מראשית ההיסטוריה ירושלים היא עיר הסיפורים והאגדות, המשלבת בתי כנסת, כנסיות ומסגדים המשמשים תרבויות וקהילות שונות, נוגעת בכל אחד, והמבנים הפזורים בה מספרים סיפורי עבר. לקראת שבוע העיצוב ירושלים שודכו חלק מבנייניה האייקוניים למספרי סיפורים ולמעצבים ואנשי קראפט כדי ליצור ברוחם מוצרים חדשים.
אירוע הדגל של בית הנסן מתקיים השנה במהדורתו ה-12 בתאריכים 29-22 ביוני. בין התערוכות, המיצבים והאירועים הייחודיים מתקיים גם פרויקט "השדכן", באוצרות נעה ריץ' ויוחאי אלוש, המקלף את שכבת העיר החיצונית וחושף חלקים של ירושלים הסמויה מהעין. "במסגרת הנושא השנתי של 'שקר וכזב', ניסינו להפגיש אגדות אורבניות, שמועות וסיפורים מרובים עם מבנים אייקוניים השגורים בפי המקומיים ולחבר אותם לכוחות היצירתיים של העיר כדי ליצור סדרת מזכרות מדומיינות לאותו מבנה, בהשראתו. בעצם לאייר את הסיפור של המספר באופן חומרי", אומרת ריץ'.
הזווית האישית התקבלה מאנשים שיש להם סיפור על המבנה: דיירים, אנשים הקשורים למייסדים או כאלה שגרו בשכונה. "התחלנו לחקור מי קשור למבנים כמו בית ימקא, ארמון המלך חוסיין ובית הקברות ממילא. בית הכנסת 'זהרי חמה', למשל, הוא תעלומה בנוף הירושלמי, והתחלנו לחפש בקבוצות של ירושלמים בפייסבוק אם מישהו מכיר אנשים שקשורים אליו. כך הגענו למנוחה, צאצאית של מקים המבנה, שגדלה שם וסבא שלה תחזק את המקום".
יש בניינים שאליהם הגיעו דרך מספרי סיפורים, כשהחלו לבצע מחקר שטח על אושיות מעניינות כמו לני וולף, אספן עתיקות שאליו הגיעו דרך מנכ"ל מוזיאון ישראל. וולף הוא שסיפר את הסיפור על בית אנה טיכו וזייפן העתיקות שגר בו בעבר, זווית שאינה מוכרת לציבור. למעצבים הגיעו דרך קול קורא שפורסם, בחנו תיק עבודות ותחומי עניין, ווידאו שהמכלול שלהם, כמו גם מכלול מספרי הסיפורים, מייצג קהילות שונות בירושלים – חילוניים ודתיים, תושבי מזרח ומערב ירושלים, ייצוגים בין דוריים, תושבים חדשים בעיר ועוד.
"חיפשנו את החיבור האישי לירושלים כדי לספר משהו על החומר האנושי שנמצא בעיר", מספרת ריץ', "ירושלים רחבת ידיים בזמן ובמרחב. גבולותיה הפיזיים גמישים, השפע התרבותי בה עולה על גדותיו. גם מתוך הזיכרון היא גולשת. לכל אחד יש סיפור לספר, ובכל פינה יש בניין עם סוד ורמז. אנחנו לא מתיימרים לתת ביטוי לכל הסיפורים ששקעו באבנים הירושלמיות, אלא רק מקווים שהסיפורים יאפשרו לחדש את המבט על העיר מבעד לסמלים ולקרוא אותה כמערכת של אנשים".
כל סיפור מבין תשעת הסיפורים מחבר שלוש צלעות: המבנה בעיר, אותו מרחב שבגבולותיו נרקמת העלילה; מספר הסיפור, שנושא את הזיכרון האישי; והמעשה העיצובי שמגשר בין הסיפור לעולם הצורה והחומר. מתוכם בחרנו ארבעה מבנים ומקומות שמספרים את הלא נודע.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> מאלה ששוטפים את הרצפה עם מים חמים? תקראו את זה
>> סחרחורת בקטע טוב: בבית הזה כל פריט בצבע אחר
בית הכנסת זהרי חמה ברחוב יפו
את "הבניין המחייך" מול שוק מחנה יהודה לא קשה לפספס, שכן שעון שמש עם חיוך פרוש שם בראש החזית. את הבניין, שהיה "גורד השחקים" הראשון בירושלים, בנה ב-1905 רבי שמואל לעווי. מנוחה כהן אמיר, ראש החוג לחינוך בלתי פורמלי במכללת אפרתה ודור שביעי-שמיני בירושלים, היא צאצאית של מקימי בית הכנסת בבניין ששייך למשפחתה וגדלה שם כילדה. מטרתו הראשונית של המקום הייתה אכסניה למבקרים ולעולים חדשים שמגיעים לירושלים ומחפשים מקום לינה.
