הם מתכננים בתי יוקרה ומגדלים שנושקים לרקיע, מעצבים רהיטים ואקססוריז מקוריים שנמכרים ברחבי העולם נושמים וחיים עיצוב ברוב שעות היממה שלהם. אבל גם הם חוזרים בסוף היום הביתה, לפינה הפרטית והאינטימית שלהם, לחפצים המוכרים והאהובים עליהם שמייצגים אותם ומרכיבים את בתיהם. לרגל פתיחת אירועי יריד "צבע טרי" שיערך בתחילת נובמבר, ביקשנו מחמישה אדריכלים ומעצבים מובילים בישראל לפתוח בפנינו את דלת ביתם ולספר לנו על הפריטים האישיים הקרובים לליבם.
יריד "צבע טרי" שמתקיים זו השנה השביעית מצרף לחגיגת האמנות הגדולה גם את תחום העיצוב, ובמסגרתו תוצג תמונת מצב עדכנית של עולם העיצוב הישראלי. היריד יכלול בין התערוכות הקבוצתיות, תערוכות היחיד והאמנים העצמאיים שבחממה, גם תצוגות מגוונות של כ-20 מעצבי מוצר צעירים יחד עם פרויקטים חדשים של משרדי עיצוב ותיקים כדוגמת Talents Gallety, Aqua Creations, סטודיו מג'נטה, Design Space ועוד. המפגש בין אישיות, בית ומוצר מציג באופן העמוק ביותר את העולם הוויזואלי שבו פועלים המעצבים ומאפשר הצצה לעולם ההשראות האישי של כל אחד מהם. אנחנו התרגשנו, בטוחים שגם אתם.
עוד באתר לעיצוב הבית:
אדריכל אילן פיבקו, גלריה Talents: רלוונטיות על זמנית
ביריד עיצוב טרי פיבקו יציג במסגרת הקולקציה של גלריה Talents ספרייה שהוא מתאר כפרפרזה על הנושא של פרויקט רביעיית פלורנטין, פרויקט מגורים שבימים אלו נמצא בשלבי סיום. "הספרייה תלת ממדית ומנותקת מהקיר, כך שיש אליה גישה מכל הצדדים והיא אינה פרונטלית בלבד. היא מורכבת מפרספקס בעיבוד חדש עם תחושה של משהו כמעט דיגיטלי. כמו הולוגרמה – משהו קיים אבל לא קיים"
לביתו הנוכחי ביפו חזר פיבקו לתקופה זמנית כ-20 שנה לאחר שתכנן אותו לראשונה. הפריטים שבחר מציגים כולם רלוונטיות על זמנית, שבאה לידי ביטוי בחומר ובצבע, ומדגישים רבדים שונים באישיותו של פיבקו.
כיסא תכול: "כשתכננתי את הבית הזה לפני הרבה שנים תכננתי גם סט של שישה כיסאות, כי רציתי משהו שיתמזג עם הנוף אל הים". כשעזב את הבית הוא חילק את כל הריהוט ורק שני כיסאות מתוך הסט נותרו במצבם המקורי. "20 שנה אחר כך חזרתי לאותו בית וחיפשתי את הכיסאות, שמבחינתי הם חלק מהבית. נוצרה ביני ובין הכיסא כימיה מחודשת ואני אקח אותו איתי גם כשאעזוב את הבית הזה".
ציור של משה גרשוני: "הוא הצייר האהוב עלי בישראל. אני אוהב את הליריקה שיש בציור בנוסף לכוח האדיר של הכישרון שלו. הציור הוא מתוך סדרה שלמה של זרים שצייר גרשוני, שמאוד התחברתי אליה, ובאותה תקופה אפילו התעקשתי שכל בכל בית שתכננתי ירכשו תמונה מתוך הסדרה".
קערה ירוקה: "תכננתי לידידה טובה שלי קרן קרמרמן מסעדה בשם לילית, והיתה משולבת בה גם חנות לכלי בית מיוחדים. שם מצאתי את הקערה הזו של אמן אמריקאי, ואהבתי מאוד את הצבעים, העומק והצורה שלה".
