במשך שש שנים התגוררו בני הזוג, הורים לבן ובת, בדירה במגדלי שרונה בתל אביב, ואז החליטו לשפץ אותה. כשרק עברו לדירה, לא היו בטוחים שזה המקום שירצו לגדל בו את ילדיהם, אולם עם השנים והתהליך שעבר המקום, עם בניית בית ספר וגנים והפיכתו לשכונת מגורים, ידעו שהם כאן כדי להישאר. "גם תקופת הקורונה, שבה נשארו בבית, תרמה להחלטה לשפץ את הדירה", מסבירים נטע-לי וטל נוי שהיו אחראים לפרויקט. הדירה, ששטחה 120 מ"ר, נמצאת בקומה גבוהה, פונה לכיוון צפון ומשקיפה לנוף אורבני. בני הזוג לא היו מרוצים מהתכנון המקורי, שכלל סלון, מטבח רי"ש בסטנדרט קבלני מול הסלון, יחידת הורים ובה חדר רחצה וחדר ארונות, ועוד חדר וחדר רחצה בצמוד לסלון. בני המשפחה יצאו מהדירה בזמן השיפוץ, וחזרו לדירה משופצת ומעוצבת בסגנון מודרני, נקי ועל זמני לאחר שלושה חודשים. "המטבח נמדד והוזמן לפני תחילת השיפוץ, ומועד התקנתו הוא שהכתיב את מהלך השיפוץ", מסבירה נטע-לי נוי. "הדיירים נכנסו לדירה כשהיא מוכנה לגמרי, כשעבודות הנגרות ומשטחי העבודה הותקנו וחברת הניקיון סיימה את עבודתה".
המטבח הועבר לאזור שבו היה החדר הנוסף, ובמקום המטבח נמצא חדר העבודה. חדר העבודה תחום בקירות זכוכית בצבע אפור מעושן שיובאה מאיטליה, כך שההורים יכולים לשמור על קשר עין עם סביבת הבית בזמן העבודה, לראות את הילדים בסלון אבל גם להתנתק כשהם רוצים בכך. כדי להבטיח בידוד אקוסטי הותקנה בכניסה לחדר דלת פתיחה ולא דלת הזזה. משטח העבודה בחדר ובו שתי עמדות מחובר לקיר הממ"ד. המשטח עשוי מתכת ו-MDF וכולל מדפים תחתונים מרחפים לקופסאות המחשב. בצידו השני של חדר העבודה, בנישה ייעודית, נבנה ארון שתוכנן במיוחד וחזיתו בקו אחיד עם קיר הזכוכית. הרצפה בבית כולו חופתה באריחים איטלקיים במראה בטון טבעי לא חלק בגודל 120X120 ס"מ.
ליד חדר העבודה ניצב שולחן אוכל שתכננה המעצבת, והוא מורכב מפלטה מדוקקת באפור גרפיט, הזהה לגון המטבח, ומרגליים ברזל שחורות. הסלון מרוהט בספת שזלונג מאיטליה עם ריפוד בהיר, שולחן קפה בעיצוב המעצבת עם משטח שיש קררה בסיום מדוקק (ביצוע: פרביטל), ושולחן צד אפור (טולמנ'ס). על הרצפה פרוש שטיח כחול, הצבע אהוב על בעלת הדירה. דלתות זכוכית מובילות למרפסת שחופתה בדק איפאה, והותקנו בה מערכת השקיה אוטומטית לצמחים, רמקולים ותאורה בעציצים. על החלונות הותקנו וילונות רשת, שאינם מסתירים את הנוף, וכן וילונות אטומים. התאורה מינימליסטית וכוללת בעיקר מנורות צמודות לתקרה, למעט מנורת תקרה מעל שולחן האוכל.
המטבח בנוי בשני פסים עם חיפוי אפור גרפיט: פס ארונות עם משטח עבודה וכיור, ואי שעליו הותקנו הכיריים. "במטבח הקודם היה מקום למבשל אחד והמשטח היחיד היה בין הכיור לכיריים", מסבירה נוי. "בתכנון החדש יצרנו אי גדול עם מקומות ישיבה לשישה אנשים, כדי שגם הסבא והסבתא יוכלו להצטרף. על האי משטח קוריאן בגון בזלת, שנראה כמו אבן טבעית. החיבור בין המשטחים כמעט שאינו נראה, הכיור מובנה, והפינות בשיש מעוגלות כדי למנוע כניסת מים לעץ". במקום מזנון מתחת לטלוויזיה הותקנו באי גם מערכות האודיו והחשמל החכם של הסלון עם פתחי אוורור, וכן שקעי חשמל לטעינת מחשבים וטלפונים.
מסדרון עם דלתות קו אפס בצבע הקיר מוביל לחדרים. ביחידת ההורים בוטל חדר הארונות, ובמקומו נבנה ארון מקיר לקיר עם ידיות מגרעת. בחדר ניצבות מיטה מרופדת עם לוח ראש ושידות עץ אלון בשילוב מתכת אפורה בהירה. מעל המיטה תלויה תמונה מינימליסטית של ים, שצילמה עדי לם ומודפסת על זכוכית. גודלו של חדר הרחצה של ההורים הוכפל, והותקנו בו מקלחון לשני אנשים ומערכת סאונד. הקירות מחופים באותם אריחים איטלקיים שבהם מחופה הרצפה בבית כולו.
הילדים חולקים חדר שינה ובו מיטת קומתיים, ארון קיר עם נישות לספרים ומשחקים ופינת לימודים, וכן חדר משחקים ובו ספה מודולרית שהופכת למיטת אירוח וקיר מגנטי לתליית ציורים. נישה למכונת כביסה שהייתה בכניסה למסדרון בוטלה, והשטח נוצל לארון כביסה ושירות בחדר הרחצה. בחדר הרחצה יש אמבטיה, כיור מרחף וסולם מקוריאן שתכננה המעצבת.
תכנון ועיצוב: נטע-לי וטל נוי
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן