נדל"ן, נדל"ן, נדל"ן - נדמה שאין שיחת סלון בישראל 2016 שלא זולגת מתישהו לנושא. בין שאתם היפסטרים שחופרים ללא הרף על מחירי הדיור המצחיקים בברלין, או בורגנים שמחפשים דירה להשקעה בפתח תקווה, או סטודנטים שמתבאסים על מחירי השכירות המופרכים בין המרזבים בשכונת פלורנטין. כך או כך, כולכם שקועים במדמנת שיח הדיור. אז הנה, גם אנחנו מוסיפים עוד עצם לקלחת. לרגל ראש השנה, אספנו שבע הצעות דיור שמתאימות לשבעה מינים של אנשים.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
פתרון להיפים: אוהל מונגולי ("יורט")
חזרתם מהודו ואתם מתחילים לאבד חברים מפאת החפירות הרוחניקיות הבלתי פוסקות שלכם. עשו לעצמכם ולהם טובה, ובמקום לקדוח פשוט תעברו לגור באוהל מונגולי ("יורט") - הצהרת כוונות הרבה יותר יעילה מההרצאות המעייפות שלכם נגד חומרניות והיגיינה.
היורט הוא מבנה נייד, אך דומה מבחינת החוזק שלו למבנה מגורים קונבנציונלי. היורט כפי שאנו מכירים אותו הוא גרסה אמריקאית משופרת של המבנה העתיק המונגולי. מספיקים כמה חברים עם יום פנוי כדי להקים אותו ולפרק אותו, וכך ניתן להזיזו ממקום למקום בקלות רבה. כצורת מגורים ששימשה שבטים מונגולים, היורט נועד לעמוד בתנאי מזג אוויר קיצוניים, כמו שלג, גשמים חזקים ורוחות עזות, והוא עושה זאת הן בזכות צורתו העגולה היציבה והן הודות לשלד החזק שעשוי כיום מעץ במבוק, פלדה ואלומיניום. כמו כן, הוא כולל שלוש שכבות, המבודדות את המבנה ומגינות עליו מפני חדירת מים.
גודלו של יורטים ממוצע המוצע כיום באתרים שונים למכירה נע בין 30 ל-100 מ"ר, ועלותו כ-50 אלף שקלים. אחד היתרונות הוא שהמבנה כמעט ולא דורש תחזוקה, אלא רק שטיפה חיצונית והחלפה של המעטפת אחת לעשר שנים בערך. מובן שניתן להוסיף ליורט את כל אותם שדרוגים שמוסיפים לבית, כמו פרקט, חלונות נוספים, מטבחון ועוד, ולעצב את החלל בהתאם לטעמכם ההיפי (טיפ: גם אם אתה ממש ממש רוצים, תימנעו מלונגים בסלון ולוכדי חלומות בחדר השינה).
פתרון לסטלנים: אוטובוס
זוכרים את האוטובוס שהחבר'ה מ"עספור" גרו בו? אז מתברר שהדבר הזה אשכרה קורה, ולא רק בטלוויזיה. אם אתם מזהים את עצמכם כסטלנים עם חיבה לירוק ול"ירוק", אולי זה הפתרון בשבילכם. לפי הערכות שונות, כיום פזורים ברחבי הארץ עשרות אוטובוסים שמשמשים כמקומות מגורים. השטח הממוצע של אוטובוס נוסעים רגיל הוא כ-28 מ"ר, כך שצורת המגורים הזו מתאימה בעיקר לרווקים או לזוגות בלי ילדים. עלות של אוטובוס נטול מנוע היא בין 5 ל-10 אלף שקל. הסבת האוטובוס למגורים מגיעה לכמה עשרות אלפי שקלים נוספים, תלוי במידת ההשקעה.
אם אתם יותר בקטע של חיי נוודות, תיאלצו להשקיע בפתרון קצת יותר יקר - אוטובוס פעיל, שיכול לשמש כבית נייד, בדומה לקרוון. הפתרון הזה גם דורש מן הסתם רשיון נהיגה למשאית (ג'). עלות כוללת של אוטובוס פעיל, גם אם הוא ישן, פלוס הסבתו למגורים, תעלה יותר מ-100 אלף שקלים, ולכך צריך להוסיף גם את עלות הרישוי, הביטוח והטסטים השנתיים. בכל מקרה, מכון התקנים מקשה מאוד על הסבת אוטובוס פעיל למגורים, ולכן האופציה הראשונה היא גם הזולה וגם הריאלית יותר.
פתרון לכסף ישן: וילה בסביון
עם כל מגדלי היוקרה עם שמות של אותיות שמוקמים בשנים האחרונות בתל אביב, כמעט שכחנו שיש אנשים טחונים ברמות שעדיין חיים עם הרגליים הקרקע - רק מבחינה פיזית כמובן. נכון ש"וילה בסביון" זה קצת ניינטיז, אבל זה עדיף שם נרדף ליוקרה אולד סקול שלא מתרגשת מטרנדים ולא מנסה להצניע את מצב חשבון הבנק.
בין חומות העיר תוכלו למצוא פרצופים מוכרים כמו השף חיים כהן וכוכבים ותיקים בדירוג העושר של פורבס כמו אליעזר פישמן (שאמנם פשט רגל אבל עדיין שומר על הווילוש). אם נאים השכנים בעיניכם, ויש לכם במקרה כמה מיליוני דולרים מיותרים בבנק, אז דעו שמחירו של בית פרטי בנוי בסביון מתחיל כיום ב-10 מיליון שקל ויכול להגיע עד ל-30 מיליון שקל. המגרשים של רוב הבתים המוצעים למכירה נעים מדונם ועד ל-5 דונם בדרך כלל. מגרש ריק בגודל של חצי דונם עולה בין 3 ל-4 מיליון שקל, ומגרש בגודל דונם יכול להגיע ל-6 מיליון שקל.
פתרון לאמנים תפרנים: סקווט
סקווטים, בניינים נטושים שמשמשים קבוצות של צעירים למגורים משותפים ללא שכר דירה, מקושרים אסוציאטיבית לתפיסות אנרכיסטיות, קומוניסטיות, פאקניסטיות וכדומה. אבל כמו כל דבר בעידן ההיפר-קפיטלסטי, כיום התופעה הזאת מגלמת בעיקר פתרון נוח עבור אמנים דלי אמצעים שבא להם בטוב להיות מוקפים באמנים אחרים ושלא מתרגשים מתור דו-ספרתי לאסלה.
הסקווטים היו פופולריים יותר בשנות ה-90, אבל עדיין מתקיימים פה ושם, בייחוד בערים גדולות באירופה ובאמריקה. ישראל אף פעם לא הייתה חזקה במיוחד בסקווטים, אבל כן פעלו בתל אביב, למשל, כמה כאלה בשנות ה-2000: ברחוב בן עטר, בשינקין, ואחד מוכר במיוחד בסצנת המוזיקה האלטרנטיבית - "בית פיתקית" שביפו. אבל היי! אתם יכולים להחיות את הסצנה עם סקווט משלכם - כל מה שאתם צריכים זה בניין נטוש, עדיף בבעלות ציבורית, וכמה חברים בלי כסף אבל עם ידיים טובות.
פתרון לכסף חדש: דירה במגדל
טוב, אז העשירים החדשים כבר פחות בקטע של מגדל שן מטאפורי, בכפר שמריהו או בסביון, ויותר בקטע של מגדל שן ממשי. טרפת דירות היוקרה שהשתלטה על הבנייה בתל אביב בעשור האחרון גורמת לקו האופק של העיר להתחיל להזכיר את מנהטן, ומאפשרת לאנשים עם יותר מדי כסף ועם יותר מדי מבטא צרפתי, להרגיש "אורבניים" בזמן שהם מתחככים בפלבאים.
רק כדי לסבר את האוזן, דירה במגדל ברוטשילד 1 מתחילה בקצת יותר מ-5 מיליון שקלים לדירת חדר, ויכולה להגיע עד 50,000,000 שקלים (!) לדירת 7 חדרים. כן, קראתם נכון. דירות במגדל "מאייר ברוטשילד" הסמוך מוצעות במחירים של בין 5 מיליון ללא פחות מ-58 מיליון שקלים (לדירה שמקיפה קומה בקומה 38). אגב, סך כל המכירות של החברה היזמית ברגרואין רזידנטיאל בפרויקט "מאייר ברוטשילד" עברו את מיליארד השקלים.
