ברחוב שקט במרכז תל אביב, בבניין מתוחזק ושמור אך לא משופץ שתכנן האדריכל דב כרמי ושנבנה בשנות ה-50 של המאה הקודמת, חיים בני זוג בשנות ה-60 לחייהם - הוא איש עסקים והיא עוסקת במשפטים. הדירה נמצאת בקומה השנייה, ושטחה 110 מ"ר. לפני כשמונה שנים שיפצו הבעלים הקודמים את הדירה והיא הייתה במצב טוב, אך החלוקה והסידור שלה היו משונים, מלאים בזוויות, בנישות גבס, בבמות, בהנמכות תקרה ובחללים קטנים ולא מנוצלים.
בעקבות תוספת מעלית לבניין, ביקשו הדיירים להתאים את העיצוב לפתח החדש. המעלית תוכננה להיפתח ישירות לכל דירה, ולהיות כניסה ראשית חדשה ונוספת, אולם בתכנון הנוכחי של הדירה פתח המעלית יצא באמצע הסלון, בדיוק מאחורי הספה. בני הזוג הבינו שלא יספיק סידור חדש של הרהיטים ויש צורך לשנות את חלוקת הבית. "בהתחלה, חשבנו יחד על שיפוץ קטן רק לצורך סידור הכניסה החדשה, אך ככל שהעמקנו בתהליך, הבנו יחד שהם לא מרוצים באופן כללי מהחלוקה של הדירה. הבמות והנישות שקסמו להם כאשר קנו את הדירה התגלו כמאוד לא נוחות בהתנהלות היומיומית. לאחר הרבה התלבטויות הוחלט על שיפוץ כולל של הדירה", מספרות המעצבות טלי גל ומיכל אינדיצקי.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
סקאלת הצבעים התחילה בשטיח
בני הזוג ביקשו חדר שינה גדול עם חדר רחצה צמוד, חדר עבודה מואר ונוח לאישה שעובדת הרבה מהבית, שירותי אורחים גדולים ובעיקר חלל ציבורי מואר, פתוח ונוח לאירוח של בני המשפחה. שתי הכניסות הראשיות לדירה, המקורית והחדשה שנפתחה בעקבות המעלית, יצרו אתגר מעניין. התכנון היה צריך להביא את שתיהן בחשבון, וליצור שתי כניסות נעימות ונוחות. נוסף על כך, לדירה אמנם חלונות גדולים ויפהפיים בצדה הצפוני, אך זהו רק כיוון אוויר אחד מתוך שניים. שני כיווני אוויר מאוד מגבילים בחלוקה לחדרים כאשר רוצים שבכל חדר יהיה אוויר ואור.
מבחינה סגנונית הקו היה ברור מהרגע הראשון. הוחלט לשמור על קו נקי וקלאסי, שירגיש מודרני אך יישאר על זמני. "לזוג טעם משובח ורהיטים יפים ואיכותיים שבחרנו לשמור ולהשתמש בהם כהשראה. עברנו יחד תהליך מרתק שבו הלכנו על הגבול שבין עיצוב קלאסי ושמרני לבין צבעוניות ופריטים מקוריים בהתאמה אישית. השטיח בסלון, למשל, היה לדיירים בסלון הקודם. הם מאוד אוהבים אותו והחלטנו שכל סקאלת הצבעים בדירה תושפע ממנו. הצבע האדום כתום עבר גם לכיסאות הבר, נגיעות הכחול שבו הודגשו בספה, והרצפה האפורה סיפקה לו רקע קונטרסטי שידגיש אותו ויחמיא לצבעים החמים שבו".
קו מבט פתוח בחלל הציבורי
במהלך ששת חודשי השיפוץ נהרסה הדירה כליל, חולקה מחדש, וכל תשתיותיה הוחלפו. ביציאה מן המעלית רואים חלל אחד גדול ופתוח מלא בחלונות עם פרופיל בלגי ונוף ירוק שלא אופייני למרכז תל אביב. מימין לכניסה פינת אוכל שיכולה להיפתח ולגדול אף יותר, ומשמאל לכניסה פינת קריאה מוארת. בהמשך, סלון מאוד גדול ופתוח, ובקצה הרחוק ממוקם המטבח. המטבח מורכב מפס אחד של ארונות גבוהים שבמרכזו משטח עבודה עם כיריים, ופס נוסף מקביל שמשמש משטח עבודה ומאפשר ישיבת בר לארוחות בוקר תוך צפייה בטלוויזיה, מכיוון שהדיירים מכורים לאקטואליה", מתארות המעצבות את התכנון המותאם לצורכי בעלי הבית.
"רצינו ליצור קו ראייה פתוח לחלוטין לכל האזור הציבורי. הדיירים גרו קודם בבית פרטי מרווח ורצו תחושה דומה בדירה שכמובן קטנה בהרבה מביתם הקודם. יצרנו מצב שבו אין שום אלמנט שחוסם את החלל, מפתח היציאה מהמעלית ועד לקצה השני של ארונות המטבח. החלונות הגדולים עם הפרופיל הצר תורמים לתחושת החלל והגודל. כמובן שגם ויתור על הנמכות תקרה וניצול מלוא גובה הדירה (שלושה מטרים) מאוד תורם לתחושה הכללית", הן מוסיפות.
"כשהתחלנו בתהליך השבירה התגלה לתדהמתנו שמסיבה לא ברורה, כל הבמות, הקירות הפנימיים והנישות הדקורטיביות נבנו מבטון. לא מבלוקים אלא ממש מיציקות בטון. בהתחלה ממש חששנו, חשבנו שאולי חלק מהיציקות הן קונסטרוקטיביות ולא ניתנות לפירוק כפי שהסקנו מהבדיקות שלנו, אך לאחר בדיקה נוספת ומעמיקה הבנו שהדייר הקודם היה חרד מדברים שונים ומשונים ופשוט הכריח את הקבלן שלו לבנות את הכל מבטון. אמנם נרגענו, אך הבנו שתהליך ההריסה הולך להיות ארוך ומייגע. ואכן, שלב ההריסה התארך ממספר ימים לכמעט שבועיים. אך בסוף הכל הסתדר ויכולנו להיצמד לתוכנית".
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
קיר כחול מטאלי ונועז
כאשר נכנסים מדלת הכניסה המקורית, נכנסים בעצם למסדרון שמוביל לאזור הפרטי. כדי להימנע מתחושה של כניסה למסדרון צר, חשוך ולא מקושר לאזור הציבורי, אין קיר שיחצוץ בין האזורים. כמחיצה עומד רהיט טלוויזיה נמוך שמגדיר את אזור המסדרון מבלי לנתק אותו מהחלל המואר והפתוח.
שירותי האורחים מוקמו באזור המטבח המקורי, כדי להתחשב במיקום הצנרת. שירותי האורחים גדולים במיוחד מתוך מחשבה שבני הזוג מתארגנים במקביל בבקרים, ושירותי האורחים יתאימו גם להתארגנות בני הבית. בנוסף, ברהיט הכיור הוסתרו מכונת הכביסה והמייבש. "למרות טעמם הקלאסי, בני הזוג גילו פתיחות ותעוזה וזרמו איתנו על צביעת קיר שירותי האורחים בגוון כחול מטאלי של ראלף לורן. מבחינתנו חדרי רחצה הם מקום נהדר להכניס מעט עניין וצבע, בטח כשיש קיר כל כך גדול שרק מחכה לחיפוי מעניין. שתי מנורות צמודות קיר מדגישות את הצבע והטקסטורה המעניינים של הקיר", מספרות השתיים.
חדר העבודה קיבל חלון גדול ומקסים, והנישה שמתחתיו נוצלה לספה נפתחת לאורחים. בחדר השינה המרכזי ניצבו המעצבים בפני אתגר לא פשוט. "היינו חייבים למקם את חדר הרחצה בצמוד לחלון הגדול, במיקום המקורי של מרפסת השירות, בגלל מגבלות מיקומי צנרת. אך בחלוקה כזו לא היה לנו חלון בחדר השינה. לכן עיצבנו קיר מעניין שחלקו בנוי גבס וחלקו זכוכיות חלביות. דלת הזזה לכיס מזכוכית חלבית שומרת על הקו הכללי. כך החדר זוכה לאור טבעי רב גם כאשר דלת חדר הרחצה סגורה, מבלי לפגוע בתחושת האינטימיות", מתארות המעצבות את הפתרון לאתגר.
אפור במקום בז'
"לאורך כל התהליך בני הזוג מאוד ידעו מה הם רוצים ואוהבים, אך יחד עם זאת היו פתוחים לשמוע הצעות ורעיונות, משחזרים המעצבים, "למשל, אחד הדברים הראשונים שהם אמרו לנו הוא שהם רוצים רק אבן טבעית כריצוף כללי של הבית. הם רגילים מכל בתיהם הקודמים לאבן בגוון בז' ובהתחלה היו סגורים לבחור באבן דומה. לאחר שהראינו להם מספר אפשרויות ודיברנו על המראה הכללי של הבית, בני הזוג הסכימו שנבחר באבן בגוון אפור (שיי גריי) מודרני יותר.
"גם מקיר הזכוכית בחדר השינה הם חששו מאוד. היה להם קשה לדמיין את התוצאה הסופית ואת התחושה בחדר ללא חלון של ממש. מספר שבועות לאחר השיפוץ, כשבאנו לראות את הדירה מוכנה ומסודרת, הם אמרו שהם שוהים המון בחדר השינה. שהוא מרגיש מואר, גדול מרווח ושקט.
"בנוסף, כשהגענו לשלב הריהוט והאבזור של הדירה, בני הזוג הסכימו איתנו שחייבים להוסיף קצת צבע אבל הופתענו שהם סמכו עלינו וגילו תעוזה בבחירה של גוון הריפוד הכחול בספה בסלון, בכריות הצבעוניות, בכיסאות הבר הכתומים והקיר הכחול בשירותי האורחים".
תכנון ועיצוב פנים: סטודיו טלי גל ומיכל אינדיצקי מ-סטודיו WID