תערוכות הבוגרים של בתי הספר לעיצוב בארץ הפכו לחלק בלתי נפרד מעונת הקיץ של אוהבי התחום. זה המקום להתעדכן ולהעמיק במה שיהיה הדבר הבא ובהלך הרוח המאפיין את דור המעצבים החדש. קבלו כמה דוגמאות לשאלות שבהן עסקו הסטודנטים בתערוכות השנה:
עיצוב שימושי/למשתמש
בין העבודות אפשר למצוא עבודות המציעות פתרונות חכמים לחיי היום יום, שאפשר לתרגם למוצר ממשי וחכם.
Câliner, יעל בן-אוליאל גולדנברג – המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר
פרויקט גמר רומנטי במיוחד. משמעות המילה קא-לי-נה היא להתנשק ולהתכרבל בצרפתית. בן-אוליאל גולדנברג עיצבה רהיט המעודד רומנטיקה ואינטימיות בין בני זוג, מתוך ההנחה כי רגעי הפנאי המשותפים נדחקים הצידה בחיי השגרה המודרניים. הפרויקט עוסק בצרכים הבסיסיים הקיימים בין בני זוג; הצורך במגע, בשקט, להיות יחד, אפילו להיות בשקט ביחד.
מנורת שולחן רובוטית – נדב מאיר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT מכון טכנולוגי חולון
מנורת השולחן המתאימה למשרד העכשווי. המנורה מצוידת במנועים זעירים הממוקמים בצירי הזרועות המאפשרים שליטה מלאה ואינטואיטיבית במיקום האור, הגוון והעוצמה. ראש המנורה כוללו מקרן המסתנכרן למחשב ומקרין על השולחן. באמצעות אלמנטים של הקרנה ושליטה הופכת המנורה לכלי עזר אינטראקטיבי המסייע בביצוע משימות משרד מגוונות.
כיסא ארצ׳ – אודי דוד, המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל
פרויקט זה נוצר כדי להעלות מודעות לצנחת רצפת האגן אצל נשים אחרי לידה ובכלל. האובייקט הוא יצור כלאיים המסווה-לא מסווה עצמו כרהיט ישיבה ביתי ובאמצעות מניפולציה פשוטה נהפך למושב המיועד לתרגול רצפת האגן. באובייקט משולבות גומיות תרגול שהן פרט עיצובי כשאינן בשימוש.
Sea –You - זוהר מור, המחלקה לעיצוב טקסטיל, שנקר
בגד ים הוא פריט לבוש אינטימי המחייב התאמה למבני גוף שונים, ואילו הייצור המהיר והמכירה האינטרנטית מתקשים לתת לכך תשובה. מור יצרה שלושה הדפסים שונים, בהתאמה לשלושה מבני גוף שונים. עיצוב הבד מאפשר ליצר בגדי ים שונים, תוך ניצול מירבי של הבד.
ציר אחד One Axis – אורי נבו, המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל
פרויקט העוסק במחקר מורפולוגי של רצועת נייר ובחיפוש אחר פונקציה. מחקר זה הוביל למשפחת אובייקטים שיכולים לנוע ולהשתנות, והשתנותם בעלת משמעות שימושית. רצועת הנייר יכולה לרקוד בעקבות תנועה פשוטה של פיתול.
קמביו Cambio - יהלי בראלי, המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל
מערכת ישיבה מודולרית למגוון תרחישים של שימוש בסלון בן זמננו, המתפקד כמרחב דינמי, לב הבית שבו נערכות פעילויות שונות. הפרויקט מבקש ללכוד רוח זו, לפענח ולהרכיב מחדש את הדינמיקה המשתנה בין המשתמש לבין הרהיט במרחב. סצנות שגרתיות מחיי היום יום של משפחות צעירות שבהן הסלון הופך למגרש משחקים, ורגע לאחר מכן משמש מרחב אירוח היו השראה לעיצוב המערכת. Cambio היא ספה מודולרית המתפרקת ליחידות פונקציונליות שבהן אפשר לשחק, לאלתר וליהנות מחופש יצירתי בסלון.
עיצוב בערכי הקיימות
לא מעט מהבוגרים עסקו שאלות של קיימות, בהן טכניקות מסורתיות, פגיעה מינימלית בסביבה, שילוב חומרים טבעיים ומוצרים בני קיימא.
גן ללא אדמה - ערן זרחי, מצטיין דקאן, לימודי עיצוב תעשייתי, HIT מכון טכנולוגי חולון
הפרויקט מתבסס על מחקר הבודק הולכת מים דרך חומר כדי ליצור פלטפורמה חדשה לגידול צמחים. תוצרי המחקר הם סדרה של מוצרי קרמיקה המאפשרים גידול בשיטה חדשה - פנים העציץ מכיל את המים ואילו הצמח גדל על הדפנות החיצוניות של הכלי.
קראפט בעולם מידי - פרח פיטרסה, לימודי עיצוב תעשייתי, HIT מכון טכנולוגי חולון
דיאלוג בין אומנות/קראפט וייצוג דיגיטלי באמצעות מקרה בוחן של קליעת נצרים עם הדפסת תלת מימד המיוצגים בסדרת גופי תאורה. גופי התאורה נוצרו באמצעות תוכנות תלת מימד, שבהן עוצבו תחילה הנצרים והפלסטיק. בהמשך הוסרו הסיבים מתוך הפלסטיק וכך נוצרו בו חללים. חלקי הפלסטיק הודפסו במדפסת תלת מימד והנצרים הושחלו באותם חללים.
trial_376 - עידו פרבר, המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל
כלים קרמיים מסורתיים שנוצרו בטכניקה חדשה, הנגזרת משלושה עקרונות: עבודה מתוך משטח חומר (בניגוד לעבודת אובניים), שימוש בזיגוג כחומר ההדבקה הבלעדי ושילובו של תנור השריפה בתהליך יצירת הכלי. כך נוצרת שפה עיצובית ייחודית המרמזת על תהליכי העבודה.