פסל "פרפרה" של יובל שאול: "יובל שאול הוא חבר מאוד טוב שלי ופסל מאוד מוכשר. הפסל הוא מתוך סדרת פסלים שעשויים בחיבור בלתי אפשרי בין שתי חיות או של אותה חיה. יש כאן מצד אחד עוצמה של תנועה והתנגשות אך מצד שני היא קפואה בזמן, והאחד לא נותן לשני לזוז, ומתוך זה נוצר אובייקט".
עודד פרידלנד, Monkey Business: משפחה וגלישה כמקור לאנרגיה
פרידלנד (47) הוא המקים והמעצב הראשי בחברה, שהוקמה בשנת 1994 מיד עם סיום לימודיו בבצלאל. "תמיד חשבתי שאהיה מעצב גרפי, ולמזלי לא התקבלתי ללימודי תקשורת חזותית אלא ללימודי עיצוב מוצר", מספר פרידלנד על תחילת דרכו כמעצב. "מילדות התעסקתי בתפר שבין עיצוב ויזמות, יצרתי בעצמי מוצרים כמו מחזיקי מפתחות וטישירטס ומכרתי אותם, כך שהעסק היה התגלגלות טבעית".
Monkey Business ידועה במוצרים ההומוריסטיים והמקוריים שלה, שהיא מפתחת ומשווקת בארץ ובעולם. "בתור מעצב צעיר חשבתי שאם אפשר לגרום אפילו לאדם אחד לחייך באמצעות הממשק שלו עם המוצר, אז זה שווה המון ויש בכך המון ערך". במסגרת היריד יושקו שני מוצרים חדשים, שמצטרפים לקולקציית המוצרים המקסימה של החברה. המוצר הראשון הוא סרגל קו הרקיע של תל אביב שעיצבה שלי פרימן, המצטרף אל סדרת הסרגלים של ערים שונות בעולם, ומלבד שימוש כאמצעי מדידה ניתן בעזרתו לצייר את קו הרקיע העירוני. המוצר השני מצטרף לסדרת מוצרים קיימת של מוצרי פסטה מוגדלים, ומדובר ברביולי מוגדל העשוי מסיליקון המשמש כתחתית לכף בישול.
פרידלנד גר בדירת גג תל אביב עם אשתו וארבעת ילדיו והצטלם על המדרגות המחוספסות העולות אל הגג. ארבעת המוצרים שבחר משקפים את קרבתו למשפחה ואת מקור האנרגיה העיקרי שלו בחיים – הגלישה:
גלשן: על פי פרידלנד הגלישה היא אחד הדברים העיקריים שעוזרים לו להיות טוב במה שהוא עושה, להגיע עם אנרגיות חיוביות לעבודה ולשמור על שמחת חיים ואנרגיות טובות. "הגלישה היא אהבת חיים. מקור של אהבה, כיף וסיפוק. כל השגרה שלי וכל תכנון הזמן שלי סובב סביב זה ולא להפך, אבל זה לא בא על חשבון שום דבר. הנושא של ליהנות ממה שאתה עושה ומצב רוח טוב משפיע על העבודה והמוצרים והוא עושה רק טוב".
איור של אשכול גנים ברחוב העבודה בתל אביב : "זהו אגד של תשעה גני טרום חובה וחובה של עיריית תל אביב ומדובר באשכול הגנים הראשון בארץ. כל הילדים שלנו חונכו שם. זהו מקום מדהים עם צוות שנותן לילדים מעל ומעבר לציפיות, ולנו כהורים יש ציפיות גבוהות מאוד. כשהבן הקטן שלנו סיים את הגן עשיתי שלושה ציורים – שניים נתתי כמתנה למנהלות שמובילות את המקום ואחד שמרתי בבית והוא תמיד מעלה לי דמעות בעיניים".
פסלון של ריטה הייוורת': "זו מתנה שקיבלתי מאשתי לפני הרבה שנים והיא מוצגת אצלנו לראווה על המדף. היא מצאה אותה בחלון ראווה של חנות קטנה ברחוב קינג ג'ורג', ולמרות התנגדויותיה של בעלת החנות, היא בסוף הסכימה למכור אותה לאשתי. לימים התחלנו למכור מוצרים בחנות ועד היום אנחנו מקניטים את בעלת החנות על כך שריטה נמצאת אצלנו".
מסכה של סטודיו עמידב: "את המסכה קיבלתי מתנה מעמי דרך, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל לשעבר וחבר יקר, שנפטר לפני שנתיים. עמי ושותפו דב יצרו את המסכה כחלק מעבודה על תערוכה שהציגה סדרת מוצרים מפנסים מפורקים של רכבים. דב מספר שכבר תוך כדי העבודה על התערוכה ועוד לפני שהיא הוצגה, עמי היה מחלק את המוצרים כמתנה, והיא תלויה לראווה אצלנו בבית".
אורי להבי, בית דניאלה להבי: הבית נבנה סביב הספרייה
להבי (31) הוא בנה של דניאלה להבי ז"ל, שפתחה ב-1990 את הסטודיו הנושא את שמה, שבו מעצבים ומייצרים תיקים, נעליים ואביזרים איכותיים מעור בעבודת יד. החיבור של אורי להבי לתחום העיצוב כמובן הגיע מהבית, אך לפני השתלבותו בסטודיו חשב לבחור בתחומי עיסוק אחרים ולמד פסיכולוגיה ומנהל עסקים. לפני כעשר שנים הצטרף לעסק וכיום הוא מנכ"ל החברה.
להבי מספר כי האתגר העיקרי בעבודתו הוא להצליח לחדש ולרגש בכל קולקציה מחדש ולהמשיך להעלות את סטנדרט המוצרים שהם משווקים. ביריד עיצוב טרי הם יציגו קולקציה במהדורה מוגבלת, שבה הקונספט בהחלט מצליח לרגש, ונעשה בה שימוש בטכנולוגיה חדשנית. "חיפשנו לחזור לשורשי העיצוב התעשייתי שמהם המותג התחיל ולמפגש בין הפונקציה לטכנולוגיה". הקולקציה כולה יוצרה באמצעות סימון לייזר וחיתוך פניאומטי, המאפשרים חיתוך מהיר, עדין ומדויק של חומר הגלם - עורות איכותיים בגוונים נועזים וקונטרסטיים.
את ביתו בתל אביב תכננו האדריכלים קארינה טולמן ופיליפ טומאנק מסטודיו K1P3, והוא מספר שאחד הדברים הכי חשובים בתכנון היה מיקום הספרייה, שעל פיה תוכננו שאר האלמנטים בבית. הפריטים שבחר מדגישים את הקשר החזק שלו להוריו ולעסק המשפחתי ומעבירים את הקסם של הסיפור שמאחורי החפץ:
כיסא נדנדה: "את הכיסא קיבלתי מאמי ליום הולדת 25 ומאז הוא הפינה האהובה עלי בבית". היא מצאה אותו בשוק הפשפשים וריפדה אותו מחדש בעור שמצאה במחסן החברה.
בובת עוף ירוק: "פרויקט שעשינו בשיתוף עם שני מעצבים תעשייתיים מסטודיו Two industrial designers, שמייצרים בובות בד בקטע אסתטי, שאינן מיועדות לילדים אלא לתצוגה. לאחר שיצרנו מהדורה מיוחדת של הבובות מעורות של החברה, לא יכולתי להתאפק ולקחתי לעצמי שלוש בובות – למשרד, לחדר השינה וכמובן לספרייה".
הספר הערים הסמויות מעין של איטאלו קאלווינו – "את הספר קיבלתי במתנה מאבי ליום הולדת 16 ומאז הוא מונח אצלי ליד המיטה. פעם בשבוע-שבועיים אני קורא בו עמוד ומוצא בו הרבה משמעויות פילוסופיות והשראה".
מכונית עץ: "ההורים שלי הכירו במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל וזה הפרויקט הראשון שהם עשו יחד לאחר סיום הלימודים. הם לא מכרו ממנו אף פריט והכל שכב אצלם בבית ברחוב הירקון. יום אחד רוח חזקה במיוחד העיפה את הארון בו הכל היה מונח, והפריטים התפזרו בחוץ. הם החליטו לא לאסוף את הקולקציה מלבד פריט אחד, שעכשיו הוא אצלי".
