כמעט 2.5 מיליון ילדים התחילו ביום חמישי את שנת הלימודים החדשה, וכמה עשרות מתוכם זכו לעשות זאת בשני גני ילדים מעוצבים וחדשים בירושלים. "אני מאמינה שתכנון ועיצוב אדריכלי טובים יותר לילדים מאפשרים להם לגדול ולהפוך לאנשים יצירתיים וסקרנים שממשים את הפוטנציאל שלהם במלואו", אומרת המתכננת אדריכלית לילך פלד, בעלת משרד "פלד אדריכלים" המתמחה באדריכלות ועיצוב לילדים. שני הגנים הם גני עירייה, ופלד תכננה אותם במסגרת הגשת 'קול קורא' למשרד החינוך בנושא עיצוב מרחבי הגן העתידי ובליווי המכון לחינוך דמוקרטי.
בגן הראשון, ששטחו 130 מ"ר, לומדים ילדי השכונה וכן ילדים ששוהים עם אמהותיהם במקלט לנשים נפגעות אלימות. "לנשים שבורחות מבתים אלימים אין יותר בית ולילדים שלהן אין חדר ילדים משלהם עם טפטים, וילונות ומשחקים. הם הולכים לישון במקלט לנשים מוכות בחוסר ודאות ובפחד ממה שצופן להם העתיד. היה לי חשוב שגן הילדים שלהם יהיה עבורם מפלט מהמציאות שהם נמצאים בה", אומרת פלד. לשם כך התייעצה פלד עם הגננת ועם פסיכולוגית המתמחה בטיפול בילדים מרקע אלים.
הגננת ביקשה מפלד לתכנן מרחב שבו תוכל לעבוד עם הילדים על ויסות חושי ותנועה והיה חשוב לה לתכנן במה שבה יוכלו הילדים להופיע ותשמש בשעות הערב להרצאות להורים. פלד אומרת שבפרויקט הזה הקדישה תשומת לב מיוחד לפרטים. "ירדתי לרזולוציה של עיצוב מוצר ויצרתי שלטים קטנים עבור הילדים עם שפה עיצובית ייחודית שבה הם יכולים להביע רגשות באופן לא מילולי".
בגן יש כמה מרחבי משנה. מרחב אחד משמש תנועה וויסות חושי המיועד לעבודה פרטנית של הצוות החינוכי עם הילד/ה. זהו מרחב צבעוני ונעים שמעודד תנועתיות מגוונת, ויש בו במה, וילון, פרגודים, מראות ותחפושות למשחק סוציו-דרמטי כדי לעודד את הילדים לבטא את עצמם בחופשיות. המרחב השני הוא מרחב למידה, חקר, יזמות ויצרנות שבו הילדים יכולים לבנות ולהכין יצירות אמנות, ויש בו ארונות עם מגוון רחב של חומרי יצירה, קירות לתליית הציורים, וקיר תצוגה לעבודות תלת מימדיות הכולל קופסאות עץ הממוסגרות במסגרת עץ ירוקה. מרחב נוסף הוא מרחב רגוע למנוחה ושיח תוך שימוש במוצרים מעץ שעיצבה פלד במיוחד במטרה לעודד את הילדים לשתף ולהביע רגשות.
בגן השני, מספרת פלד "היה חשוב לי לתרגם באמצעות התכנון והעיצוב את מטרת העל של הגננת ליצירת מרחב חינוכי שמהווה גם הזדמנות ליצירת קשר עם הקהילה בשלושה רבדים: הרובד העירוני, הרובד הלאומי והרובד הבינלאומי. כששוחחנו לראשונה, סיפרה לי ימית הגננת שהעיקרון המנחה שעל פיו היא פועלת הוא 'ואהבת לרעך כמוך' וכפועל יוצא תרומה ושותפות של הילדים כחלק בלתי נפרד מהמארג הקהילתי".
גם את הגן הזה, ששטחו 115 מ"ר, היא חילקה למרחבי משנה: מרחב למפגש ומשחק סוציו-דרמטי, מרחב אמנות שמנגיש לילדים מגוון חומרי יצירה, מרחב למידה עיונית וחקר שבו יכולים הילדים לעבוד בקבוצות קטנות או ללמוד עם טאבלט, ומרחב לרגיעה ומנוחה.
פלד בחרה להתמחות בעיצוב לילדים בעקבות חוויות מילדותה שלה. "נולדתי בארץ, הלכתי כמו כולם לגן עירייה רגיל של משרד החינוך עם קוביות עץ, ארגז חול וגדר ירוקה. אבל הכל השתנה כשבגיל צעיר עברנו ללונדון, והבנתי פתאום שיש ילדים שגדלים בתרבות אחרת ובסביבת מגורים ולימוד שונה לגמרי", היא מספרת. "החזרה לארץ בתחילת שנות ה-90 לא הייתה קלה. מעבר לקושי הרגיל של ילדה שמגיעה לבית ספר חדש והשוני התרבותי בין אנגליה לישראל, הסביבה הלימודית הייתה שונה מאוד. התחלתי ללמוד בבית ספר יסודי בראשון לציון ולא הבנתי למה לא רואים את השמים דרך התקרה כמו שראו שם, למה חייב להיות מסדרון אינסופי, קר ומנוכר, למה הכיתה בישראל אפרורית ומשעממת, למה אין בצמוד לבית הספר חורשה ירוקה שבה מתקיימים שיעורים, ועוד שאלות. עם הזמן הבנתי שצריך להיות שינוי ושאני רוצה להיות חלק מהשינוי הזה".
היא התמחתה במשרד אדריכלים גדול שמתכנן מוסדות חינוך, וב-2018 הקימה משרד המתמקד בעיצוב לילדים. "ילדים היום מבלים יותר ויותר שעות במסגרות החינוכיות, הצרכים שלהם שונים מהצרכים שהיו לנו כילדים", היא אומרת." הם דור אחר שיש לו יותר נגישות למידע, דור שיודע ליזום יותר, שיודע לתעל את הטכנולוגיה למען המטרות שלו בזמן קצר יותר, דור שיעבוד בעתיד בעבודות שחלקן לא הומצאו אפילו. ולמרות כל אלו - התכנון והעיצוב של הרבה מאוד מוסדות חינוך בארץ לא שונה מהותית מאיך שהיו לפני 40 שנה. איך זה יכול להיות? ניצני השינוי הזה קורים עכשיו בכל הארץ ובמקומות רבים בעולם, הוא אפילו מיושם כבר בשנים האחרונות בחלק מדרישות משרד החינוך לתכנון ועיצוב מוסדות חינוך".
כדי להתאים את הגנים לילדי המאה ה-21, היא מסבירה, "חשוב שכל החלטה תכנונית ועיצובית תיבחן בהקשר של אם היא עונה על צורכי ילדים בשלושה היבטים: צרכים רגשיים, קוגניטיביים וחברתיים. אנחנו יודעים היום שהשנים הראשונות של ילדים הן חלון הזדמנויות חשוב וחד פעמי, זו תקופה שתקבע במידה רבה איזה מבוגרים הילדים האלו יהפכו להיות. הסביבה החינוכית היא גם שחקן חשוב מאוד בגיל הרך ומשום מה נוטים להמעיט בחשיבותה", היא מוסיפה.
מה נרוויח מסביבה חינוכית מותאמת לילדים?
"ילדים רואים וחווים אחרת את החלל מאיתנו. אם אנחנו רוצים שהם יזמו ויהיו מעורבים בתכנים החינוכיים, אנחנו חייבים לתכנן ולעצב את המרחב באופן שמעודד את המעורבות שלהם. מלבד הקניית מיומנויות למקצועות העתיד, יש קשר ישיר בין איך שהסביבה שהחינוכית מתוכננת ומעוצבת לבין הקטנת מקרי אלימות ושיפור יכולות קשב וריכוז" מסבירה פלד.
פלד מסבירה כי יש שלושה עקרונות חשובים שבאו לידי ביטוי בפרויקט הגנים: אדריכלות חווייתית שמעודדת סקרנות ומאפשרת לילדים מגוון של אפשרויות משחק ולמידה; חלוקה חדשה של מרחבי הגן שיוצרת משחק מודולרי שמאפשר גמישות ורב תכליתיות; ושימוש מושכל בצבעים ובצורות היוצרים תנועה. "אני לא מאמינה בתפיסה המיושנת של חלוקת מרחב הגן עם עומס של פינות שונות. אני חושבת שהחוכמה היא לתכנן כל מרחב בגן באופן מודולרי ובאופן שכל המרחבים עובדים יחד באופן הוליסטי. כל מרחב צריך להתאים לכמה שימושים ולאפשר לילדים ליזום להיות שותפים פעילים שבוחרים איך הם משתמשים בחלל ולעיתים אף משפיעים כיצד יהיה מעוצב", היא אומרת.
