אחרי שנה של הפוגה כפויה ייערך בתחילת יולי שבוע העיצוב ירושלים (1-8 ביולי). השנה נושא האירוע, שיתקיים בבית הנסן ובאתרים נוספים, הוא "קרקס הבריחה" והכמיהה לאסקפיזם. במהלך האירוע יתקיימו עשרות אירועים, מופעים ותערוכות בהשתתפות יותר מ-160 יוצרים ויוצרות, בהם 120 מישראל.
"בסיטואציה הירושלמית והישראלית שנוצרה בשנה האחרונה, במיוחד לאור האירועים הביטחוניים האחרונים במהלך מאי, התחדדה התמה של הרצון בעונג טהור, בבריחה, באסקפיזם, בדרך למרוד. עם זאת, לאסקפיזם. יש מחיר פוליטי, חברתי, תרבותי, אקולוגי וכך הלאה", אומר הייתה שנה מורכבת ושבוע העיצוב 2021 הוא בנושא קרקס בריחה", אומר רן וולף, מנהל בית הנסן בשבוע העיצוב. "הקרקס הקלאסי של המאה הקודמת היה קסום, פראי ומסוכן", אומר וולף. "בערים נידחות חיכו לקרקס, והוא הגיע לזמן קצר והפיח קסם".
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> הלם: מתי ניקיתם את החלק המזוהם הזה במקלחת?
>> שיא הסטייל: בבית המושלם של השפית סימה ביטון
"בחרנו לעסוק באסקפיזם בעידן שבו נראה כי אין נחוץ ממנו, אך גם אין מפלט מהעלויות שלו", אומרים המנהלת האמנתית ענת ספרן והאוצר ראשי טל ארז. "סימנו את הקרקס האמריקאי הגדול של סוף המאה ה-19 כמרחב האסקפיסטי המושלם, המקפל לתוכו לא רק את חזותו הנוצצת אלא גם את המנגנונים שמאפשרים אותו ואת המחירים הקשים שהוא גובה מהאקרובטים, האאוטסיידרים ובעלי החיים שהרכיבו את החוויה המושלמת שהציע".
בהתאם לכך, מסביר וולף, חולק הנושא המרכזי לכמה סדרות של עבודות: יריד שקורים בו דברים מעניינים כמו משחקים, כישוף, אוכל, קעקועים ועוד; מאחורי הקלעים – כניסה לקרביים של המכונה שמפעילה את הקרקס והצצה לאזור ההתארגנות, המאפשרות להבין את מחיר האסקפיזם; חיות העולם הגדול – עבודות העוסקות בבעלי חיים ובייצוג שלהן; פריק שואו – ביטוי למוזרויות, עיסוק במשמעות של "להיות נורמלי" ובמה מגדיר "לא נורמלי", ועבודות בנושא מגדר, תרבות, חברה וקהילה; קופסאות שחורות – עבודות העוסקות בנושא האשליה והחושים. על גג בית הנסן נמצאות עבודות היוצרות את הסגיר של החוויה הקרקסית, רגע לפני השיבה הביתה, לשגרה.
העבודה "הקרקס של חיינו", לדוגמה, חושפת את מאחורי הקלעים של של האמנים והמציגים בשבוע העיצוב. את העבודה יצרו האמנים ליאור פלג ואיתמר פלוגי (המשתמשים בשם lili-X-faluja), גיסים היוצרים מיצגי ענק, בין היתר למידברן, ומשלבים עיצוב ואמנות עם הנדסת בניין ואדריכלות.
"זה באמת אזור מאחורי הקלעים", הם אומרים. "אנחנו יוצרים את המעטפת, שבנויה חללים-חללים לאמנים שונים, והקונספט היה להביא אותו לעולם שלנו, מעין שילוב של העולם המערבי לבין העולם השלישי, בין הצרכן לבין היצרן. הפער הזה מתבטא בחומריות שבחרנו – כל המתחם עשוי מחומרים ממוחזרים וארעיים כמו פלטות יציקה מבטון, רשתות צל ישנות, ניילונים של חממות, קרשים מעץ שמשמים בעולם הבנייה, דליים שהפכו לאהילים ועוד שימושים חוזרים לחומרים שנזרקו. אנחנו מתכתבים עם בניה ארעית וגסה כמו שיש במחנות פליטים וכל עולם ההגירה הבלתי חוקית. מנגד יש את הפסדות של הקרקס הצבעוני שמושך את הקהל לבוא ולבלות. במקום מרובעים נקיים וסטריליים עבור האמנים יצרנו מעטפת מחומר ממוחזר עם צבע וחספוס".
טליה דוידי והילה שמר, המגיעות מעולם האדריכלות והעיצוב, יצרו את המיצב "חדר בריחה" העוסק באסתטיקה של המפלט ובפתרונות האדריכליים של המרחבים המוגנים, הבנויים והמנטליים. "הגשנו את ההצעה לפני שנתיים", אומרת שמר, "הכל נדחה אבל כשזה חזר להיות רלוונטי זה התאים במדויק לאקלים הביטחוני והפוליטי בירושלים".
"העבודה מורכבת משני חלקים: חלק אחד הוא מיגונית פעמון שהיא מוצר מדף מוגמר במשקל של 10 טון, בקוטר 2.5 מטרים ובגובה של כ-2.6 מטרים, המיועדת להגנה על כחמישה אנשים. החלק השני הוא מיגונית תפורה מבד, שמהווה מעין צל מרחף אל מול המגונית היציבה, מבטון כבד, בדיוק כמו אלו המשמשות בעוטף עזה. רצינו להדגיש את הניגודיות – הכבד מול הקל, האטום מוך השקוף וכך הלאה", אומרת דוידי.
"קראנו לפרויקט חדר בריחה כי היא משמשת מרחב בריחה, בדיוק כמו בקרקס", אומרת שמר. "רצינו להוציא את המיגונית מהקונטקסט של האימה והפחד ולהביא אותה לעולם של בריחה מהנה למשך שבוע שבו הכל מותר".
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
שווה לראות: עוד כמה יצירות שיוצגו בשבוע העיצוב ירושלים
"גן חיות" של ארז נאבי פנה - יצירה הרמונית במרחב הפיזי שמתחברת לתודעה ומציעה מימד חלופי כהסחת דעת מבעיות קיומיות. במסגרת העבודה יוצבו עשרות מינים של צמחים ובעלי חיים זה לצד זה, ליצירת מופע כמעט דמיוני - אפקט חזותי הנע בין הפיגורטיבי למופשט.
"המראה" של שארל ויינברג ושי בן עמי - במסגרת הפעילות האמנותית של זוג האמנים והאדריכלים הם שהו זמן רב בשדות תעופה. בהשראת החוויות האלה הם השתילו מטוס במבנה היסטורי ירושלמי, ויצרו מעין נסיעה לשום מקום. כך, הסצנה מזמינה את הקהל לרגע של ריחוף ושיקוף עצמי, בליווי תחושות ניכור והתמצאות.
"SARA - Shy, Anxious, Robotic Acrobat" של אמיר צובל - צובל, מעצב תעשייתי ויוצר רב-תחומי, יצר מעין רובוטית אקרובטית, חסרת ביטחון, ביישנית וחרדה, הנוטה להיכשל במשימותיה מול קהל. SARA היא זרוע רובוטית המסוגלת לאזן עליה חפצים שונים בלי להפיל אותם, אך באמצעות חיישנים היא יודעת כמה צופים מתקבצים סביבה ומגיבים לה. כשאלה מתרבים היא מתחילה לרעוד, להתנדנד ואף להפיל את הכוסות שהיא אמורה לייצב על גבה.
"24/6" של שאול כהן - כהן, בעלים שותף בסטודיו לעיצוב והדפסה בתלת מימד 3D factory, עוסק בעבודותיו בשאלות חברתיות ועיצוביות מזווית הומוריסטיות. באירוע הוא יציג סדרת מודלים המקפיאים סיטואציות ירושלמיות יום-יומיות באופן משעשע.
