנק מסעדת שף ובית קפה של לנדוור. לעיצוב בית הקפה ולהקמתו הייתה שותפה אלונה אליאסי, משלב התכניות דרך בחירת הריצוף והתאמת הצבעים ועד ההקמה. בנוסף, יש במתחם אזורי שינה שונים: אכסנייה ובה תאי שינה קטנים, בית פרטי (הכולל סלון, מטבח, חדרי שינה ומרפסת) ומלון יוקרתי.
יש באמת הרבה מאוד אלמנטים מעגליים על הסט - הכניסה, הספסלים, עיצוב הפנים של המלון. מה המשמעות של המעגל?
״האמת היא שבהתחלה רציתי לתכנן עיר עגולה. המוטיב של המעגל קשור לאיזו אוטופיה של חברה סגורה, חדשה, שממציאה את עצמה מחדש ויש בה שוויון בין הפרטים, קצת בניגוד למה שאנחנו בדרך מכירים כחבורה של אנשים או משפחה בריאליטי. זה מודל יותר מעניין בעיניי, משהו שיתופי. בנוסף, העיגול גם מייצג שליטה וכוח, טכנולוגיה. זו עינית, זה כפתור, זו תקשורת״.
2025 היא שנה בעתיד, אבל בעתיד הקרוב. איך זה השפיע על העיצוב?
״מהצד שלי, הפרויקט לא הוגדר כמשהו עתידני, אלא כסביבה עירונית שצריך לנווט בתוכה ולהסתדר בה. זה שונה מהותית מפורמטים שבהם המתמודדים הופכים להיות דיירים של בית אחד. במקרה הזה, הם בעלי בתים שונים, ובנוסך ישנן הרבה יותר סצנות רחוב. לכן, הבנייה של הדבר הזה הייתה קצת אחרת. בניגוד לתוכניות ריאליטי אחרות זה לא עיצוב לעונה חד פעמית, אלא עיצוב של הפקת טלוויזיה שתימשך מספר עונות. בהפקות קצרות, תמות עיצוביות יכולות להיות קיצוניות יותר, אבל פה היה צורך לייצר משהו שהבסיס שלו מספיק מוכר וקלאסי כדי שהוא יוכל להחזיק כמה עונות״.
מה מייחד למשל את הבית הפרטי?
״הבנו שאנחנו רוצים פינה נאיבית יותר, שעשויה מחלק אחר של התרבות המערבית - מבחוץ הוא בית פרברים אמריקאי, הוא טיפה מבודד, ומבוסס בין השאר על הדימוי של העיירה הפרברית מ'המופע של טרומן'. בניגוד למלון, העובדה שבבית הפרטי נמצאים כל פעם שלושה מתמודדים אחרים, גרמה לכך שלבית יהיה אופי של דירת שותפים, שיש בתוכה כבר חיים. מכאן נובע העומס העיצובי שיש בתוך הבית״.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
איך בחרת את פלטת הצבעים?
״הייתה הרבה מחשבה על מינון. מצד אחד, צריך להכניס לפריים צבע גימיקי, כמו שאנחנו מכירים מתוכניות אחרות, ומהצד השני צריך לשוות לסט רקע עירוני מוכר, שהוא לא מאוד צבעוני. היו כל מיני שלבים לתהליך הזה, ונזרקתי הלוך וחזור מעיצוב צבעוני מאוד לניטרלי מאוד. בסופו של דבר, המבנים העירוניים נשארו בהירים וקלאסיים ובכל מקום אחר שאפשר היה להזריק צבע - שמחתי לעשות את זה״.
לרוב מעצב לא זוכה לראות את הפרויקט שלו בשימוש אחרי שהוא סיים את עבודתו, וכאן אתה יכול לצפות בו 24 שעות ביממה. בעבר אמרת שאתה לפעמים נוזף במשתתפים מהספה בבית כשהם מזיזים חפצים. איך חוויית הצפייה שלך עכשיו?
״אמנם יש לי אובססיה לגבי כל פרט ופרט, ואני בדרך כלל עובד כארט דירקטור על סטים של פרסומות ושם יש לי שליטה מלאה בכל התהליך, אבל אני פחות חווה את זה. אבל יש בזה גם משהו נחמד, כי אני בעצם נהנה לקבל את המוצר המוגמר רק ברגע שמופעלת המצלמה, ואז מתגלים דברים שלא חשבתי עליהם, כמו השתקפויות שלא צפיתי. זה קצת כמו להסתכל בקליידוסקופ״.
יש משהו שאתה מסתכל עליו בדיעבד ואומר - הלוואי שהייתי יכול לשנות את זה?
״תמיד יש פער מסוים שנשאר בין הדברים שחשבת להספיק למה שהספקת בסופו של דבר. תמיד אפשר לשפר, אבל אני חושב שגם אני וגם ההפקה יכולים מאוד להחמיא לעצמנו, בעיקר בהתחשב בלוח הזמנים הצפוף״.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן