מתברר שלפחות בהקשר של קריאת ספרים אנחנו עדיין יכולים לשמש דוגמה. למרות שהעידן הדיגיטלי שואב אותנו עמוק אל תוך המחשבים, יש בארץ המוני קוראים מכל הגילים שנהנים לשוט על גלי הדמיון באמצעות ספרים.
סצנת ספריות רוחשת וגועשת מתקיימת, מתפתחת ואפילו מתחדשת מדי שנה. כשמדובר בתכנון ספרייה, חייבים המעצבים להביא בחשבון משתנים רבים כמו קהל היעד וצרכיו, כמות הכותרים לאחסון ודרישות עכשוויות של ספרנים. לכבוד שבוע הספר הקרב, הנה שבע ספריות מקסימות שהותאמו לכל אלה כמו כפפה ליד.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- כמה ספרים יכולים להיכנס בדירה אחת? תתפלאו
- וילה ים תיכונית שתעשה לכם חשק לחופש
- 26 ספריות ביתיות מטריפות
מרחב מגרה ודינאמי
הספרייה: ספריית המכללה האקדמית כנרת
איפה: המכללה האקדמית כנרת, עמק הירדן.
משרד: שורץ בסנוסוף אדריכלים ובוני ערים. אדריכל אחראי: אדריכל גבי שורץ. צוות תכנון: יוליה גרינקרוג, אברהם רוטל, רועי טלמון.
הספרייה על שם משפחת רוברט ויידל סקלאר משמשת כספרייה אקדמית וציבורית המיועדת לסטודנטים במכללה ולקהילת עמק הירדן.
בריף: "ההצעה נבחרה במסגרת תחרות אדריכלים מוזמנת שבה השתתפו חמישה משרדים. בספרייה 2,700 מ"ר, והיא מיועדת לאחסון ספרים, מרחב עיון פורמלי, מרחב עיון לא פורמלי, צפייה במולטימדיה, כיתות לימוד, אזור תחזוקה ומשרדים".
קונספט עיצובי: "חיפשנו דרך לבנות חוויה סטודנטיאלית בקמפוס וליצור מרחב מגרה, דינמי ועשיר בסיטואציות. יצרנו קומת קרקע שמשקיפה באופן בלתי אמצעי אל נוף הכנרת הקסום ושילבנו ישיבה פורמלית מול נוף פסטורלי עם אפשרות לריכוז מרבי. עוד בספרייה ישיבה בקבוצות בחדרי סמינר, לימוד מול המחשב ומול הנוף וסביבה נינוחה לעיון ולישיבה בלתי פורמלית בקבוצות. לב הספרייה משמש כמרכז ההתרחשות החברתית, והוא מחובר לאזורי אחסון הספרים באופן מיידי ומזמין".
תחושה של טיול בחוץ
הספרייה: רחוב האותיות, בית הספר ואשכול גנים אסיף
איפה: מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין.
משרד: RoomStyling, ורד קסטל-שתיל וגלית דור-שקד
הספרייה החדשה ממוקמת בבית החולים אסף הרופא ומיועדת לילדים הלוקים בשיתוק מוחין ובעלי מגבלות מוטוריות מגוונות אך לרוב בעלי יכולת קוגניטיבית תקינה. הספרייה הוקמה בעקבות חזון של מנהלת בית הספר, מילכה רוזן, ליצור מקום קסום ושקט שבו אפשר להפליג בדמיון למקומות רחוקים ולבלות זמן רגוע עם ספרים וסיפורים.
בריף: "בשיחות שניהלנו עם צוות בית הספר למדנו על הצרכים המיוחדים של הילדים", אומרות קסטל-שתיל ודור-שקד, "מלבד הקונספט העיצובי והאסתטי, הספרייה חייבת להיות נגישה לכל הילדים, שחלקם נעזרים בכיסאות גלגלים ובקביים. הישיבה בחלל צריכה להיות מגוונת כדי שיהיה נוח לשבת ולקום, ומעבר לכך, מיקומה של הספרייה במקלט ששופץ הצריך הישמעות להוראות מחמירות של פיקוד העורף".
קונספט עיצובי: "תכננו חדר בעל אווירה מיוחדת המדמה רחוב קסום שבו האותיות מייצרות משמעות דרך מילים ומשפטים שבאמצעותם הילדים מפליגים בדמיון. היה לנו חשוב ליצור מצב שבו הילדים יחושו את הקסם שבקריאה ובדפדוף בספר. מכיוון שמדובר במקלט, כדי להפוך אותו למקום חם ומזמין, החלקנו את הקירות ואת הרצפה בחומר מיוחד שהקנה לו מראה ביתי. בחרנו ברקע ניטרלי, ועליו מיקמנו פריטי ריהוט בגוונים בוהקים והצמדנו עננים לבנים לתקרה שמקנים תחושה של טיול בחוץ. הוספנו מדבקות קיר גיאומטריות שמדמות שדרת עצים מקושטת פרחים וציפורים, ואת הריהוט עיצבנו בהשראת דוכני ספרים עשויים ארגזי עץ שמעליהם סוככים צבעוניים שמדמים שוק קטן. כל האובייקטים שעיצבנו בחדר מודולאיים, ניידים ונשלפים, כך שאפשר להזיז ולארגן אותם לפי הצורך וגם לפנותם במהירות ובקלות בשעת חירום".
הטכנולוגיה של המחר מתחילה בספר טוב
הספרייה: הספרייה, מגדל שלום
איפה: אחד העם 9, תל אביב
משרד: ספיבק פרידלר – עיצוב פנים, אסנת ספיבק והדס פרידלר
הספרייה העירונית שוכנת בלב תל אביב במבנה האיקוני מגדל שלום. לאחרונה החליטה העירייה לחדש את החלל ובנוסף לספרייה הקלאסית ליזום פרויקט ייחודי, בשיתוף מחלקת הצעירים בעירייה, המשלב בספרייה מרכז יזמות וחדשנות המאפשר לצעירים להשתמש בחלק מהספרייה כמתחם לפיתוח סטארט-אפים.
בריף: "עיריית תל אביב, מחלקת הספרייה ומחלקת הצעירים ביקשו לייצר ספרייה עדכנית שתיתן במה לייחודיות של המקום בכך שהיא מכילה את המרכז היזמות וכן חלל כתיבה לסופרים", אומרות ספיבק ופרידלר, "אמנם חלוקת החלל היתה קיימת, אבל המקום נראה מיושן ועייף, ולכן החלטנו לבדל את הפונקציות בצורה ברורה וליצור אזורים של ספרייה קלאסית, מרכז יזמות, חלל כתיבה, סלון וחדר ישיבות".
קונספט עיצובי: "בחרנו בנושא של צינורות מידע והתייחסנו לספרייה כאל מקום שאוצר ידע שמועבר וזורם לאנשים כשהטכנולוגיה של המחר מתחילה בספר טוב, ברעיון. את זה יישמנו, בשיתוף הילה בראל מסטודיו טאצ, על ידי ייצור חוויה של פסים צבעוניים שמלווה את הנכנסים מדלת הכניסה באמצעות מדריך גרפי המציג את אזורי הספרייה ומכוון את הבאים עד נקודת היעד. הצבע של הצינור הוא הצבע השולט בחלל שאליו הוא מוביל.
"בין פרטי הנגרות תכננו ספסלים מודולריים שמאפשרים גם מקום אחסון וגם אזור ישיבה, ספריות א-סימטריות לתצוגת ספרים ואובייקטים, בר אכילה שמותאם צבעונית לסלון וקיר צבוע כלוח גיר המאפשר ליזמים ליצור קישוטים בחלל. בכל חלקי החלל בחרנו להשתמש בציטוטים מספרים שונים, וכך במחלקת הילדים יש טקסטים מספרי ילדים, בסלון יש ציטוטים מספרים העוסקים במזון ובתרבות, ובחדר הישיבות יש ציטוט של ד"ר סוס העוסק ביצירתיות".
זוכה למבטים לתוכה וממנה
הספרייה: הספרייה לאמנות ע"ש מאיר אריסון, מוזיאון תל אביב לאמנות
איפה: שאול המלך 27, תל אביב.
משרד: אדריכל עמית נמליך
הספרייה החדשה הוקמה כחלק מפרויקט בניית האגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות בתכנונם של אדריכל פרסטון סקוט כהן ואדריכל עמית נמליך. הספרייה, שנחשבת לספריית האמנות הגדולה בארץ ובה כ-30 אלף כותרים, מיועדת לחוקרים, סטודנטים וקהל שמתעניין באמנות, והיא מחליפה את מתחם הספרייה שהיתה במבנה המוזיאון המרכזי.
