בסטודיו לעיצוב Other:wise הבינו את חשיבות המטבח בחיינו, לקחו אותו צעד אחד קדימה ומשתמשים בו כהשראה וכמוטיב ביצירת חללים מסחריים וחווייתיים שהם יוצרים. הצצנו לחמישה מקומות בעיצובם שעוררו את בלוטות הטעם שלנו. אין לנו ספק שזה עומד לקרות גם לכם
אווירת המטבח מוזכרת בכל פינה | צילום: אלכס לובימוב
אנחנו אוהבים אוכל. החגים שלנו סובבים סביב ארוחות גדולות ומאכלים מיוחדים, חגיגות אצלנו תמיד כוללות המון מזון, ואת הבתים שלנו אנחנו מתכננים סביב המטבח, הבישול והאירוח. הצורות, המרקמים, הצבעים, הטעמים והריחות מעוררים את החושים שלנו ויכולים להוות מקור השראה מדהים, שרק מחכה שנריח, נטעם ונשתמש בו. למרות זאת דווקא עיצוב הפנים בתחום המסעדנות - מסעדות, בתי קפה, חנויות מזון ואולמות אירועים, נשאר במקרים רבים די נקי וסטרילי, כך שנוצרת הפרדה מוחלטת בין הבישול לבין העיצוב. הילי לזרוב ורועי קדרנל מסטודיו Other:wise הבינו את חשיבות המטבח בחיינו, לקחו אותו צעד אחד קדימה ומשתמשים בו כהשראה וכמוטיב עיקרי ביצירת החוויה בחללים המסחריים שהם יוצרים.
לזרוב וקדרנל למדו יחד במחלקה לעיצוב פנים במכללה למנהל ושיתפו פעולה לראשונה בתחרות שאליה ניגשו מחוץ לשעות הלימודים לעיצוב פח מחזור - וזכו במקום הראשון. עם סיום הלימודים כל אחד מהם פנה לדרך עצמאית, עד שפרויקט גדול של עיצוב דאנס בר בהרצליה בגודל 300 מ"ר החזיר אותם לעבודה משותפת. "עד היום זה אחד הפרויקטים המוצלחים שלנו", הם מספרים בסלון הסטודיו שלהם ביפו. "אנחנו לא קוראים לזה משרד. זה סטודיו ובית מלאכה". חלל העבודה שלהם ממוקם בין בתי המלאכה שלצד שוק הפשפשים, ומאופיין באווירה יצירתית ונינוחה, עם דלת פתוחה שמכניסה פנימה את חוויית הרחוב היפואי ובעלי מלאכה שקופצים אליהם לביקור.
בימיו הראשונים של הסטודיו הם התעסקו בעיקר בעיצוב מוצר וזכו להצלחה גדולה בארץ ובחו"ל, ובהמשך מצאו את דרכם חזרה אל עיצוב הפנים. בכל התחומים שבהם הם עוסקים, חשוב להם לשמור על יצירתיות וקונספטים חזקים, והם מחפשים לייצר אופי חדשני ושונה, התואם את שם הסטודיו שלהם. כיום הם מעצבים גם דירות ובתים, אך מתמחים בעיצוב מסחרי – "במקרה של בנייה פרטית הקונספט לא תמיד חודר אל הלקוח. הוא צריך הכוונה, אבל יודע מה מתאים לו ומה הוא אוהב והרבה פעמים הוא רוצה משהו זהה למה שראה במקום אחר. בתחום המסחרי הלקוח מגיע עם חזון, ואותו אנחנו כמעצבים צריכים לתרגם למשהו ויזואלי, שיבטא את האהבה הגדולה שלו לתחום, ואז קיימת הזדמנות של עשייה ובנייה משותפת עם תוצאות מגניבות".
הסטודיו תכנן פרויקטים רבים מתחום המסעדנות, כל אחד מהם בקנה מידה שונה, עם צרכים שונים וקונספט מיוחד. למרות זאת ניכר בכולם הקשר ההדוק אל האוכל והמטבח - "במקרים רבים קיים ניתוק בין המקום שממנו מגיע האוכל לבין המקום שבו הלקוח אוכל. יש הרגשה שהאוכל מגיע מהירח והלקוח לא מרגיש את המטבח. יש בעינינו חשיבות גדולה להרגשת המטבח באווירה הכללית של המקום, וההצלחה מורכבת מהשלמה בין העיצוב לבין האוכל והאווירה". בפרויקטים שלהם האוכל הוא חלק מהעיצוב – הלקוח נכנס לתוך המטבח והאוכל מקיף אותו מכל הכיוונים, כך שהטעמים והריחות הופכים לחלק בלתי נפרד מהעיצוב.
