בבית החדש של רון יוחננוב באבן יהודה יש שלושה מטבחים – מטבח משפחתי בקומת הכניסה, מטבח מקצועי במרתף ומטבח חיצוני. "באתי מדירה עם מטבח בגודל של 2 על 3 מטרים, ועכשיו יש לי שלושה מטבחים וארבעה תנורים", הוא צוחק. הקורונה שינתה את חייו של יוחננוב - ודווקא לטובה. כל סגר הקפיץ בעשרות אלפים את מספר הגולשים בבלוג האוכל המצליח שלו, אות מספר העוקבים אחריו ברשתות החברתיות. היום יש לו 201 אלף עוקבים באינסטגרם ו-195 אלף בפייסבוק. "לפחות פעם ביום אני תופס את עצמי ומתרגש שהצלחתי לעשות את זה. אני במקלחת, המחשבות מתרוצצות ואני אומר לעצמי שאני חי את החלום ואיך אמשיך להחזיק בו, אני חרד שזה ייגמר", הוא אומר.
"היינו במקום חשוך. שנת הקורונה הביאה מינופים"
אנחנו יושבים סביב שולחן אינטימי בבית שאליו עבר לפני כחודש עם אשתו אלה, אחות במקצועה, ושתי בנותיהם (ליאור, 18, והילה, 15) מדירה בנתניה. יוחננוב מביא לשולחן קפה טחון מפולים שמקורם באתיופיה, מאפה שמרים ופיסטוק על צלחת הגשה מעוטרת מאנתרופולוג'י, מים ותועפות של כנות כובשת. הבית, ששטחו 300 מ"ר, כבר מסודר ומתוקתק. בין שלוש הקומות מחבר גרם מדרגות רחב ידיים שיוחננוב מחבב. "אתמול בלילה עליתי מאוחר למעלה, היה שקט ופתאום שמעתי את הקנאקים שמפיקות הברכיים שלי שלא רגילות לעלות כל כך הרבה", הוא צוחק.
המדרגות מחלקות את קומת הכניסה לשני אגפים – מצד אחד המטבח שבו אנחנו יושבים, מצד שני הסלון ופינת האוכל. המטבח פתוח, בצורת האות חי"ת, עם מקום רב לאחסון, משטח עבודה היקפי ומשטח עבודה נוסף על גבי אי. הסלון, שממנו יוצאים לגינה, מרוהט בספה בהירה מול מסך טלוויזיה, זוג כורסאות מרופדות בקטיפה, צמד שולחנות קפה ושידת מדיה נמוכה. הוא תחום בקיר ובו פתח מרובע גדול, מחופה עץ עם מדפים לבנים ועליהם פריטי נוי. שולחן האוכל ממוקם בין שני חלונות גדולים וסביבו עשרה כיסאות מרופדים, ואפשר להגדיל אותו כך שיכיל 16 סועדים ברווחה. בארון הקיר הפינתי הסמוך, עם נישה במרכזו, משמש לאחסון המיועד לאירוח. חלונות גדולים עוטפים את הקומה ומאירים את החלל באור טבעי ויוחננוב מתמוגג מהתנאים האופטימליים, לדבריו, לצילומים. "הבית מצולם כל הזמן, הוא לוקיישן לצילום תוכניות אוכל ועוד הפקות, ולכן היה לי חשוב שיהיה בו הרבה אור, שמחמיא לצילומי מזון", הוא אומר.
בקומה העליונה שלושה חדרי שינה, אחד מהם משמש כחדר ארונות של יוחננוב, ויחידת שינה להורים. המרתף, ששטחו 88 מ"ר, הוא סטודיו מקצועי עם כניסה ישירה מהשער. הוא כולל מטבח גדול (החלק היקר בבית, לדברי יוחננוב - 100 אלף שקל בנוביל מטבחים) עם שני תנורים, אי מרכזי עם כיריים, שולחנות וכיסאות בר שמאפשרים סידור מודולרי בהתאם לפעילות - יום צילום, סדנה, או ארוחת שף. במזווה מאוחסנים חומרי גלם יבשים וכלי מטבח, ועל עמדת המדפים ממתינים כלים יפים המשמשים לצילום. "הזמנתי את המטבח למטה, שילמתי מקדמה ולא ישנתי כל הלילה. ידעתי שהמטבח בסטודיו יעבוד הכי קשה בבית, שהוא צריך להיות הכי גדול ויפה ופונקציונלי, למחרת בבוקר ביטלתי ועשיתי הזמנה חדשה - משטח מדקטון עמיד, ארונות עם ציפוי ננו. העמידות של החומרים קריטית, אם מישהי לוקחת במהלך סדנה סיר חם ומניחה על השיש הוא חייב להיות עמיד", מסביר יוחננוב. ויש גם מטבח חיצוני ובו גריל, כיריים, כיור, משטח הכנה, טאבון ומיני בר, להכנת המבורגרים, סטייקים, פוקאצ'ות, פיצות וירקות צלויים.