בניגוד למראה הנפוץ של גנים המתאפיינים בבליל צבעים אקראי, שני הגנים החדשים מתאפיינים בצבעוניות ברורה ומוקפדת. פלד מסבירה שהיא בוחרת את הצבעים והשילובים בהתאם לשתי תפיסות משלימות – חינוכית ואדריכלית. "אנחנו יודעים היום, בעקבות מחקרים אקדמיים שנעשו בנושא, שלצבעים יש השפעה גדולה על ילדים. אחד המחקרים המכוננים שנעשה עוד ב-1993 באוניברסיטת קליפורניה מצא קשר ישיר בין צבעים ספציפיים לבין רגשות שהם מעוררים בקרב ילדים. החוקרים הראו שצבע מסוים יכול לעורר רגשות של שמחה בעוד שצבע אחר מעורר אצל ילדים עצב, יש צבעים שיעוררו כעס. יש צבעים שעוזרים לילדים להתרכז ושיש צבעים שמסיחים יותר מדי את הדעת", היא אומרת. "בנוסף מנחה אותי נקודת המבט האדריכלית - אחד היסודות של אדריכלות מודרנית הוא form follows function, כלומר העיצוב והתכנון צריכים לשרת את הפונקציה של החלל באופן מיטבי".
האם הגנים לא נראים ריקים יחסית לגנים מוכרים?
"יש כאן הימנעות מכוונת מעודף גירויים ועומס כחלק מהאג'נדה החינוכית-אדריכלית שלי וזה משהו שגם תואם בפן החינוכי עם המכון לחינוך דמוקרטי שליווה את הצד הפדגוגי של הפרויקטים מול הגננת ומולי, והתכנון נתן לזה מענה. הימנעות מעודף גירויים זו דוגמה לאחד מיני עקרונות רבים שבעבר ראינו בעיקר בחינוך המיוחד והיום זה כבר משהו שהוא במיינסטרים. המפתח הוא תכנון נכון של אחסון ייעודי שמספק מענה אופטימלי עבור הצוות החינוכי שלו יש חופש לבחור במה להשתמש ומתי, ובמקביל לילדים נשאר מרחב מרווח שאותו הם יכולים לבחור איך לשנות ולעצב. אלו לא גנים ריקים אלא גנים שהציוד מאוחסן בהם נכון וחכם מבחינת נגישות. הגנים לא באמת יכולים להיות מסודרים כל הזמן ואנחנו לא רוצים שילדים יהיו במקום שבו הם צריכים להחזיר כל משחק למקום מיד אחרי שהם שיחקו, ואנחנו לא רוצים שהילדים שלנו יגדלו בסביבות סטריליות מדי. ילדים צריכים להתלכלך, צריכים גם בלגן, צריכים מרחב שמאפשר חופש ויצירתיות. ילדים צריכים שיאפשרו להם להיות ילדים".
מה התגובות לגנים שאת מעצבת?
"התגובות הן הדבר הכי משמח ומרגש בעבודה שלי. אחרי כל הבירוקרטיה והקשיים להוציא פרויקטים לפועל, אני אוהבת לראות את התגובה של הילדים, ההורים והצוות לגן החדש. הילדים תמיד מסתערים על הגן, מוצאים דרך מקורית 'לקרוא' את החלל ואני לומדת הרבה מלהסתכל עליהם חווים אותו בפעם הראשונה. הלוואי שיכולתי להיות בכל הגנים שתכננתי לאורך השנים ביום הראשון שהילדים נכנסים אליכם, לצערי זה לא אפשרי טכנית. ההורים היו מאוד נרגשים כשהם פתחו את הדלת וראו את השינוי, עמדו כמה שניות בכניסה לגן ולא האמינו שזה אותו מקום", מספרת פלד, "הגננות והצוות מספרות שהן לא מצליחות להבין למה, אבל זה פשוט עובד. חשוב לי לומר שהגיבוי שקיבלתי לאורך כל הדרך ממנח"י (מנהל חינוך עיריית ירושלים) היה יוצא דופן והפרויקטים לא היו מצליחים בלעדיהם".