דפנה קסטיאל, קסטיאל As Is: הבית משקף את אהבתה ליפו
קסטיאל (37) היא בוגרת בית הספר לעיצוב "ויטל" ומעצבת ראשית של קסטיאל As Is. - המותג הצעיר של חברת קסטיאל הוותיקה, שנוסדה על ידי אפרים וסטלה קסטיאל בשנת 1942 ועסקה בתחילתה בעיקר בריפוד. מאז בית קסטיאל הפך למוסד מוביל בתחום הריהוט בארץ, והם ידועים בעיקר ברהיטים שהם מעצבים בהתאמה אישית. המותג הצעיר נגיש יותר לקהל ומציג ריהוט שמיוצר בסדרות גדולות. היכרותה של דפנה עם התחום הגיע מהבית שבו גדלה - "כל שנה בקיץ משהו היה קורה בעיצוב הבית וכולנו היינו שותפים להחלטות ולעשייה. זה חלק מההוויה המשפחתית אצלנו וזה היה לי מאוד ברור שאעסוק בתחום".
"ביריד עיצוב טרי אנחנו מנסים להציג לקהל בסיס מעולה לחיים ארוכים, כמו ג'ינס טוב", היא מספרת על הקולקציה החדשה שתוצג בתערוכה, הכוללת ריהוט ואביזרים באווירה נינוחה, ובה משולבות ספות עם בדים בסגנון ג'ינס משופשף. לצד הקולקציה יוצג אוסף מאווררים של חברת סטאר הישראלית, שתציג כחמישים מאווררים משנות החמישים של המאה הקודמת ועד היום, שיוסיפו משב רוח צונן לאווירה האוורירית והקלילה של הקולקציה.
קסטיאל גרה ביפו יחד עם בן זוגה, בבית בן 12 שנה שתכנן האדריכל אילן פיבקו. בעיצוב הפנים היא הושפעה מאדריכלות הבניין ומאהבתה הגדולה ליפו, שבה היא חיה כבר 15 שנה, ואהבתה הגדולה לעיר משתקפת גם באופי האקלקטי המאפיין את כל הפריטים שבחרה.
אוסף אגרטלים: "אוסף גדול מביקורי החוזרים בשוק הפשפשים, הכולל מאות פריטים של קרמיקה ישראלית משנות ה-50-60. כל פעם אני מופתעת מחדש ממה שאני מוצאת, ולפעמים אני מרגישה שאני מצילה אותם מהמקום שהם נמצאים בו".
פסלי חיות של שי לוי: "ראיתי את הפסלים בחנות בפלורנטין וזה נראה לי כמו מעין פונט של חיות. אני אוהבת גרפיקה ואהבתי לראות את הצמצום הגרפי של החיה למינימום. יש פיל, ג'ירפה וכלב ולא הצלחתי לבחור בין השלושה אז קניתי את כולם. אם יש לו עוד חיות אז שיקרא לי".
גולם צהוב: "זה אפילו לא שלי אבל זה נמצא אצלי הרבה זמן. החרמתי אותו מהשכן שלי וזה למעשה תבנית שממנה מייצרים דמויות מעיסת נייר ביפן. אהבתי את הצורה החביבה שלו ואת העובדה שזה לא המוצר עצמו, אלא משהו מתוך תהליך הייצור. בתהליך העבודה יש הרבה דברים שהמשתמש הסופי לא חווה אבל הם מאוד יפים".
שמלה של בית האופנה Marni: "פעם בשנה אני במילאנו לתערוכת העיצוב וזה תמיד יוצא בקרבת יום ההולדת שלי, אז אני קונה לעצמי מתנה. אני אוהבת את הצבעוניות והאלגנטיות שלה, את הסגנון האפריקאי ואת העובדה שהיא משוחררת, כך שלבגד יש הבעה ודו שיח עם הגוף".
בייגלה שטוחים: "זאת השאיפה שלי. אני רוצה לעשות את השטוחים הבא. שטוחים זה מסוג הדברים שאומרים עליהם 'איך לא חשבו על זה קודם'. הם כבשו את המדינה ושינו הרגלי צריכה וזאת המטרה שלי".
אלבי צרפתי, Aqua Creations: חיים ביחד אבל בנפרד
אלבי צרפתי התחיל את הקריירה שלו כצלם ונכנס אל תחום העיצוב כי רצה שיהיו לו דברים יפים לצלם. "ביאסו אותי המוצרים הלא אסתטיים שהרסו לי את הצילום והחלטתי שאני צריך להיות הלקוח של עצמי". יחד עם אשתו לשעבר, הפסלת איילה צרפתי, הוא הקים את Aqua Creations שמעצבת ומייצרת גופי תאורה פיסוליים ויוקרתיים בעבודת יד, שהפכו לשם דבר בעולם העיצוב העולמי.
"עבור יריד צבע טרי היה לי רצון עז לחבר בין כל התחומים שאני עוסק בהם לדבר אחד". הוא מסביר שהשאיפה שלו היתה לחבר בין צילום לעיצוב, והנושא בא לידי ביטוי בעזרת הדפסת צילומים בטכנולוגיה ייחודית על גבי משי, שלאחר מכן עובר את תהליך הקימוט האופייני לגופי התאורה של החברה. "התוצאה היא תמונה מקופלת ותלת ממדית המולבשת על גופי תאורה, והצילום הופך למסתורי ולא ברור".
בביתו בתל אביב צרפתי גר כבר משנת 1988. הוא מספר שמאז הבית עבר המון תהפוכות. כשהתחילו את העסק הבית שימש גם כסטודיו, וכיום לאחר הגירושין הם עדיין חיים באותו בית אך החלוקה השתנתה – "אני חי בצד אחד של הבית, איילה בצדו השני והילדות באמצע". החפצים שבחר אמנם שונים מאוד זה מזה, אך כולם באיזושהי רמה קשורים לחומריות מעניינת ולנצחיות של חומר, תוכן והשראה.
אבן צור: "פעם היתה לי להקת רוק שנקראה 'אגו טריפ', ותוך כדי חזרות מישהו זרק פנימה קופסה שבפנים היתה אבן הצור". לאחר בירור הוא גילה שהאבן המדהימה היא כלי שיצר האדם לפני כ-200 אלף שנה, ואחרי שצילם אותה נדהם מהפרופורציות המושלמות שלה. "הדהים אותי שהאדם הצליח לייצר משהו ברמת שלמות כזו וכיום אין שום דבר שווה ערך לזה".
תקליט של Talk Talk: "זו להקה שהכרתי כשעבדתי בלונדון וממש רציתי להיות חבר של מי שכתב את הטקסטים האלו. הם תורה שלמה והמילים שומרות על רלוונטיות ומדברות אלי עד היום".
ספר תנ"ך: צרפתי קיבל את הספר מאביו, שנפטר כשהיה בן 29. "יום אחד אבי ביקש אותו בטענה שאני לא צריך אותו ולא משתמש בו אבל לא הסכמתי. בזכות הסירוב הזה קיבלתי את המזכרת היחידה שנשארה לי ממנו. אני מאוד אוהב לפתוח אותו בעמוד כלשהו באופן לא מתוכנן ולקרוא, בעיקר בזמנים שעולות אצלי שאלות גדולות".
כדור זהב של מוש קאשי: "קיבלתי אותו כמתנה ליום הולדת. הוא משקף את כל העולם שסביבו, רק בזהב. מוש הוא בן אדם כזה. יש לי הרבה עבודות שלו ואני מאוד מתחבר אליו כאמן".
יריד צבע טרי 7 ייערך בימים ג' 4.11 עד שבת 8.11, היכל הספורט החדש של תל אביב-יפו. השנה יפעל ביריד גם מתחם מיוחד עבור ילדים ונוער, שיכלול כיתות אמן וסדנאות חווייתיות ויאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים והתנסות בתהליכי היצירה של הפעילות האמנותית. פרטים נוספים על היריד ורכישת כרטיסים מראש ניתן דרך האתר