בבית של משפחת יוחננוב המטבח הוא לב הבית וזה הכי רחוק מקלישאה שאפשר. הבילוי המשפחתי של שישי הוא לבשל ביחד, כל אחד מבני המשפחה אחראי על מנה ועובדים בצוותא. "בסופי שבוע כולנו נכנסים למטבח, כיף נורא לבשל פה", אומר יוחננוב. "אלה היא משגיחת הניקיון שלנו, שומרת על כל דבר, אנחנו צוחקים שהיא מחלקת שימור. יש מקום וחלל לכל אחד לתפוס וזה כיפי, אחד עובד על האי, אחד על הכיריים".
עובדים למעלה והמטבח למטה משמש רק למטרות מקצועיות?
"ממש לא. אתמול הכנתי ארוחת בוקר למטה, כמו קפיצה קטנה לחו"ל, אלה רצתה ארוחת שף פרטית".
אילו מכשירי חשמל הם מאסט במטבח?
"נינג'ה גריל. הוא כמו מנגל ביתי, עושה הכל תוך 15 דקות. הוא עובד על חום גבוה ומקצר תהליכים וזמנים. לי חשובים גם הנינג'ה שייקר שאני מכין בו שייקים ומכונת קפה".
למה עברתם?
"לאחר סגירת המסעדה שלנו היינו בברוך כלכלי, כשהצלחנו להישאר עם הבית, בירכנו את הקיים ולא האמנו שאי פעם נעבור למקום אחר, לא חשבנו שנגיע לזה כי היינו במקום חשוך. שנת הקורונה הביאה מינופים ומצאתי את עצמי מייצר תכנים בלי הפסקה. נהיה המון ציוד בדירה בנתניה, שהפכה קטנה ומוגבלת. ראיתי שאני בכיוון חיובי וסוגר עסקאות שנתיות, החשיבה היא של בלוגר שעובד על מהלכים ארוכי טווח ולא של לוח מודעות למפרסמים. יש עדיין חובות וזה לא נגמר, אבל דווקא בתקופה הזו, כשאנשים לא מוצאים את עצמם ונמצאים בין עבודות או בשאלות אם להחליף קריירה ולהמציא את עצמם מחדש, אני רוצה לתת תקווה. שאנשים יבינו שאפשר לצאת מקשיים. גירדתי את התחתית של הרצפה, לא היה לנו כסף לקנות אוכל ונאחזנו בכל מה שאפשר. במשך שנה שלמה התהלכתי בהרגשה של מה אני עושה ואיך אני יוצא מזה. איך ארים את עצמי, איך אמצא את הדרך לפרוח".
היקום נתן לך כאפה?
"לגמרי, אבל כל מה שקרה בעשור האחרון הביא אותי למצב שבו אני הכי טוב במה שאני עושה".
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
מיקסר במקום מקדחה
זהו הבית הראשון שמתכננת אדריכלית סהר הוד, דו משפחתי במגרש פינתי ששטחו 500 מ"ר. בצדו השני היא מתגוררת עם בן זוגה ושני ילדיהם. הזוג יוחננוב הגיע לראות את הנכס לראשונה בערב, עוד לפני שחובר לחשמל. "הופתעתי כשהם הגיעו בחושך אבל הם אמרו שאין להם זמן ביום. הם היו להוטים והתלהבו, לא ידעתי במי מדובר בהתחלה אבל שמחנו שמדובר במשפחה שכל כך שמחה ורוצה בית. משכנו אלינו אנשים שהבית תוכנן עבורם במיוחד, למרות שלא הכרנו מראש", מספרת הוד.
"התלהבנו מהפונקציונליות של הבית, והיא לא באה על חשבון האסתטיקה", מוסיף יוחננוב. "התוצאה יפה ומרשימה, אני מתבונן בתמונות של הבית ויש בהן אפקט של וואו. המטבח רחב ידיים ופתוח אבל יש בו חלק נסתר, חלל סגור מאחורי דלתות שבו אני מניח את הדברים שאני לא רוצה להראות לאף אחד. אנחנו יכולים להרחיב את שולן האוכל בקלות או לחבר אליו שולחן מבחוץ. שירותי האורחים חבויים ורחוקים מפינת האוכל. זה היה לי חשוב, מוזר לי שאוכלים ושומעים כשמישהו משתמש בשירותים".