כהן אמיר נפגשה במבנה כמה פעמים עם הצורפת בוגרת שנקר אלמה ליאון. בעקבות המפגשים והעניין באלמנטים שבו, יצרה ליאון סדרה של חפצים יומיומיים הקשורים לערך אש"ל – אוכל, שתייה, לינה: סל שוק שנארג עם סיומות של טלית; קופת צדקה בצורת גביע לבן ומחרוזת של 365 מטבעות של שקל.
בית אנה טיכו ברחוב הרב אג"ן
לני וולף הוא אספן וסוחר עתיקות שגר במוסררה, וסיפר כי בבית אנה טיכו גר בעבר זייפן עתיקות מפורסם בשם וויליאם שפירא. סביב דמותו נרקמה אגדה, לאחר שהואשם בזיוף המגילות הגנוזות, ברח מהארץ והתאבד, וכך עזב את המבנה שאליו הגיע הזוג טיכו. הפרשה נפתחה מחדש, והתגלה שכפי הנראה הוא דיבר אמת ולא זייף את המגילות.
"הצורפת ענת גולן התחקתה אחר חנות העתיקות של שפירא בעיר העתיקה, שם התמחה בעתיקות מעץ זית שמאפיינות את ירושלים", מספרת ריץ', "מתוך מזכרות שונות מעץ זית שליקטה, יצרה מוצרים עם אדפטציה לתרבות של היום - שרשרת חי, שרשרת לוקט (תליון קופסה) של גמל וקמע של עין הרע".
בית הנסן ברחוב גדליהו אלון
"בית המצורעים" של פעם, שהפך לבית חולים גריאטרי בטרם נהיה בית הנסן, היה סגור למבקרים אקראיים ואיש לא ידע את סיפורו כבית מחסה למצורעים שהוקם במאה ה-19. רות וכסלר, אחות ותיקה בבית החולים, פיתחה עניין להיסטוריה של המקום וערכה בו תערוכה ב-2010, שאליה הביאה פריטים שונים ואף מודל של הבית שמצאה במזרח גרמניה. בעקבות התערוכה נפתח הבית כמרכז תרבות ציבורי. לכבוד שבוע העיצוב סיפרה את סיפור המקום מנקודת מבטה למעצבת התעשייתית הגר אופק, למעצב הקרמי שמרי ינאי ולמעצב הגרפי איתן זלוור. על גבי סדרת גלויות קרמיקה וחרס יצרו שלושתם שכפולים ומניפולציות גרפיות לתמונות נוסטלגיות שהביאה, וכך נולדו סצנות שמימיות-מעוותות, המציגות את צידו הלא נודע של בית הנסן כבית המצורעים.
גן העצמאות ובית הקברות ממילא במרכז העיר
בית הקברות ממילא הוא בית קברות מוסלמי מהתקופה הממלוכית וגן העצמאות הצמוד לו נבנה על חלק ממנו. המספר דיווי ענתבי, ד"ר לארכיטקטורה מוסלמית ודיפלומט במשרד החוץ, והמעצב הגרפי רותם כהן קוראים לו "גן העצמות". ענתבי וכהן, זוג נשוי חד מיני ודתי, כתבו את סיפורו של הגן, שהיה מוזנח, ללא פאר והדר, ומיתגו אותו מחדש על ידי טיפוגרפיה ייחודית וסדרת חפצי פולחן ממותגים בהשראת האורנמנטים הממלוכיים והשפה האסלאמית: מפה, שילוט, אבנים קטנות לקברים ומים קדושים להיטהרות אחרי ביקור בבית קברות.
שבוע העיצוב ירושלים, 29-22 ביוני 2023. בית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים. הכניסה חופשית.
