בימים אלו התחיל לפעול נמל התעופה ע"ש אילן ואסף רמון שבערבה הצפונית. נמל התעופה, שאמור להחליף את שדה התעופה האילת ואת שדה התעופה בעובדה, נבנה במשך חמש שנים בעלות של 1.75 מיליארד שקל – השקעה גבוהה במיוחד למתחם ציבורי בארץ. על תכנון נמל התעופה היו אחראים משרד מן-שנער ומשרד ארנה ומשה צור. בשבוע שעבר זכה המתחם החדש לסיקור מפרגן במגזין העיצוב הנחשב Architectural Digest, תחת הכותרת "תעתוע מדברי עתידני".
הכתבה של ניק מאפי מלווה בתמונות מרשימות של צמד צלמי האדריכלות ניק הופטון ואלן קרואו. מאפי מדגיש שתכנון ובנייה של נמל תעופה הם מבצעים מורכבים במיוחד, מכיוון שמדובר במתחם שאמור לשמש כלי תחבורה ענקיים וגם מאות אלפי – ואף מיליוני – נוסעים בשנה. בניית נמל התעופה רמון הייתה מורכבת במיוחד בגלל המיקום. "בגלל האקלים הקיצוני, לעתים הבנייה התחילה אחרי השקיעה והשתמשנו בפרוז'קטורים להאיר את השטח", סיפר למגזין אדריכל אסף מן ממשרד מן-שנער. בנוסף, הוא אומר, "המטרה הייתה לא להתחרות בריקנות המרשימה של האתר".
עוד בערוץ עיצוב הבית:
- לכל הכתבות בערוץ living
- אתר הנופש המדהים שעולה 140 שקל ללילה
- אנחנו רוצים הכל: הקולקציה החדשה של איקאה
צילום של כתבי האדריכלות ניק הופטון ואלן קרואו
צילום של כתבי האדריכלות ניק הופטון ואלן קרואו
"נמל התעופה הזה שונה מרוב נמלי התעופה בעולם לא רק בגלל מיקומו אלא גם מכיוון שרוב התשתיות הטכניות שלו נמצאות מתחת לאדמה", מוסבר בכתבה. "רוב העבודה הלוגיסטית נעשית מתחת לקרקע, כך שקומת הקרקע פתוחה ומספקת תצפית לא מופרעת לנוף המדבר הדרמטי מסביב". טרמינל הנוסעים עשוי מקונסטרוקציית פלדה ומחופה מבפנים בקורות במבוק. "העיצוב הנקי של החלל הפנימי נקי מהבלגן שבדרך כלל מוסיף לבלבול של הנוסעים", נאמר בכתבה.
בעיה נוספת שהמיקום יצר לאדריכלים היא איך לאפשר לאור טבעי לחדור למבנה בלי ששמש המדבר תחמם את החלל יותר מדי. "בגלל החום לא השתמשנו בסקיילייטים, כפי שעושים בדרך כלל בנמלי תעופה כדי לאפשר חדירת אור טבעי", הסביר מן. "במקום זאת יצרנו שתי חצרות פנימיות מרכזיות כדי להכניס אור לפנים הבניין בלי לחמם אותו יותר מדי". גם החיפוי החיצוני, העשוי ממשולשי אלומיניום לבנים, נועד להחזיר את האור ולהוריד את הטמפרטורה בתוך המבנה.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
"נוסעים שייכנסו לישראל דרך נמל התעופה ע"ש אסף אילן ואסף רמון יראו מה המדינה מקווה להשיג במאה ה-21: גישה מתקדמת לחיים על גבול המדבר הקשוח", מסכם הכתב ניק מאפי.