בריף: "הספרייה משמשת כמרכיב מרכזי בתכנונו של האגף החדש, כך שבמיקומה ובעיצובה נדרשו להתקיים יחסי גומלין בין תפקידו של המוזיאון בחשיפת ובהצגת אמנות לקהל לבין הפן המחקרי חינוכי של המוזיאון", אומר נמליך, "לספריית אמנות צרכים מיוחדים, החל בארגון חללי האחסון ועד התחשבות בגודלם של הספרים".
קונספט עיצובי: "הספרייה, שממוקמת באגף הצפוני של הבניין, מנצלת אור טבעי ישיר ומהווה דופן פעילה ברחוב האחורי של המוזיאון, שזוכה עכשיו להגדרה מחודשת בשל המבטים לתוכה וממנה. קשרי מבט נחווים גם מהספרייה, דרך קיר מסך פנימי, אל מעברים ציבוריים וחללי תצוגה במפלסי המוזיאון השונים.
"הספרייה דו קומתית ומתוכננת כחלל פתוח. בקומת הכניסה ממוקמים מרחב הקריאה הראשי הצופה לגינת דובנוב, מקום לאחסון מגזינים וספרים חדשים ואוסף הספרים. בקומה התחתונה מאוחסנים האוספים, וכן ישנו אזור אדמיניסטרציה, מחסן וארכיון. דרך החלל הכפול מושג אפקט שלפיו מדפי הספרייה כאילו מחוברים בין המפלסים. העיצוב נקי ומזמין וחומרי הגמר פשוטים וכוללים שטיח אפור, חיפויי עץ מייפל ומעקות נירוסטה. ארונות מדפי האחסון עשויים פח כהה עם גב צבעוני ואליהם מכוונת תאורת שטיפה המייצרת אלומת אור רחבה".
פופים לישיבה חופשית
הספרייה: ספריית בית השחמט
איפה: בית השחמט, טאגור 26, נווה אביבים, תל אביב.
משרד: גריל-אופנהיים אדריכלות ועיצוב פנים, סיגל גריל ואדריכל אדר אופנהיים
הספרייה העירונית, השנייה מבחינת מספר רשומים בתל אביב, ממוקמת בתוך בית השחמט שבמרכז קהילתי קטן ומשמשת את אוכלוסיית השכונה ושכונות קרובות זה כעשרים שנה. לאורך השנים השתנו צורכי הספרייה וכן הגישה הכללית לתכנון ועיצוב ספריות, ולכן הוחלט לחדשה לחלוטין וליצור ספרייה מודרנית שתתאים לצורכי המשתמשים.
בריף: "מכיוון שהספרייה היתה מיושנת ובעייתית, התבקשנו להציע עיצוב חדש, רענן ומודרני, שיאפשר מגוון רחב של שימושים כמו פינות למידה עם מסכי מגע, חלל מרכזי גמיש להרצאות ושעות סיפור, פינות ישיבה לפעילות חופשית ופינה לילדים והורים", מסביר אופנהיים.
קונספט עיצובי: "בית השחמט נבנה במקור בהשראת הריבועים המצויים על גבי לוח השחמט. בתכנון החדש נהרסו כמעט כל חלוקות הפנים ונוצרו שבע חלוקות חדשות עבור כל אחד מקהלי היעד של הספרייה. מאזור מרכזי אפשר עכשיו לגשת לכל חלל ריבועי קיים שמודגש באמצעות הנמכת הקורות בכניסה אליו. נוסף לכך, החלטנו לאפיין כל אזור בצבע ייחודי שחוזר בשטיח, בקורה המונמכת ובגרפיקה החוזרת על כל המדפים באותו אזור.
"כדי למתן את הצבעוניות העזה בחרנו עבור הקירות והמדפים גימור לבן שמשלים רעיון של ניקיון ופשטות צורנית. בחלל המרכזי הצבנו ספות ישיבה מעוגלות נטולות משענת, שיחד עם הצבעוניות שלהן ושל השטיח מאפשרות ישיבה לא פורמלית. באזור הגיל הרך יצרנו אלמנט מרכזי בצורת עץ שמאפשר קריאה יחד עם משחק והפעלת הדמיון. כחלק מעיצוב ה'עץ' שולבו בתקרה אריחים שונים בירוק המדמים את עלוותו, ובתוכו שולבה פינת יצירה עם שרפרפים. בחלל פזורים גם פופים בגדלים שונים לישיבה חופשית של הורים וילדים".
גן סודי וקסום
הספרייה: ספריית כותר טף לילדים
איפה: כותר טף, תרמ"ב 7, ראשון לציון.
משרד: מירית ואיקה אדריכליות, מירית שטרן אשוח ואיקה דוידס סרוק
כותר טף הוא חלק מספרייה ומתחם פעילות הנמצאים בקומת בניין משרדים בלב העיר ראשון לציון.
בריף: "מטרת המקום היא לחזק, כבר בגיל הרך, את האהבה של הילדים לעולמות הקריאה, הספרות והשירה, כך שיגדלו להיות בוגרים קוראים וסקרנים".
קונספט עיצובי: "החלטנו לתת דרור לדמיון וליצור מתחם שמחזיק ומחיה את מושג הספר ומאפשר מגוון פעילויות בעלות זיקה ישירה לספרות בתחומי יצירה פלסטית, דרמה ומשחק בסביבה שתספק גירויים ויזואליים וחשיבתיים כאחד", אומרות שטרן-אשוח ודוידס-סרוק, "מאחר שהספרייה נמצאת בלב אזור עירוני, גיבשנו רעיון של גן סודי וקסום שבו נחשפים הילדים בהדרגה לפעילויות שונות.
"עיצבנו שבילים מתפתלים עם 'ערוגות' שבהן חלק מהספרים, 'עצים' חלולים מאפשרים ישיבה בתוכם והאזנה לסיפור מוקלט, עץ אותיות שממנו אפשר 'לקטוף' אותיות ודמויות וליצור סיפור, ועצים אחרים שעליהם תלויות עמדות מחשב. הגדר המקיפה את הגן עשויה מדפים לאוספי הספרים ותוחמת גם 'שלולית' מרופדת שמיועדת לישיבה, שמתוכה אפשר לשלוף ספרים לקריאה עם הורה או בקבוצה. באולם הקרנות נמצא ה'אגם', שהוא חדר עם מושבים כחולים המיועד לפעילות בחלל אינטימי יותר ויש בו מערכת אודיו-ויזואלית כגון הדרכה, שעת סיפור או חוגים".
סלון עירוני ובית ספרי
הספרייה: ספריית בית ספר גורדון
איפה: ספריית גורדון, הכנסת 4, גבעתיים.
משרד: אדום אדריכלים, אדריכל ליאור לייטמן ואדריכל עמיחי שגיא. ניהול פרויקט: אדריכלית דנה אלישמרני.
ספריית בית ספר גורדון בגבעתיים מהווה חלל רב תכליתי לרווחת ילדי, הורי ומחנכי בית הספר. הספרייה החדשה נבנתה באולם ששימש בעבר כחדר התעמלות.
בריף: "הספרייה משמשת כמקום מפגש או סלון עירוני ובית ספרי, ולכן התבקשנו על ידי מנהל החינוך בעיר ליצור חלל רב תכליתי שישמש כאבן שואבת לכינוס, לימוד ואירוח. על פי הדרישות תוכנן חלל אחד שניתן לחלוקה בעזרת ריהוט, מבטים, מרחבי שהייה שונים ותנועה בחלל".
קונספט עיצובי: "תכננו חלל גמיש שמאפשר יצירת מרחב למידה, אולם הרצאות וכנסים, אזורים ללמידה אישית, פינות קריאה ושיעורי מחשב. המדפים, שממוקמים בהיקף החלל, נקלטים תמיד במבט והם חלק בלתי נפרד מחוויית המקום. ריצוף הפרקט מייצר אווירה חמימה, וכלל הספרייה, למעט קיר הלמידה הצבוע ירוק, צבועה בלבן במטרה לתת דגש וכבוד לספרים ולמיצגים".
תודה לאביטל אלנברג מ"דאר ספריות וחללים משרדיים" ולחגית אמיר יוסיפון מ"נישה פרויקטים וספריות".