הפרויקט המשותף הראשון - דאנס בר מאדיסון בהרצליה | צילום:
אלכס לובימובעד היום מתארים את הפרויקט כאחד המוצלחים שלהם | צילום:
אלכס לובימוב
תרגום חזון הלקוח לאלמנטים ויזואליים | צילום:
אלכס לובימוב
Chez Lewkowich: שחמט של שוקולד ושמנת
בתכנון מעדניית הנקניקים Chez Lewkowich האתגר היה הכנסת אווירה, עומק והיסטוריה לחלל הקטן הממוקם ברחוב חסר אופי. "מדובר בעסק שהוקם ב-1928 עם המון נשמה ושם שמאוד מוכר לכל מי שמבין באוכל, כמו הרולס רויס של הנקניקים. ללקוחות היה חשוב לצקת פנימה את התשוקה והאהבה שלה,ם וקיבלנו מהם המון תמונות השראה, אך לא ידענו איך נכניס את כל ההסטוריה והרעיונות לחלל כל כך קטן". המעדנייה והמוצרים בסגנון ביתי מאוד, ואת הקונספט לעיצוב הם מצאו בבית המשפחה, אצל בעלת הבית – "ביקרנו אצלה והבנו שהיא הקונספט. תרגמנו את זה לחלל ביתי, כפרי וקטן, המעוצב כמו מטבח ביתי. הלקוח מסתכל לתוך המטבח שלה, עם כל האביזרים שהיא משתמשת בהם". העיצוב הוא בסגנון כפרי-תעשייתי עם תקרה משופעת, קורות עץ וריצוף שחמט מגוני שוקולד ושמנת. המטבח עוצב בהשראת מטבח כפרי עם דלתות עץ מלא צבועות במברשת ועליהם שיש קררה וכיורי נירוסטה תעשייתיים. מנגד ניצבים מדפים במראה תעשייתי הנשענים על יחידת ברזל דקיקה, שצורתה הגיעה מתמונה של יחידת נגרות שקיבלו המעצבים. "הוצאנו מבט של חזית הספרייה ויצרנו יחידת מידוף שהיא בין דו לתלת ממד. מדפי הברזל המרחפים יוצרי מעין מזווה פתוח, כמו שהיה פעם, כך שהכל חשוף ומזמין. המוצרים נגישים והנקניקים תלויים על ווי מתכת מול העיניים, כך שהאוכל מקיף את המבקר והוא מתנהל בתוכו".
מעדניית הנקניקים Chez Lewkowich .אווירה, עומק והיסטוריה בחלל קטן במיוחד | צילום:
אלכס לובימובהבינו שבעלת הבית היא הקונספט | צילום:
אלכס לובימובהמטבח פוצל לשניים - חלבי ובשרי | צילום:
אלכס לובימובהטעמים והריחות הם חלק בלתי נפרד מהעיצוב | צילום:
אלכס לובימובהשראה ממטבח ביתי בסגנון כפרי | צילום:
אלכס לובימובריצוף שח-מט בגוונים חמים | צילום:
אלכס לובימובתקרה משופעת וקורות עץ | צילום:
אלכס לובימובספרייה שהופיעה באחת מתמונות ההשראה הפכה למדפי תצוגה | צילום:
אלכס לובימובמשחק בין דו לתלת ממד | צילום:
אלכס לובימובשילוב בין מטבח כפרי לאלמנטים תעשיתיים | צילום:
אלכס לובימוב
האוכל מקיף את הלקוח | צילום:
אלכס לובימוב
הפבלה: לקלף את החלל פיזית ומטאפורית
גם במקרה של הפבלה, בר מסעדה באשדוד, המטבח, האוכל והאלכוהול הם חלק בלתי נפרד מהעיצוב במטרה ליצור חוויה טוטאלית של מטבח אחד גדול, עם השראות מהשוק ומהנמל. המטבח עצמו פתוח, הבר פונה אליו, ויחד עם העיצוב הצבעוני נוצרת אווירה ססגונית ושמחה. "הלקוחות רצו להביא לאשדוד את האופי של שוק ונמל יפו ולקחנו את זה למקום הכי קיצוני שאפשר עם מראה הרוס ומקולף וחומרים ממוחזרים, עד לרמה שאין אלמנט אחד חדש במקום". לפני השיפוץ המקום היה דאנס בר חשוך, עם חזית שחורה שחסמה את המבט אל הים ואל הנוף. לכן הוחלט לפתוח לחלוטין את המקום ולקלף פיזית ומטאפורית את החלל כולו. אל החלל הוכנסו אלמנטים מתחום הימאות כמו שולחנות בר מחביות נפט ישנות וקרשים הנראים כשלבי סירת מפרש מרכיבים את הבר. עם השראה מבית אמו של לזרוב נתלו צלחות לאורך הקיר המרכזי, ואווירת המטבח מוזכרת בכל פינה באמצעות מתלה סירים שחוצה את החלל, מקררים ישנים שהפכו לארונות אחסון וחיפוי קרמיקה כמשטח בר. "האוכל נראה כמו המקום ולהפך", הם מסבירים ומציינים גם את ההשראה מהפבלות של ברזיל, שנתנה למקום את שמו ומסבירה את האופי האקלקטי והצבעוני של האוכל, העיצוב והאווירה במקום.