סיפורים קטנים – גל הראל, המחלקה לתקשורת חזותית, ויצו חיפה
פרויקט הגמר הוא ספר שהוא מילון מאויר של בעלי חיים, מיקרואורגניזמים כפי שהם נראים במיקרוסקופ. בדממה מוחלטת, נסתרים לרוב מהעין, הם מניעים את התהליכים שבזכותם מתקיימים חיים על פני כדור הארץ. הספר כולל מספר סיפורים קצרים מעולמם של היצורים המיקרוסקופיים,
חומר נא - שרון מורו, תואר שני בעיצוב, שנקר
פרויקט העוסק בקיימות, אקולוגיה, ניצול חוזר של חומרים וחיבור בין מזון לעיצוב. הפרויקט בודק את יחסי הגומלין בין גידול המזון לבין תוצרי הלוואי שלו - טקסטיליים ופיסוליים - בגישה אקולוגית של אפס פסולת ו-DIY. הוא מציע מיזם קהילתי בריא וירוק, העושה שימוש חוזר בפסולת הקיימת כמעט בכל מטבח.
RePlant – קרני שמש, המחלקה לעיצוב, סמינר הקיבוצים
מתקן מחזור אורבני, מודולרי ונייד, לגידול ביתי של צמחי תבלין וירקות, המשלב קומפוסטר ואזורי שתילה ומאפשר לגדל כמות גדולה של צמחים בשטח קטן. המתקן כולל צינור מחורר שאליו נאסף זבל אורגני. הזבל האורגני מתפרק על ידי תולעים אדומות שהופכות אותו ל"הומוס" (דשן) משובח שגורם לצמחים לגדול במהירות ובהזנה מושלמת.
לקשור כדי לזכור – יולי ביבין, המחלקה לעיצוב טקסטיל, שנקר
אובייקט טקסטיל עשוי חבלי כותנה שזורים לצמות בטכניקה מסורתית של נשים אוקראיניות. זוהי טכניקה כמעט אינטואיטיבית, נעשית בהקפדה על הידוק ומתיחה, כריכה, פיתול, ושכפול, כך שמרקם החבל הגמיש.
תמצית – מירב עופרי וקס, תואר שני בעיצוב, שנקר
פרויקט העוסק במהות של כלי ובאחריות התרבותית של המעצב, כפרקטיקה מעשית לעיצוב אחראי. במסגרת הפרויקט פורקו המאפיינים התרבותיים של הפינג'אן, קנקן להרתחת קפה.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
עיצוב חברתי
חלק מהבוגרים בחרו באומץ רב לתעסוק בעניינים חברתיים ופוליטיים ולבחון את המציאות המורכבת בארץ. התוצאה היא פרויקטים מעוררי מחשבה ואף מחלוקת.
בניין מגורים שיתופי - אורן פרל, המחלקה לעיצוב פנים, HIT מכון טכנולוגי חולון
פרל עיצבה בניין מגורים שיתופי בשכונת שפירא בתל אביב, והציע צורת חיים אלטרנטיבית וחיי שיתוף. המבנה מאפשר גמישות והשתנות של גודל הדירות הפרטיות.
לוד, בין שיכון לרכבת - סיון לזר, המחלקה לארכיטקטורה, בצלאל
במתחמי השיכונים הציבוריים מרוכזת אוכלוסייה הנתונה במצוקה חברתית וכלכלית. הפרויקט מציע התערבות ותכנון אדריכלי הנובעים מההבנה בצורך בסביבת מגורים הטרוגנית וביצירת מרחבים היכולים להשתנות, כפלטפורמה לפיתוח כלכלי חברתי ועירוני.
מדינת תל אביב – עידו שטיינברגר, המחלקה לתקשורת חזותית, שנקר
שטיינברגר בנה חלל מדמה מעבר גבול רווי אלמנטים גרפיים המגשימים חזון דיסטופי מוקצן לנרטיב "הבועה התל-אביבית". כלומר, מה היה קורה אילו תל אביב אכן הייתה נהפכת למדינה, דיקטטורה של ערכים ליברליים? הפרויקט יעורר עניין רב ובערב הפתיחה חתמו מאות מבקרים על החוקה "והתאזרחו" במדינת תל אביב.
לירון גונן היא מעצבת פנים בערכי הבר קיימא, בעלת מדור האוספים שלי בליבינג והבלוג מיס גרות
הגשר מעל רחוב כצנלסון – עדי פרלמוטר, בית הספר לעיצוב וחדשנות, המכללה למינהל
מה קורה כשדמיון ומציאות מתערבבים? הפרויקט "הגשר מעל רחוב כצנלסון" מציע שילוב וגישור בין שתי אוכלוסיות הגרות זו לצד זו.
הפרויקט מציע מהלך של חזרה לפרקטיקות וחוויות שחיברו בין תושבים, בהן צפייה משותפת בקולנוע ותיאטרון, שוק עירוני אותנטי ועוד.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן