בקיבוץ שדה נחמיה שבצפון הארץ, מול מטע אין סופי, חיים זוג הורים ושלוש בנות מתבגרות. "בעל הבית הוא איטלקי ממילאנו בירת העיצוב - אוהב עיצוב מושבע שבשעת הצורך וכתחביב מנגר כל מיני אלמנטים - חלקם משולבים בעיצוב הבית. בשנות העשרים לחייו הגיע כמתנדב לדרום הארץ לקיבוץ מגן ושם הכיר את אשתו לימים, בת הקיבוץ שמצאה ועודנה מוצאת את החן בפשוט ובצנוע", מספרת מספרת האדריכלית שמרית משען אברמוביץ. הסינרגיה בין השניים יצרה מערך של מרקמים, צבעים ואלמנטים ששולבו בבית: חלקם ייצור עצמי שלהם, חלקם נקנו במיוחד עבור הבית הזה, אבל הרוב נאסף במשך שנים שבהן טיילו בני המשפחה בכל העולם ואספו חוויות, סיפורים ומזכרות רבות. הם בחרו להתחיל יחד את חייהם במקום חדש וראשוני לשניהם ועברו לצפון לקבוע את משכנם.

שמרית משען, חוץ (צילום: רן ארדה)
קיבוץ שדה נחמיה, מול מטע אין סופי | צילום: רן ארדה
שמרית משען, חוץ (צילום: רן ארדה)
קריצה לכיוון בית כפרי איטלקי | צילום: רן ארדה
שמרית משען, חוץ (צילום: רן ארדה)
צילום: רן ארדה
שמרית משען, חוץ (צילום: רן ארדה, עיצוב שמרית משען אברמוביץ)
דלת הכניסה. נקנו מאספן דלתות שייבא אותן מסוריה | צילום: רן ארדה, עיצוב שמרית משען אברמוביץ

שמרית משען, דלת (צילום: רן ארדה, עיצוב שמרית משען אברמוביץ)
בית שידע להכיל בתוכו קשת גדולה של גוונים | צילום: רן ארדה, עיצוב שמרית משען אברמוביץ

עוד בערוץ עיצוב הבית:

דלתות שיובאו מסוריה

הבית תוכנן ונבנה בתהליך שנמשך קרוב לשנתיים. "לבני הזוג טעם מעולה, והדקדקנות והירידה לפרטי הפרטים היו לי כאדריכלית שיעור מאלף. כשהגעתי לבית הסתחררתי מעומס הפרטים - אבל מבחינתם מזכרת שלא יועד לה מקום בתכנון הבית היא זיכרון שנפרדים ממנו לשלום ועם זה אי אפשר היה להשלים. אז תכננו בית שידע להכיל בתוכו קשת גוונים גדולה, סגנונות, צבעים ובעיקר המון סיפורים", מתארת משען אברמוביץ.  

בין הפריטים המיוחדים שעון חול עתיק וכורסת עור ירוקה שבעל הבית ירש מסביו; מיכל הזרעה שבעלת הבית ירשה מסבה שהיה רועה צאן בראשית הקיבוץ; קרני שור מטיול בספרד ומסיכות מביקור בוונציה; מאזניים מקורסיקה וגונג מסין, סט מנורות מפריז, סט צלחות מטוסקנה ואריחים מצוירים שנקנו בשוק הפשפשים ביפו והוטמעו בקיר.

את מנורות הפסיפס הצבעוניות הכינו בני המשפחה יחד, בדומה לתריסי העץ שעליהם עמלים בימים אלו. דלת הכניסה ודלתות ארון המעילים נקנו מאספן דלתות שייבא אותן מסוריה, ואחר כך שופצו, שויפו ונצבעו. "אני בטוחה שלאורך הזמן, בכל ביקור שלי הבית ישנה את פניו. ככל שייאספו יותר זיכרונות כך יגדל עומס הפריטים בבית. כששומעים את הסיפור מאחורי הפריט העומס הופך לעושר".