פתרון לאוהבי הים: יאכטה
יאכטה אמנם מסמלת לאקשרי, אבל מתברר שהיא ממש לא פתרון לעשירים בלבד. אם אתם חולים על הים, אבל אין לכם, מן הסתם, בוחטה בצד לדירה על החוף בהרצליה, תחשבו על האופציה לרכוש יכאטה קטנה - לא כמוצר מותרות אלא כבית קבע - ותגורו ליטרלי על הים. הפלוס המובהק - האפשרות לשוט עם הבית לאירופה.
במרינות השונות, למשל בתל אביב, בהרצליה ובאשקלון, עוגנות כיום עשרות יאכטות מגורים שכאלה, שכוללות אנשים מכל הסוגים: רווקים צעירים, גמלאים ואפילו זוגות צעירים עם ילד. ביאכטות, ממש כמו בדירות, יש פערים עצומים בין הנכסים, בהתאם לחדישות, לרמת הגימור ולגודל כמובן. יאכטות למגורים נעות בדרך כלל בין 10 ל-16 מ"ר, וכוללות לפחות שני חדרי שינה, לפחות מקלחת אחת, מטבח מאובזר וסלון. המחירים הממוצעים ליאכטה לא פשוטה נעים בין כ-100,000 שקלים לכמיליון וחצי שקלים.
לכאורה, עסקה מעולה, רק שהדברים מתחילים להסתבך בתשלומים הנלווים: תשלומי דמי עגינה למרינה נעים בין 1,000 ל-4,000 שקל בחודש, כמו גם טיפולי תחזוקה שעלותם כ-10,000 שקל בשנה. היאכטה גם מאבדת מערכה מדי שנה. ועדיין, יאכטה קטנה וזולה היא עדיין פתרון משתלם למי שאין לו כסף לדירה - ובעיקר למי שרוצה לשתות את הקפה של הבוקר עם הרגליים במים.
פתרון לסטודנטים: מעונות
כידוע, להיות סטודנט במשרה מלאה בתל אביב או בירושלים, וגם בכל מקום אחר בארץ תכלס, בלי עזרה מההורים, זו משימה כמעט בלתי אפשרית. בשביל זה יש מעונות. אבל הלו, פה זה לא אירופה, אז אל תצפו למחירי רצפה. במעונות "ברושים" החדשים הסמוכים לאוניברסיטת תל אביב, מושכרות דירות היחיד ב-2,165 שקלים לחודש, ב-1,918 שקלים לחדר בדירת שני שותפים, ובין 2,856 ל-3,954 שקלים לדירה לזוג (מחיר השכ"ד המלא), בהתאם לסוג הדירה. זהו מחיר נמוך בהרבה ממה שמשלמים על דירה בתל אביב, אבל צריך לזכור שהדירות קטנות מאוד (17 מ"ר ליחיד, 27 מ"ר לזוג), ולכן המחיר למטר לא נמוך יותר מהמחיר הממוצע בעיר.
עם זאת, חשוב לזכור שיש גם יתרונות רבים: המעונות מטופחים מאוד, יש דירות במגוון תצורות, כולן בדירות חדשות דנדשות ומצוידות, ישנם שירותי תחזוקה מסודרים, חנויות בקומת הקרקע של המתחם, והכל במרחק יריקה מהקמפוס, מה שחוסך הן את הוצאות התחבורה והן את השלפ הבלתי נסבל של קו 25 על הבוקר. נכון שהמחיר היה צריך להיות נמוך יותר, אבל עצם העובדה שיש רשימת המתנה למעונות בתל אביב מעידה כי עדיין מדובר בפתרון זול ונוח לסטודנטים. אגב, במעונות הוותיקים ברחוב איינשטיין המחיר הרבה יותר מפנק - 1,227 עד 1,787 למיטה בדירת שותפים.
