הבניין המיתולוגי בירושלים ששימש את רשות השידור נהרס היום (שלישי). הבניין, שנמצא ברחוב תורה מציון 17 בשכונת רוממה בירושלים, שימש את רשות השידור מאז הקמתה. במקום ייבנה פרויקט דיור יוקרתי לאוכלוסייה החרדית ובו 308 יחידות דיור.

את הבניין המודרניסטי שנחנך ב-1960 תכנן אדריכל ראובן טרוסטלר. הוא כולל שש קומות והמאפיין הבולט שלו היה גרם מדרגות מרכזי מודגש על ידי משרבייה מלבני בטון. בשנותיו הראשונות שימש כמרכז יהלומים ולשימושים מסחריים שונים, וב-1966 נרכש למען רשות השידור. עם הקמת הטלוויזיה הישראלית ב-1968 הוקמו בו גם אולפני שידור. מאז סגירת רשות השידור ב-2017 וסיום שידורי הערוץ הראשון עמד הבניין נטוש, והיום הוא נהרס.

>> לכל הכתבות בערוץ living 

>> ב-400 שקל אופיר ועינת עשו שיפוץ משגע למטבח 

>> מטורף: בניין בן 10 קומות נבנה ב-29 שעות

"יחד עם הבניין נהרס גם אולפן הטלוויזיה שאירח מנהיגי מדינה ואישים חשובים כמו נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר; מחלקת החדשות בערבית; ולמעשה מטה הכתבים וצוותי הצילום ששידרו את אירועי החדשות בירושלים וברחבי המדינה - טובי הכתבים, העורכים, הקריינים והמגישים שחלקם עדיין נראה על המסך", אומר יעקב אחימאיר, איש הערוץ הראשון וחתן פרס ישראל בתקשורת. "זה היה הערוץ היחיד בשטח וכל תקלה או אמירה עוררה סערת רוחות אפילו בממשלה".

הבניין נהרס (צילום: יריב דגן באדיבות אקה נדלן)
הריסת הבניין | צילום: יריב דגן באדיבות אקה נדלן

אחימאיר התחיל את עבודתו בטלוויזיה בשנת 1970, "כשלא היה לי מושג איך עושים טלוויזיה ולאט לאט התגלחנו על לחיי הצופים והשתלטנו על המדיום". בראשית עבודתו היה עורך "יומן השבוע", בהמשך היה כתב מדיני והנחה את התוכנית "מוקד", ומאוחר יותר נשלח לשמש ככתב הראשון של הרשות בוושינגטון. הוא עבד במקום 50 שנה, "עם עבודה מעניינת אך גם מאמצת וקשה, שלא פעם באה על חשבון חיי המשפחה וכל דבר אחר", הוא אומר.  

לא פעם הוא קיבל מכתבי גידופים בעקבות שידור אירועים חשובים. "הייתה הוראה של הוועד המנהל לא להשמיע או להראות את פניו של יאסר ערפאת – הוראה פוליטית אנטי עיתונאית, שהצבענו נגדה כחברי מערכת החדשות. הצופים פירשו זאת כאהדה לערפאת, אבל זוהי עבודה עיתונאית גם כשהאויב מולנו מר", הוא נזכר. לדבריו, הוועד המנהל "היה גוף פוליטי שניהל את רשות השידור וקבע הלכות שלא היו בהכרח עיתונאיות".

 

 

הבניין נהרס (הדמיה: viewpoint)
פרויקט הדיור שאמור לקום במקום | הדמיה: viewpoint

אחימאיר מספר שבמשך השנים נערכו בבניין שינויים כדי להתאים אותו לייעודיו השונים. "הייתי בתחנות טלוויזיה בארה"ב ובאירופה וראיתי איך שמרו על אסתטיקה ניקיון וסדר, מה שלא היה אצלנו. אנחנו שמים פחות דגש על אסתטיקה", הוא אומר.  

>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק

>> הירשמו לניוזלטר של  living

לפני שנתיים זכתה חברת אקה נדל"ן במכרז של רשות מקרקעי ישראל לבניית שישה בניינים ובהם 308 דירות ושטחי ציבור על הקרקע שעליה עמד המבנה. בהודעת החברה לקראת הריסת הבניין נכתב: "האירוע ההיסטורי מסמל את התחדשותה ופיתוחה של העיר היפה ביותר בעולם".

"הגורם המכריע היה העדפת הנדל"ן", מציין אחימאיר. "אני מבין שזהו שטח אדמה מאוד יוקרתי, אבל חשבתי שכדאי היה לנצל את הבניין הזה, שלא היה מיועד מלכתחילה לשרת תחנת טלוויזיה, למוזיאון שינציח ויתעד את ההיסטוריה של השידור בישראל, כפי שקיים במדינות אחרות".

יצטערו לדעתך על ההריסה בעתיד?

"אני לא חושב. כאן לא מצטערים על דברים שנהרסים ויש להם ערך היסטורי. דוגמה ידועה לכך מזיכרונם של הוותיקים היא הבניין ההיסטורי של הגימנסיה העברית, שבלי שום חילוקי דעות היה ראוי לשימור אך נעלם. תודעת השימור נכנסה לציבור ולשגרת החיים אצלנו מאוד מאוחר".