כבר 12 שנה שהפסיכולוגית ואשת התקשורת ורדה רזיאל והסופר אמנון ז'קונט מתגוררים בדירה דו-מפלסית בקרבת כיכר רבין בתל אביב, שאליה עברו אחרי שנים בדירה קטנה וצפופה שני רחובות משם. אליהם הצטרף גם הכלב במבי, בן ה-7, שאימצו לפני ארבעה חודשים. "אמנון הביא אותו מכלבייה. אני ממש לא רציתי, אבל מאוד התחברתי אליו", מספרת ורדה, "אנחנו מדברים עליו כמו שמדברים על תינוק".
הבית צבעוני מאוד, כפי שוורדה אוהבת, ומלבד כמויות הספרים האדירות מקשטים את החלל פרחים, רהיטים ווילונות בגוון ורוד עתיק ותמונות רבות. "כל חפצי האמנות הם של אמנון, הכל הוא הביא. החלטנו יחד איפה לתלות כל דבר, ואנחנו מסדרים ומשנים וכל פעם שנכנס משהו חדש", מספרת ורדה. "יש לי המון חיות מזכוכית שהאחיינים, הילדים והנכדים משחקים בהם, זה מושלם עבורם. בשביל הילדים תמיד קניתי עוד ואז נוצר אוסף. מלבד שניים-שלושה אני לא מציגה אותם לראווה אלא שומרת בקופסה ומוציאה כשהם מגיעים.
"אני מאוד אוהבת את הפרחים המלאכותיים שלי. לי יש את הפרחים המלאכותיים ולאמנון את הגינה שלו. ביום ההולדת שלי ב-2005 שלחו לי תלמידים זר פרחים שמאוד אהבתי אבל הצטערתי שהוא ינבול. אז התחלתי לאסוף פרחים דומים לזר ההוא. זה האגרטל שעומד בחדר שלי, אגרטל הבדולח עצמו הוא מבית הורי".
נוסף לכל עיסוקיה מנגנת ורדה גם בפסנתר, וכיום ניצב בסלון הפסנתר שעליו ניגנה בילדותה, שהוא גם הפריט האהוב עליה ביותר בבית. "בעבר היו לי שני פסנתרים, ונתתי אותם לבתי", היא מספרת, "הפסנתר שבבית זהו פסנתר הילדות שלי שעבר לאחי וחזר אלי. היה יום אחד של 'נדידת הפסנתרים', וקיבלתי בחזרה את הפסנתר שעליו ניגנו כל ילדי המשפחה בילדותנו. החדר שלי הותאם ותוכנן במיוחד כדי שייכנסו בו יפה שני הפסנתרים שלי, אחד חשמלי ואחד רגיל".
יש איזה אלמנט עיצובי בבית שתוכנן במיוחד?
"את מדפי הספרים בכל חללי הבית עשינו במיוחד והעברנו את כל הספרים בסיבוב נפרד. עשינו הובלה של כל הספרים שלנו ורק אחר כך עברנו עם שאר החפצים".
עוד באתר לעיצוב הבית:
- 13 עיצובים ישראליים שמשגעים את העולם
- והרי החדשות: חנויות העיצוב הטריות שכדאי להכיר
- 29 חדרי ילדים משגעים ברחבי העולם
מחיצות ליצירת פרטיות
"אהבתי מאוד את הדירה הקודמת, אבל בעלי סבל בה", משתפת ורדה. הם נעזרו באדריכל לצורך תכנון תוספת בנייה, אך אמנון היה אחראי לתכנון ולחלוקת הפנים בדירה החדשה. "אני לא אהבתי את תהליך העיצוב וללכת לחנויות", היא מספרת, ולכן נתנה לו יד חופשית לאורך התהליך. הם הקפידו לתכנן פינות שקטות ונוחות לכל אחד מהם לצורכי עבודה, ומצאו את המכנה המשותף כאשר לא הסכימו.
לפני השיפוץ הקומה השנייה בדירה החדשה לא התאימה למגורים. במהלך השיפוץ נבנתה הקומה השנייה והחלל הקיים חולק מחדש. בקומת הכניסה נמצאים המטבח, חדר השינה, חדר רחצה וחדרי עבודה ובקומה העליונה הסלון ומרפסת המקורה בחלקה.
החלל תוכנן כדי להתאים לאורח חייהם של בני הזוג, העובדים זמן לא מבוטל מהבית ומקבלים בו גם מבקרים. "לכל אחד מאיתנו יש את ה'מטופלים שלו' - לאמנון יש תלמידים ואנשים שהוא עורך עבורם ספרים, ולי יש את המטופלים שלי. לכן תוכננו שתי פינות עבודה לכל אחד בבית".