שמרית משען, חוץ (צילום: רן ארדה)
צילום: רן ארדה
שמרית משען, סלון (צילום: רן ארדה)
שלוש קשתות מחודדות שמשמשות יציאה וכניסה לפרגולה | צילום: רן ארדה
שמרית משען, סלון (צילום: רן ארדה)
צילום: רן ארדה
שמרית משען, סלון (צילום: רן ארדה)
הדיירים דרשו בית פונקציונלי המתאים בדיוק לצורכיהם | צילום: רן ארדה
שמרית משען, שולחן (צילום: רן ארדה)
צילום: רן ארדה

שמרית משען, סלון (צילום: רן ארדה)
צילום: רן ארדה

פרטיות לבנות המתבגרות

הדיירים דרשו בית פונקציונלי המתאים בדיוק לצורכיהם, כזה שאינו מנקר עיניים, וכזה שמכיל את כל המזכרות שהם אוספים מהטיולים ברחבי העולם. הפרטים התכנוניים בבית נעשו מתוך מחשבה לתת לבית מראה כפרי אבל לא כבד. החל מכרכובי החלונות, דרך אבן החירבה העוטפת את קירות הבית דרך גג הרעפים עם הקורות הגלויות, תעלת מיזוג חשופה מפח וכלה בדלתות יציאה מפרופיל בלגי ברזל.

הבית בנוי על שטח צר וארוך ולכן הכניסה אליו תוכננה ממרכזו. חלקו הציבורי פונה אל הנוף הפתוח וחלקו הפרטי עם חדרי השינה מאחור. הסלון והמטבח תוככנו כך שיהיו נגישים ככל האפשר אל החוץ ועל כן עוצבו שלוש קשתות מחודדות ששלושתן משמשות יציאה וכניסה לפרגולה בחזית הראשית. לכל אחת מן הבנות תוכנן חדר שינה רחב ידיים עם יציאה לחצר האחורית – כדי שגם להן תהיה פרטיות.

שמרית משען, שולחן אוכל (צילום: רן ארדה)
בני המשפחה טיילו בעולם ואספו מזכרות רבות | צילום: רן ארדה
שמרית משען, שולחן אוכל (צילום: רן ארדה)
צילום: רן ארדה
שמרית משען, ספרייה וחלל (צילום: רן ארדה)
צילום: רן ארדה
שמרית משען, ספרייה (צילום: רן ארדה)
צילום: רן ארדה
שמרית משען, קמין (צילום: רן ארדה)
הסלון והמטבח נגישים ככל האפשר אל החוץ | צילום: רן ארדה

שמרית משען, מטבח (צילום: רן ארדה)
המשימה: להביא את איטליה לקיבוץ | צילום: רן ארדה

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

בית שיחבק את הזיכרונות

"תהליך התכנון מול בעלי הבית היה עבורי חוויה מאלפת. שניהם בעלי טעם טוב ומשובח שהציב בפניי סטנדרט מאוד גבוה. ידעתי שאני צריכה להביא את איטליה לקיבוץ אבל עדיין לא לתת הרגשה שהבית הוא נטע זר למקום - לאורך כל התכנון הקפדתי על המינון הנכון, כדי שהבית לא יתחפש לבית איטלקי כפרי אלא רק יזרוק קריצה לכיוון. מהיכרותי את בעלי הבית ידעתי שהוא יכיל את כל זיכרונות המסע שלהם בעולם, על כל עושר הצבעים, המרקמים והחומרים השונים שהם מביאים איתם. אז תכננתי בית שידע לחבק את כל זה".

שמרית משען, מסדרון (צילום: רן ארדה)
צילום: רן ארדה
שמרית משען, ספרייה (צילום: רן ארדה)
צילום: רן ארדה
שמרית משען, ג, רחצה  (צילום: רן ארדה)
צילום: רן ארדה
שמרית משען, ג, רחצה  (צילום: רן ארדה)
צילום: רן ארדה
שמרית משען, ג, רחצה  (צילום: רן ארדה)
צילום: רן ארדה
_OBJ_OBJ_OBJ_OBJ_OBJ

_OBJ

אדריכלות ועיצוב פנים: שמרית משען אברמוביץ