הדיירים: הלקוח הוא רווק בשנות ה-40 לחייו, איש תקשורת ששב ממגוריו באירופה אחרי 20 שנה. דירה זו שייכת למשפחתו המורחבת, ובגיל 8 עד 10 אף התגורר בה עם הוריו. עקב כך היו לו סנטימנטים עמוקים למקום. הדירה: הדירה ממוקמת ברחוב מרכזי בגבעתיים. זוהי דירת קרקע, כ-70 מטרים, הממוקמת לרוחבו של בניין באופן שהחלונות פונים לשני צדי הבניין. חלקים מהדירה היו במצב קצת מוזנח והחלוקה שלה היתה מאתגרת מאוד.
החזון: עם שיבתו הביתה היה לי חשוב לרכך לו את הנחיתה. דירת קרקע בגבעתיים זה לא בדיוק שכונת לה מארה בפריז, והיה ברור שהיא צריכה לעבור טרנספורמציה משמעותית. הטרנספורמציה בפיצ'רים ובחומרים היא מובנת מאליה, אך היה אקוטי לשנות את הווייתה ולהפוך אותה לדירה שעומדת בזכות עצמה, כזאת שיכולה להיות ממוקמת בכל עיר מרכזית בעולם. בגלל אופיו וממדיו הלא קטנים של הלקוח רציתי שירגיש עטוף בחוויה ושהחלל לא ילחץ עליו אלא שיהיה זה חלל מפנק ומרווח. האילוצים שלנו בשיפוץ היו החלל הקטן, הרהיטים ענקיים (ארון בגדים ומיטה שהיו כבר בדרכם מהים) והתקציב.
משך השיפוץ: השיפוץ ערך שלושה חודשים, גם כתוצאה מהיעדרותו של הלקוח מהארץ.
עלות השיפוץ: 150 אלף שקל, כולל החלפת חשמל וצנרת, שבירת קירות ומיקום ובניית קירות חדשים, דלתות, חיפויים, חלונות חדשים וחדר אמבטיה ומטבח חדשים לגמרי.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- לפלנד בהוד השרון. הפקת חורף
- הגוזלים עזבו את הקן? יופי, הבית שלכם
- שלל עצות לעיצוב בית הרמוני שמורכב מניגודים
העלים מבצבצים מבחוץ
בדירה המקורית היו שני חללים מוארכים צמודים זה לזה שלא נתנו תחושת מרחב. היה ברור שיש לשבור את הקירות וליצור חלל מרובע, נעים ושטוף אור. הלקוח אוהב מאוד שקט ופרטיות, לכן חדרון השינה מוקם בעורף הבניין, והתברר שזה היה חדר השינה שלו כילד. בין חדר השינה לסלון נעשה מפתח גדול כדי שיוכל לישון עם דלת פתוחה ולהרגיש בחלל הגדול, וגם ליצור קשר עין עם שאר החלל.
התכוונו ליצור חלונות ברזל עם חלוקה מפורטת כמו בבתים הישנים. עקב התקציב המרתי את העיצוב לחלונות אלומיניום, והחלוקה יוצרת אפקט שונה מזה שאנו רגילים אליו. בגלל האור הנחוץ לדירת הקרקע החלטתי לעשות את חלקו התחתון של החלון בזכוכית חלבית כדי ליצור פרטיות, ואת חלקו העליון שקוף - כך גם מבצבצים להם העלים הירוקים משדרת העצים שבחוץ.
הדלתות הישנות הופשטו מצבען המקורי על ידי התזת חול על מנת לחשוף את העץ האדמדם. העניקו לדירה ניגוד נכון בין מטבח מודרני ודלתות עץ ישנות.
להרים כוסית לחיים
הכניסה: נכנסים ישר לתוך החלל המרכזי. החלל המרכזי הוא ריבוע מואר סימטרי ומאוורר שנעים לארח ולשוחח בו, לנוח, לשמוע מוזיקה, לקרוא וגם לאכול ולהרים כוסית לחיים.
הסלון: בסלון הפרוש לרווחה יש פינת ישיבה חמימה צנועה ונעימה. אוסף הספרים העשיר עוטף את ארון הבגדים המסיבי והיפהפה שיוצר באיטליה - ארון הבגדים אוכלס בחלל המרכזי בגלל מידותיו. למרות ההחלטה הבלתי סטנדרטית צירפנו אותו לתוכנית הריהוט של הסלון. מעבר לעמוד התמיכה וליד החלון מיקמנו פינת עבודה ועמדת מוזיקה הכוללת אלפי דיסקים ומערכת איכותית. הלקוח הזמין מנגר באיטליה את ספריית הדיסקים והתקנו אותה על הקיר ככוורת. מלבד הסדר הפונקציונלי היא יוצרת טקסטורה מעניינת על הקיר.
המטבח ופינת האוכל: באזור המטבח היתה מרפסת בפרוזדור (120 ס"מ על ארבעה מטרים). השארנו נישה קטנה למקרר ואת השאר הפכנו למרפסת שירות לחדר האמבטיה. המטבח תוכנן במראה נקי מודרני ומינימליסטי שיתמזג עם חלל הבית. הוא מינימלסטי אך פונקציונלי ויש בו המון מקום אחסון. כדי לשבור את הלובן ולגרום להפרדה בחללים נצבע הקיר האחורי באפור בהיר. זהו מטבח המותאם לכל סוג אירוח או סשן בישולים. כדי להגדיר את אזור פינת האוכל, היה לי ברור שאני רוצה מנורת קיר. המנורה עשויה חומרים ממוחזרים ופשוטים (כף גרעינים ענקית מהשוק), אך המראה שלה לוקח אותי לכל מקום באירופה. היא אינה מוגדרת בסגנונה ומסקרנת בשוני שבה. אפשר להזיז את זרועה לכיוון המטבח או לכיוון הסלון.
זכוכית בהתזת חול
חדר השינה: משמאל לדלת הכניסה ממוקם חדר השינה האינטימי עם מיטת הוונגה בייצור איטלקי. הדלתות המפרידות בין הסלון לחדר השינה הן דלתות ישנות ששופצו.
חדר הרחצה: בצמוד לחדר השינה ממוקם חדר האמבטיה המרווח והמפנק, שצבעו הלבן יוצר תחושה אירופית. אריחי הרצפה המשושים וגם גמר הפס המעוגל בגובה 120 סנטימטר משרים חמימות ותחושת זמן לא מוגדרת. את דלת חדר האמבטיה שימרנו מדלת חדר השינה המקורי. שיפצנו אותה והוספתי זכוכית בהתזת חול כדי שיראה אותנטי וצבענו בצבע אפרפר בהיר. בחדר האמבטיה אוסף צילומים ישנים של הלקוח מבירה אירופית. בקצה המקלחון חדרון הכביסה.
להיסחף עם הדמיון
דבר המעצב: אני מסכמת את הפרויקט הזה כהצלחה. תמיד אפשר להיזכר ברגעי הטרגדיות הקבלניות, העיכובים המתישים ושעות העבודה המתישות. ההצלחה נובעת מכך שהיתה מערכת יחסים המבוססת על כבוד ואמון. הלקוח בטח בי והתייחס אלי כאל בעל מקצוע, בתמורה הייתי מסוגלת לתת לו את הצד הטוב ביותר שלי. היתה לי תעוזה להוריד את הקירות וליצור חלל גדול והתחלתי להיסחף עם הדמיון. ראיתי בעיניי רוחי, בדקתי את זה טכנית עם מודל תלת ממד ואכן זה עבד. כמו בכל אינטראקציה בחיינו, אם נקבל הרגשה שבוטחים ונותנים בנו אמון, השמים הם הגבול וההצלחה מובטחת.
טיפ: בתכתובת החוזה עם הקבלן, כאשר הוא ממליץ להיות המקשר והספק – חלונות, דלתות, רצפה, חיפויים וכו' – צריך להיות ערניים. גם מבחינת האיכות והטעם וגם מבחינת עלות. לתאם ציפיות ותמיד לעשות השוואת מחירים.
במדור הקודם: הגוזלים עזבו את הקן? יופי, הבית שוב שלכם
לכל הכתבות במדור בשיפוץ