יש דברים שאתה פחות מרוצה מהם בבית?
"גודל הסלון. גרם המדרגות הרחב בא על חשבון הסלון, אבל שווה את המחיר, רואים ממנו את כל הבית. הסלון הוא לא מרכז הבית אצלנו, בדירה הקודמת הייתה לנו ספה רביצה ויכולנו בכיף לראות טלוויזיה ולהסתלבט. פה זה לא בנוי כך, אז אנחנו יורדים למרתף, פותחים את הספה הנפתחת ומתכרבלים ביחד. מבחינתי זו ההתפשרות היחידה, שהסלון לא cosy, אי אפשר להתפנק ולהיזרק בו כמו בדירה הקודמת. הוא יותר רשמי. ניסיתי לנצח את זה אבל השפה של הבית גבוהה יותר והרביצה פחות מתאימה בו. אני עוד אמצא את ה-cosy, זה ייקח קצת זמן".
להבריג ולקדוח הוא לא יודע - או כמו שהוא אומר, "אני טוב בלהקציף, מה לי ולמברגים" - אבל הוא היה אחראי לבדו על עיצוב הפנים. "אני מאמין באסתטיקה שלי ואלה סומכת עליי. אם לא הייתי בלוגר הייתי מפיק אירועים, או מעצב פנים, או סטייליסט. כשיש אצלנו חתונה משפחתית הגיסות שלי מתייעצות איתי על השמלות".
ניכר בעשייה המקצועית שלך שאסתטיקה חשובה לך. איך זה השפיע על תהליך העיצוב של הבית?
"היה לי ויז'ן ואתו יצאתי לדרך, רציתי בית פתוח ומאוורר עם עיצוב נקי. הראיתי לסהר כל דבר והתייעצתי איתה אבל ידעתי מה אני רוצה. רציתי לייצר משהו בעיצוב גנרי. אנחנו הרי חיים אופנות. אם עכשיו צבעי טורקיז הם בטרנד, חנויות העיצוב יישטפו בהם. אלה שלי אוהבת לחדש ולהשתנות ולכן רציתי לייצר בסיס שיאפשר לנו להלביש את הבית ולהרגיש שהתחדשנו. בחרתי בצבעי מונוכרום - אפור, שחור ולבן קלאסי עם נגיעה של זהב. מצד שני, אני לא מעתיקן וחשוב לי שבבית שלי יהיה ברור ש'I did it my way'. הבנתי שבביתילי אני יכול להזמין ריהוט איכותי שמותאם לי באופן אישי, ולהפוך כל דבר שמוכרים שם לקסטום מייד".
יש לך אוסף מיוחד שקיבל מקום בבית?
"אני רוצה לאסוף צלחות הגשה מיוחדות, כרגע אני מקפיד לשטוף את אלה שיש לי במדיח ולא ביד כדי שלא ישברו, אבל בגדול אני לא איש של אוספים ואין לי תחביבים. אני עובד אצל רון יוחננוב והוא בוס קשוח ותובעני. אני מאמין שאו שתהיה אובססיבי או שתישאר בינוני. הראש שלי כל הזמן עובד ואני חושב על דרכים לחדש ולהפתיע".
לא קשה להיות ייחודי בתחום כל כך רווי?
"דווקא באוכל הכי קל להביא חתימה, אני מפרק מתכונים. אם צריך שמן וחלב אני אוסיף שמנת מתוקה. המתכונים שלי מאופיינים במיעוט מרכיבים ובקלות הכנה, בלי לוותר על הטעם. אני מבין את החיים ולא רוצה שיבלו אותם במטבח. אצל אמא שלי בבית עבדנו כולנו, כל שישי, מחמש בבוקר. אני המום היום מהעובדה שהיא לשה לבד כל שבוע שלושה קילו בצק, והכינה דגים ועופות, כל שישי הייתה מגיעה לשולחן גמורה. אני בגישה שלא צריך להיגמר, אני נכנס למטבח בארבע, אחרי שאנחנו מבלים ונושמים אוויר, ובשש יש ארוחה מלאה".
מי הקולגות שאתה עוקב אחריהן ברשתות החברתיות?
