בניין בבני ברק מככב בפוסט משעשע בקבוצת הפייסבוק That’s It, I’m Architecture Shaming, שבה יותר מ-73 אלף חברות וחברים מכל העולם. המבנה, מגדל צ'מפיון שתוכנן במשרד יסקי מור סיון אדריכלים ומתכנני ערים - MYS Architects, הוא למעשה שני מגדלים שנראים כאילו הם מתחבקים – קומפוזיציה יוצאת דופן ומעוררת סקרנות. כמו לא מעט מהמגיבים אהבנו את המבנה המקורי ורצינו לדעת אם ה"חיבוק" הוא בעיני המתבוננים בלבד או שלכך התכוונו מתכנני הבניין.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
>> קריית אונו: שיפצו דירת 130 מ"ר עם מטבח מושלם
>> הגולשת הקפיאה נוזל כלים - וזה מה שיצא
"לפני שנים הבטחתי לזוגתי יעל שאעשה בניין של זוג מחובק – וזה היה הקונספט של הבניין הספציפי הזה", מספר אדריכל עמי מור, שותף בכיר ובעלים במשרד האדריכלים MYS Architects. "הבטחתי לה שאבנה יום אחד בניין שמסמל את אהבתנו. זה גם בניין שנשקף מהמשרדים שלנו שנמצאים ממש ממול, אז המיקום לא מקרי".
לימים הפרויקט האדריכלי קיבל משנה משמעות בעיני מור, שממעט להתראיין על עבודתו: יעל נפטרה מסרטן ובאחת השיחות האחרונות ביניהם עלה הבניין שתכנן בעקבות הבטחתו אליה. כך שגם מאחורי בניין משרדים מסחרי עתיר זכוכית ופלדה מסתתר סיפור אנושי, וזו אולי תמצית של האדריכלות כולה.
"זיקוק מינימליסטי של התחושה של החיבוק"
מגדל צ'מפיון, שהושלם ב-2014, כולל 30 קומות משרדים מעל לחמש קומות חניה ולקומת קרקע ובה חנויות, בתי קפה, מסעדות וחדרי תצוגה גדולים למכוניות של פולקסווגן, אאודי וסקודה. שטח הפרויקט הוא 74 אלף מ"ר מעל הקרקע ו-22 אלף מ"ר מתחת לקרקע.
מור מסביר כי המבנה מורכב משני בניינים, או כפי שהוא מכנה זאת "שתי מאסות". "כל בניין מדבר בשפה שלו – אחד מדבר בשפה נקייה ותמירה, והשני, הנמוך יותר, הוא בעל מעטפת לבושה ומורכבת יותר. שתי החזיתות מתקשרות זו עם זו, כשאחת מצופה במעטפת גיאומטרית של תחרה לבנה והשנייה במעטפת זכוכית נקייה. שתי המאסות חובקות זו את זו תוך יצירת דיאלוג בין שני הנפחים והקונטרסט באופי החזיתות. עבדתי על הקונספט עם המעצב הראשי שהוביל את הפרויקט, אדריכל מרקו גולדנברג, שהוא אחד האדריכלים האומנים הטובים שאני מכיר, וצוותו, אדריכלים עומר וסלי וג'ובאני דז'אבנשיר", מסביר מור. "הקונספט נבנה ביני לבין מרקו. הבנו שהאימג' יהיה זיקוק מינימליסטי של התחושה של החיבוק. שני הבניינים אחוזים זה בזה במינימליסטיות".
לדברי מור, העיצוב הייחודי היה כרוך בהוצאה כספית גדולה יותר, אבל בעלת הבניין, קבוצת אלייד, שיתפה פעולה. "החברה צועדת איתנו תקופה ארוכה וזו חברה בעלת מעוף ושאיפה למצוינות. היו קצת ויכוחים כי אבל הם גאים בבניין שבו החברה גם יושבת. המנכ"ל יגאל שרייבר הוא בעל גישה אמנותית והבין את הקונספט, וערן קלינגהופר, שניהל את הקמתו, הקפיד בכל פרט. מצד שני, זה גוף כלכלי ואנחנו אדריכלים של יזמים כך שהיינו צריכים להצדיק כל החלטה עיצובית. המאסות הן לא באותו גובה מה שיוצר קומות פחות כלכליות וגם יש הוצאות גבוהות יותר כי יש צורך במערכות ניקוי נפרדות. אפילו רתמנו בזמנו את עיריית בני ברק כולל ראש העיר דאז, שראו את הפרויקט כמגדלור הכניסה למתחם ה-BBC ועזרו בתוספת שטחים שהפכה את הפרויקט לכדאי כלכלית. לנו היה חשוב לשמר את האייקוניות כדי שהקונספט לא ילך לאיבוד", מספר מור.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
מור מוסיף כי התגובות ל"בניין המחבק" חיוביות. "בניינים טובים הופכים לנקודות ציון, יש להם אימפקט על הסקיי-ליין המטרופוליני בחוויה מרחוק, על המגע בקרקע בחוויה מקרוב, ואילו הפרטים על גבי הבניין זו תכשיטנות. מי שפואטי רואה מיד את הפרטים ואת אלמנט החיבוק. זה מכוון לגמרי. המאמץ שלנו היה לשמר את דו השיח בין הבניינים כי אם הקומפוזיציה לא הייתה טובה או נכונה זה היה צורם לעין. זה כמו להתבונן בפסל – כל אחד רואה משהו. לנו כמתכננים היה חשוב להכניס את העניין הפיגורטיבי", הוא אומר.