בקומת הכניסה תוכנן חדר גדול, שבו ורדה מקבלת מטופלים, וחדר קטן נוסף המשמש עבורה כחדר המתנה ולעתים כחדר אורחים. שתי מחיצות שומרות על פרטיות והפרדה בין חדרי העבודה לבין החללים הפרטיים ומבודדות גם רעש. אמנון עובד בחדר קטן, שאליו ורדה מתייחסת כ'מאורה' שלו, ונוסף לכך הוא נוהג לעבוד גם מהפרגולה בקומה העליונה, אחת הפינות האהובות עליו בבית. "יש שם גינה גדולה שהוא מטפח, ואני לא מפריעה", היא מוסיפה.
על תהליך התכנון היא מספרת כי לא היתה עבודה של איש מקצוע, ואמנון היה המתכנן והמעצב של הבית. רוב הרהיטים והאביזרים לוקטו על ידם במשך השנים ועברו איתם מדירות קודמות. "בכל מקום שגרתי בו היה לי את החדר שלי והוא עובר איתי ממקום למקום במשך שנים. הריהוט בסלון הוא ריהוט בן יותר מ-60 שנה של אבי - שולחן, כיסאות ומנורה שהתגלגלו מבית ילדותי כשהייתי בת עשרה, נוסף לכך יש שם שולחן עגול שחברה תרמה לנו, כורסה ישנה שקנינו לדירה קודמת ודברים שמצאנו ברחוב. חוץ מהטלוויזיה הכל ישן".
מהם הרגלי האירוח שלכם?
"אנחנו מארחים בכיף משפחה, משפחה מורחבת וחברים. לי יש בת ונכדה ולאמנון בן ונכדים. אני לא אוהבת לארח יותר מאדם אחד, אני נלחצת, אבל אמנון מאוד אוהב. אז הוא לוקח על עצמו את כל העבודה, אני תורמת את חלקי וגם נהנית. במטבח יש לנו שולחן וגם טלוויזיה ואני אוהבת לשבת שם, ואמנון מאוד אוהב את הגג. חדר האורחים הוא בקומה השנייה. בקומת הכניסה אין סלון אז אנחנו יושבים במטבח או מארחים בקומה העליונה. האורחים בדרך כלל עוזרים לנו לסחוב את הדברים".
ומי בעיקר מבלה במטבח?
"אמנון יודע לבשל הכל, אבל לאחרונה אנחנו רק מבשלים לאורחים".
להחליט ביחד
יחד הם אוהבים לשבת במטבח או במרפסת בקומה העליונה. "הוא מזמין אותי לאכול ולשתות איתו בגינה", היא משתפת. גם בחדר השינה הם אוהבים כמובן לבלות יחד, הוא צופה בטלוויזיה והיא קוראת. "יש לנו גם טלוויזיה בחדר השינה. למרות שאומרים שלא כדאי, לנו זה טוב. אמנון מאוד אוהב להירדם עם הטלוויזיה ואני קוראת. לפעמים אני נגררת להציץ במה שהוא רואה. אני מאוד אוהבת לקרוא לידו והוא מאוד מתחשב בי, הוא מוריד את הווליום ושומע בשקט".
אותה התחשבות באה לידי ביטוי גם בתהליך המורכב של השיפוץ ומעבר הדירה. "אמנון מאוד אהב את העניין של הבנייה והתכנון, הוא מת על זה. ואני על כל דבר כמעט הסכמתי. היו מעט מאוד דברים שאמרתי 'אני רוצה ככה' ולא היו כמעט בכלל ויכוחים. עם זאת הייתי שותפה. אין דבר כזה שהוא החליט לבד בלי להתייעץ ולשתף. אנחנו לא כופים זה על זה. בכלל אנחנו אוהבים להתייעץ זה עם זה ולהחליט דברים יחד".
איך התמודדתם עם קשיי תהליך השיפוץ?
"תהליך של שיפוץ הוא באמת תהליך קשה, אבל זה תלוי מאוד באנשים ובמצב הכלכלי. אין ספק שבמצב כלכלי קשה, הכל יותר לחוץ ויש פתח לוויכוחים ולחוסר הסכמה. אפשר להתגבר על זה בעזרת תקשורת טובה, בתקווה שאין פערים שקשה לגשר עליהם, למשל אם אחד האנשים בזבזן כרוני או אם אחד אוהב עממי ופשוט והשני יוקרתי ואריסטוקרטי. כל אחד צריך לוותר לשני על מה שחשוב. הכל נובע מהיחסים - שיתוף פעולה, הסכמה, הליכה זה לקראת זה, הכרה בכך שאחד יודע יותר מהשני בתחום מסוים והתחשבות. כשהיחסים טובים העיצוב משני והוא מוכתב על ידי היחסים".
