מדד הקומפקטיות: עיצוב דירות קטנות

בית גדול הוא החלום של כולנו. נדמה לנו שככל שיהיה מרחב גדול יותר, כך יהיה לנו נוח יותר להתנהל במרחב הביתי, גם בחלל הציבורי וגם בחללים הפרטיים. מדד חדש שפותח בסטודיו XS ונקרא מדד הקומפקטיות מבקש להתייחס לשבעה פרמטרים בעת בחירה ותכנון של בית מגורים. ההסתכלות השלמה הזאת מביאה בחשבון את גודל החלל, כמובן, אך גם גורמים נוספים. כאשר משקללים את כולם, בשילוב הצרכים של הדיירים, מקבלים את סך הציפיות ממקום מגורים, מתכננים ביעילות, וממקסמים את החלל.

שבע הקטגוריות של המדד הן: קרבה למרכז עירוני, מטר רבוע לנפש, עלות למטר רבוע, ייעול תנועה, חללים חופפים, מ"חדרים" ל"חללים מוגדרים" וחללים ארוזים. במסגרת תערוכה שתיפתח בנמל תל אביב בגלריה זהזהזה ב-9.2.2017 יושקו עקרונות המדד לציבור הרחב, לאחר שכבר הוצגו במועצה לבנייה ירוקה, בטכניון, באוניברסיטת תל אביב ובבצלאל. עקרונות המדד מתאימים ליישום גם על ידי בעלי מקצוע אך גם על ידי הקהל הרחב, מכיוון שברוב המקרים בחירת הנכס ורכישתו נעשית על ידי הלקוחות ללא ליווי מקצועי.

מדד הקומפקטיות (צילום: גדעון לוין) — צילום: גדעון לוין

עוד בערוץ עיצוב הבית:

מחיצה וארון במקום קירות

דירת 60 מ"ר בבניין לשימור במרכז תל אביב, שבה שני חדרים. בתהליך הבחירה והתכנון של הדירה הובאו בחשבון שבעת הרכיבים של מדד הקומפקטיות, והיא כעת דוגמה נפלאה ליישום שלהם בשטח. בתהליך השיפוץ המרפסת הוכנסה פנימה, והשטח הוגדל אך מספר החדרים נשאר זהה. הלקוח ביקש לתכנן דירה שתתאים לו אישית, כדייר יחיד, מה שאפשר התאמה מדויקת למידותיו, הרגליו ורצונותיו שלו בלבד. פונקציות וגדלים של חללים נבחנו מחדש, ויושמו בפרופורציות ומיקומים שונים מהמקובל.

חדר השינה, שהוא בדרך כלל החדר האינטימי ביותר בבית ומרוחק מהאזור הציבורי מוקם כאן צמוד לכניסה, אך במקום קירות אטומים סטנדרטים הוא סגור בוויטרינה שקופה עם וילונות. כך מבואת הכניסה שצמודה אליו יותר מרווחת ופתוחה ובעת אירוח (או בלגן) הווילונות נסגרים ועדיין נותרת מחיצה עם אופי במקום קיר ארוך ולבן.

ארון דו צדדי מפריד בין חדר השינה לאזור הציבורי במקום קיר בנוי. כלפי חדר השינה הוא ארון בגדים, ומעברה השני של מחיצת הזכוכית הוא משמש ארון כניסה קטן. כלפי המטבח הוא מתפקד כארון מזווה ובהמשך כלפי הסלון כארון טלוויזיה ומדפים דקורטיביים.

ללא חדר עבודה נפרד

חדר הרחצה - קיבל נתח משמעותי מהחלל והפך לחדר עם כמה חלוקות פנימיות: יבש ורטוב, פתוח וסגור. דלת מסגרות שקופה מובילה אל האזור הפתוח והיבש - כאן אל מול חלון גדול מוקם ארון הכיור שמתחתיו מכונת כביסה ומייבש. ממול ארון קיר גדול. כאן שוטפים פנים, מגהצים ומקפלים בגדים בחלל מרווח עם הרבה אור טבעי. דלת מסגרות נוספת מובילה אל האזור הסגור והרטוב. זוהי המקלחת שאינה תחומה במקלחון אלא חלל אחד גדול שהוא המקלחון ובתוכו גם בית השימוש. הדייר עובד הרבה מהבית אך אינו זקוק לחלל עבודה נפרד. להפך, הוא ביקש שתהיה אפשרות לעבוד ולצפות בטלוויזיה בו בזמן. בהתאמה פינת העבודה מוקמה בקצה החלל הציבורי, במה שהיה בעבר מרפסת שנסגרה, ויש ממנה מבט ישיר אל הטלוויזיה.

המטבח אינו מרכז הבית

המטבח אינו מרכז הבית כאן, הדייר לא מרבה לבשל ולא נדרשו שטחי אחסון גדולים. ארונות נמוכים עם משטח עבודה לבן מתפרשים לאורך החזית הפתוחה כלפי חוץ, ורב הזמן משמשים כרקע וכרהיט לכל דבר. משטח העבודה מתחיל כאי הצופה אל הנוף וכחלק אינהרנטי מהסלון וממשיך לכיוון פינת העבודה, שם הוא הופך פונקציונלי יותר. על מנת לסמן הפרדה ויזואלית בין מטבח לסלון נבחר ריצוף שונה. הפרקט שמחפה את כל הבית הוחלף כאן בפס של אריחי קרמיקה מעוטרים. פס הריצוף הזה מזכיר גם את קו המרפסת ההיקפית שהייתה כאן בעבר.

מכיוון שבעל הבית מארח רק לעיתים רחוקות אין כאן שולחן אוכל. ביום יום משמש הדלפק במטבח כמקום לקפה של בוקר או ארוחה קלה. כשולחן אוכל בעתות אירוח משמש שולחן צר ומאורך שביום יום מתפקד כשידת כניסה קטנה במבואה. בזמן אירוח הוא נפתח לשולחן אוכל באותו חלל כניסה, שמופרד בווילון מחדר השינה._