פבלה. החזית האטומה הוחלפה בוויטרינות זכוכית הפתוחות אל הים | צילום:
אלכס לובימובחוויה טוטאלית של מטבח אחד גדול בפבלה באשדוד | צילום:
אלכס לובימובהבר פונה אל המטבח הפתוח | צילום:
אלכס לובימובהחלל הקיים קולף עד היסוד ונשמרו חומרי הבנייה המקוריים | צילום:
אלכס לובימובשולחנות בר מחביות נפט | צילום:
אלכס לובימובמקרר ישן מתפקד כארון שירות | צילום:
אלכס לובימובאריחי קרמיקה מחפים את משטח הבר | צילום:
אלכס לובימובקיר צלחות בהשראת בית אמו של לזרוב | צילום:
אלכס לובימובמתלה סירים חוצה את החלל | צילום:
אלכס לובימוב
צבעוניות המטבח הפתוח אל חלל המסעדה | צילום:
אלכס לובימוב
נאות קדומים: מחזירים את הקשר לטבע
אולם האירועים בנאות קדומים הוא כנראה החלל הגדול ביותר עליו הופקד הסטודיו עד כה. מדובר בחלל של כ-1,000 מ"ר, הכולל אולם אירועים, מרפסת, שטחי שירות ומשרדים, שבהם רצו המעצבים לשלב את האווירה הייחודית של המקום, המוקף טבע. "אולמות אירועים הפכו לסוג של מילה גסה, עם תאורה מרצדת של מועדונים, מסכי ענק וחוויה שלא קשורה בשום צורה לרומנטיקה או משפחתיות. ה'עיצוב' שלהם בדרך כלל מסתכם במפות, מפיות וסידורים חזרתיים למרכזי שולחן, ולכן ידענו שאנחנו רוצים לייצר שפה אחידה ברמת החלל, החומרים, החוויה והמבנה". המבנה הבסיסי שקיבלו המעצבים היה חלל מלבני בפרופורציות מודרניות עם מקצב חזרתי של עמודים, הממוקם בלב שמורת טבע קסומה. "חיפשנו להחזיר את הקשר לטבע והבנו שחסר איזשהו ריכוך במעבר בין השמורה למבנה." מכאן ומתוך רצון שהמבקר ירגיש שהוא בחוץ גם כאשר הוא בפנים, מוקמו פרגולות שמוקמו לצד חזיתות המבנה ומשתלבות עם הצמחייה ונבחרו חומרים טבעיים, המשתלבים בשטחי החוץ וממשיכים אל החלל הפנימי כמו דק עץ, עמודים המחופים באבני לקט, בטון בגוונים חמים, מאווררי תקרה וגופי תאורה מיוחדים. גם כאן הם הקפידו לא לנתק את אווירת המטבח והכנת המזון מאזור האירוח, ולאורך חזיתות הזכוכית מוקמו מסגרות ברזל עם מדפים, שעליהם הונחו אקססוריז של מטבח ובישול.
נאות קדומים. אולם אירועים במרכזה של שמורת טבע | צילום:
אלכס לובימובלאורך חזיתות הזכוכית מוקמו מדפים עם תצוגה של כלי בישול | צילום:
אלכס לובימובמבנה 'אוהל' מודרני עם אלמנטים כפריים | צילום:
אלכס לובימובריכוך בין שמורת הטבע למבנה המודרני | צילום:
אלכס לובימובשילוב גופי תאורה מעיצוב החוץ גם בעיצוב הפנים | צילום:
אלכס לובימוב
שילוב חומרים טבעיים הנכנסים גם אל פנים החלל | צילום:
אלכס לובימוב
קדרנל ולזרוב מתארים את העבודה על הפרויקטים המסחריים כתהליך הוליסטי, שבו הם הופכים לשותפים מלאים בתהליך כולו – "אנחנו גם האמנים שמשתגעים עם כל מיני רעיונות והשראה, המתכננים שנותנים את כל הפתרונות וגם נוגעים בכל הרבדים השונים של המכירה והתפקוד של המקום – האוכל, ההתנהלות, המוזיקה, השירות והשיווק. כך אנחנו מנסים ליצור בכל מקום חוויה ייחודית ואמיתית ולמנוע שילוב של אלמנטים שצובעים את החלל בצבעים שלא מתאימים לו, גם אחרי שהוא בנוי, פתוח ופועל".