"בחצי השנה האחרונה הבנתי שכל מה שקשור באחרים בתחום לא עושה לי טוב והעברתי את כולם למיוט. אני עוקב אחריהם ולא עושה להם איל גולן אבל ההתעסקות והחשבונאות לא מתאימה לי. יש בי יצרים וחשקים והעיסוק במי מפרסם מה ומתי עייף אותי והכשיל אותי ברמה המקצועית, ההתחשבנות הזאת חתכה לי מהכנפיים".
יש לך מודל לחיקוי?
"ג'יימי אוליבר, אני אוהב כל מה שהוא עושה – תוכן, מסחור, מיתוג, הכל ברמה גבוהה, נגיש, יצירתי ובלי להתפלסף".
הקורונה הביאה לך ברכה, מה אתה מאחל לעצמך שיישאר?
"הקורונה קיצרה לי שנתיים, היא האיצה את תהליך ההיכרות עם רון יוחננוב. את הקריירה שלי אני חייב לסגר השני, כשפרסמתי את השווארמה של הלייף. באופן אישי מאוד נהניתי בסגרים, הייתי בחוג בישול שלא נגמר ואני הכי אוהב את המטבח. פעם הכנתי עוגה ושיתפתי את השכנות והגיסות שלי, והיום אני מבשל עם אלפים ואני עף על זה".
מה השתנה בך כאדם בעקבות ההצלחה הגדולה?
"כלום לא השתנה. אני לא נהנתן, נהנה מבתי קפה טובים וקרואסון שקדים. עכשיו אני אפילו לא יכול להרשות לעצמי לצאת לחופש כי הקורונה הסתיימה ואיתה הגיע המבחן האמיתי".
איפה אתם חוגגים את הסדר ומה התפריט?
"אנחנו מתארחים אצל דודים של אלה, אני אוהב להתארח שם, ואני מביא קינוחים. תמיד יש אצלי משהו מתוק, משהו חמוץ ושוקולד. הפעם אני מגיע עם פבלובה (ראו מתכון בהמשך), קרם שקדים עם אגסים אדומים וסופלה שוקולד".
ריהוט סלון, פינת אוכל, חדר שינה וריהוט משלים - רשת ביתילי
כיסאות למטבח ובסטודיו – רשת URBAN
שטיחים - רשת "כרמל פלור דיזיין"
מטבח חוץ מודולארי וגריל בגינה – COLEMAN
>> לחשבון האינסטגרם של הכתבת שהרון היבש
הפבלובה המפוארת של רון יוחננוב
8 סועדים
המרכיבים
למרנג:
4 חלבונים
¼1 כוסות סוכר (250 גר)
75 גרם שוקולד מריר קצוץ גס
למילוי:
½1 מכלי שמנת מתוקה או שמנת פרווה
½ כוס חלב או חלב סויה
1 חבילה אינסטנט פודינג וניל
לעיטור:
ריבת חלב (או רוטב אחר שאוהבים, כמו מייפל, קרמל וכו')
½ כוס פקאנים קצוצים גס
75 גרם שוקולד קצוץ גס
או פירות טריים או כל תוספת שאוהבים
ההכנה
הפבלובה: מקציפים את החלבונים בקערת מיקסר במהירות גבוהה. כשהקצף הופך יציב לגמרי מוסיפים חצי מכמות הסוכר וממשיכים להקציף כדקה. מקפלים לתוך הקצף את שארית הסוכר והשוקולד עד שמתערבב היטב (אפשר להשאיר מעט שוקולד בצד ולפזר מעל הפבלובה לפני שמכניסים לתנור).
מחממים את התנור ל-100 מעלות ומצפים תבנית בנייר פרגמנט. יוצרים מהקצף עיגול על הנייר בעזרת כף (מומלץ לצייר לפני כן על הנייר עיגול בקוטר 20-22 ס"מ), עם שוליים בגובה 4 ס"מ. אופים בתנור שעתיים וחצי או עד שהמרנג מתייבש לגמרי.
המילוי: מקציפים את השמנת עם החלב לקצפת יציבה ומוסיפים אינסטנט פודינג וניל. מקציפים עוד מעט עד שמתקבלת תערובת אחידה ויציבה.
העיטור: מחממים מעט ריבת חלב בפולסים במיקרוגל.
ההרכבה: ממלאים את סלסילת המרנג בשמנת המוקצפת ומסדרים מעל את הפקאנים והשוקולד. יוצקים מעל את ריבת החלב ומגישים.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן